שווה בין שווים

יש הרבה אנשים שאפשר להשוות אותם למארין לה פן. היא השוותה את עצמה לדונלד טראמפ, התקשורת משווה אותה באופן קבוע לאבא שלה, ז'אן מרי, אבל אני רוצה להשוות אותה לרוקי בלבואה. רוקי, ההוא מהסרט עם סילבסטר סטאלון. ההוא שרץ במדרגות בפילדלפיה ומרביץ לגושי בקר.

• מקרון הכריז על ניצחון בבחירות בצרפת: "חסמנו את הימין הקיצוני"
• העולם יכול לנשום לרווחה, בינתיים | ערד ניר

אולי לא הרבה זוכרים, אבל הסרט הראשון, מ-1976, הסתיים בהפסד של רוקי לאלוף העולם אפולו קריד. רוקי הפסיד, אבל בעודו מדמם ונפוח חיבק את אדריאן ממש כאילו ניצח. נכון, בקרב בין שניים יש מנצח ויש מפסיד, יש את מי שחוזר עם חגורת האליפות ואת מי שנשאר בידיים ריקות. זה נכון, אבל זו הסתכלות שטחית - כי ההפסד ההוא של רוקי היה הפסד שכולו ניצחון, ואכן אחרי רוקי הגיע רוקי 2, ו-3 ותשעה סרטים סך הכול.

גם בבחירות בצרפת יש מנצח ויש מפסידה. עמנואל מקרון זכה בפער מרשים, למרות שנים לא פשוטות, ועשה את מה שבאופן מסורתי נשיאים בצרפת מתקשים לעשות, להיבחר שוב. עם זאת, כמו רוקי, גם ההפסד של לה פן הוא לא בדיוק מה שנראה.

לפי מדגמי היציאה, יותר מ-40% מהצרפתים הצביעו ללה פן בסיבוב השני. כלומר, רצו שהיא תוביל את צרפת, שהדרך שלה תהיה הדרך הצרפתית. זה הישג חסר תקדים לאישה שהתחילה את הדרך הפוליטית שלה תחת הצל הענק של אביה, מי שב-2012 זכתה ל-17% מהקולות, וב-2017 ל-33%.

הייתי שם, לפני חמש שנים. אני זוכר את תחושת הבהילות ברחובות פריז, התחושה שחייבים לצאת ולהצביע כדי להציל את הרפובליקה. הייתי שם גם עכשיו, חמש שנים אחר כך - תחושת הבהילות הזו כמעט נמוגה. מארין לה פן נתפסת היום כמועמדת לגיטימית לחלוטין, שווה בין שווים.

40% מהציבור הצרפתי הם לא משהו שאפשר לבטל בהינף יד. אלו מיליונים של אנשים שאת דעתם צריך לקחת בחשבון, שאת דעתם מקרון יצטרך לקחת בחשבון. הדרך של לה פן, זו שנתפסה (ובמידה מסוימת נתפסת גם היום) כקיצונית - הדרך הזו כבר לא שולית, כבר לא אנקדוטלית. האג'נדה והערכים שלה תפסו מקום מרכזי בהוויה הצרפתית, בפוליטיקה הצרפתית. היא רצה במעלה הרבה מדרגות, היא הכתה הרבה גושי בקר, היא הגיעה למעמד שאליו לא הגיע אף מנהיג מהימין הקיצוני במערב אירופה כבר שנים רבות.

לה פן בת 53, עדיין חדורת מוטיבציה ואמונה. נאום ההפסד שלה כלל הבטחה להמשיך ולאתגר את מקרון גם בעתיד. מצד שני, היא תבחן אם הגיעה לתקרת ההצלחה ואת הוואקום שעדיין קיים בפוליטיקה הצרפתית. אולי גם בהיבט הזה, כמו רוקי, יש לה מספיק כוח גם לסיבוב רביעי - ב-2027. אם מגמת השיפור הזו שלה תימשך, כמו רוקי, היא גם יכולה לנצח. לנצח באמת.