ארבע מערכות בחירות הלכו החרדים אחרי בנימין נתניהו. ארבע מערכות של נאמנות עיוורת, אך מוצדקת. נתניהו היה המנהיג היחיד בעשור האחרון שהבין שללא החרדים - קשה להשיג שלטון, בטח לשמור על שלטון יציב לשנים ארוכות. החרדים נאמנים, כמעט ולא מייצרים משברים קואליציוניים, והממשלה והעומד בראשה יכולים לשמור על אי של יציבות בתוך הים הפוליטי הסוער של מדינת ישראל.
- לפיד נערך להחליף את בנט: זה מה שצפוי מהפיזור ועד שייכנס למעון
- בכירי המפלגות החרדיות: נציע לגנץ ממשלת רוטציה בראשותו - אם נתניהו ייכשל
- המתקפה של חה"כ זוהר על הבכירים החרדים: "עושים שגיאה עצומה"
- להודות במציאות: סליחה גנץ, טעינו | ישי כהן
גם לחרדים, נתניהו היה נוח. הוא שמר על הסטטוס-קוו, לא איפשר פגיעה במגזר החרדי, לא תקציבית ולא בנושאי דת ומדינה. יתרה מכל, נתניהו זוכה לאהדה ותמיכה אדירה בקרב הציבור החרדי. ספק אם פוליטיקאי חרדי יכול להגיע אי פעם לאהדה לה זוכה נתניהו בקרב החברה החרדית.
ערב פיזור הכנסת ה-23, החרדים לא ידעו את נפשם. אכן, בכירי סיעת 'כחול לבן' דאז, ובראשם אבי ניסנקורן, הערימו קשיים על תפקוד הממשלה. עם זאת, בכירי הסיעות החרדיות בטוחים שעם ההתעקשות הנכונה היה אפשר לשכנע את נתניהו להמשיך את קיום הממשלה ולאפשר לבני גנץ לכהן כראש ממשלת הרוטציה. אך עם ההחלטה ללכת לבחירות – איש לא יכול היה לעצור את הרכבת. חודשים לאחר מכן, ראשי הסיעות החרדיות הכו על חטא. "לא התעקשנו מספיק, היינו צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות", אמרו השלושה.
למרות התסכול, החרדים המשיכו להישאר נאמנים לנתניהו. גם 'יהדות התורה' ובטח ש"ס של אריה דרעי. המסר היה ברור: הולכים עם נתניהו ורק עם נתניהו. כל אופציה אחרת לא עולה על הדעת, גם לא במחשבה.
השנה האחרונה בספסלי האופוזיציה הובילה את החרדים לחשב מסלול מחדש. זו הייתה שנה שבה המגזר החרדי חטף מכות כלכליות לצד שינויים דרמטיים בנושאי דת ומדינה, מה שלא קרה שנים. החרדים נלחמו מול שרי הממשלה, אך לרוב לא הצליחו. הם הפנימו את הידוע לכול: מהאופוזיציה קשה להשפיע.
אם בקמפיין הבחירות לכנסת ה-23 החרדים היו חד-משמעיים בנאמנות לנתניהו, לקראת המערכת הקרובה המסרים אחרים. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, גזר על חברי הכנסת של סיעתו שלא להתראיין עד להוראה חדשה. ב'יהדות התורה' התמונה שונה, הח"כים מתראיינים ומעבירים מסרים מבלבלים.
לחרדים יש ציבור לדאוג לו
בשבוע שעבר ראיינתי באולפן 'כיכר השבת' את חה"כ יעקב אשר, המקורב למעונו של הרב גרשון אדלשטיין – מנהיגה של 'דגל התורה'. הוא שיחרר הצהרה דרמטית: אם נתניהו לא ישיג 61, נצטרך חשבון נפש קשה, נצטרך לקבל הכרעות קשות. בהמשך הדגיש שבני גנץ לא פסול מבחינתו לכהן כראש ממשלה. חה"כ אשר נימק: כשהימין באופוזיציה – החרדים מורעבים, גוזרים עלינו גזירות. המכה היחידה שהליכוד חוטף זאת העובדה שהוא לא בשלטון. אנחנו צריכים לדאוג לציבור שלנו.
לא בכדי הזכיר חבר הכנסת אשר את שמו של בני גנץ. צריך לזכור, גנץ היה המועמד היחיד בעשור האחרון שהחרדים הסכימו לשבת בממשלה בראשותו. הזכרנו כיצד החרדים הכו על חטא שלא התעקשו שהרוטציה תצא לפועל.
העמדה של 'יהדות התורה' דומה לעמדה של חברי הכנסת בש"ס, אך בש"ס סבורים שלא כל מה שצריך להיאמר בחדרים סגורים צריך להצהיר גם בריאיונות לתקשורת - בטח בזמן שהסיעות החרדיות נאבקות על קולות המצביעים החרדים. בבחירות האחרונות ש"ס ויהדות התורה אמנם שמרו על מספר המנדטים, אבל איבדו כ-70 אלף מצביעים לעומת הבחירות הקודמות. חלק מהמצביעים הלכו לאיתמר בן גביר. אי נאמנות מוחלטת לנתניהו, בצורה מופגנת, יכולה להקשות על הניסיון להחזיר הביתה את המצביעים הללו.
החרדים מבינים שהם לא נשלחו לכנסת בכדי לצעוק במליאה או לבקש מבנט להסיר את הכיפה. הם נשלחו כדי לדאוג לציבור שהצביע עבורם, ובשביל זה צריך להיות חלק מהשלטון.
צריך להדגיש ולחדד: החרדים רוצים את נתניהו בשלטון. לא יהיו שמחים יותר מהחרדים אם נתניהו ישיג 61. נתניהו הוא המנהיג הנערץ ביותר על הציבור החרדי ומנהיגיו, אך החרדים נערכים לאפשרות שנתניהו לא ישיג את המספר 61 וייבקש ללכת שוב לאופוזיציה.
לחרדים אין באמת דרך לאיים על נתניהו, אך הם ינסו לדחוק אותו לפינה. זה נכון בעיקר ל'יהדות התורה'. במידה והימין לא ינצח, הם ילחצו את נתניהו בניסיון לאפשר לבכיר אחר מהליכוד להקים ממשלת ימין-חרדים. אפשרות נוספת: הקמת ממשלה עם בני גנץ כשהוא ראשון ברוטציה.
אפשרות נוספת ולא פחות דרמטית תהיה שיתוף פעולה עם יאיר לפיד. קשה לראות מצב בו חברי כנסת חרדים יושבים בממשלה לצד יאיר לפיד, בטח ממשלה בראשותו. אז מה כן? שיתוף פעולה מבחוץ. החרדים עשויים ללמוד מהרשימה הערבית המשותפת. הם יימנעו בהצבעות חשובות, ישתפו פעולה מבחוץ ובתמורה לא יפגע הסטטוס-קוו ולא ייגזרו גזירות נגד הציבור החרדי.
>>> ישי כהן הוא פרשן ומגיש בכיר באתר החרדי "כיכר השבת"