מבחינה צבאית, המהלך הרוסי באוקראינה הוא פרק חדש בתולדות המלחמות. מה שהוצג עד כה במערכה הרוסית, מזמין למידה צבאית לצבאות העולם. מדובר במופע משמעותי באומנות המלחמה, לא פחות במשמעותו מהמופע האמריקני במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991. אז במדבר כווית, הציג צבא ארצות הברית שיטת לחימה חדשנית, שהכריעה במהלך צבאי משוכלל את צבא עירק שנבנה ופעל בדוקטרינה סובייטית מיושנת. הצבא האמריקני הגיע לאותה מלחמה בהבשלת תהליך ליישום לקחי משבר וייטנאם, יחד עם למידה מעמיקה מלקחי צה"ל במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973.
מלחמה באירופה - סיקור N12:
- יועצו של זלנסקי: "כ-3,500 חיילים רוסים נהרגו או נפצעו"
- הנשיא קדירוב הודיע כי כוחות נפרסו באוקראינה
- "זלנסקי ביקש מבנט לתווך ולארח את השיחות בין אוקראינה לרוסיה"
- התוכנית של פוטין להתגבר על הסנקציות של המערב
- שליחתנו בגבול עם הפליטים שמנסים לברוח
באופן דומה, הצבא הרוסי מגיע למלחמה באוקראינה עם רצון ליישם את לקחי המשבר הגדול של קריסת ברית המועצות, בשאיפה לאומית להשיב לרוסיה את כבודה הלאומי ואת מעמדה המעצמתי. הצבא העומד לרשות הנשיא ולדימיר פוטין נבנה בתהליך שיטתי בעשרים השנים האחרונות, תוך ניצול מיטבי של הזדמנויות החיכוך וההתנסות בלחימה בצ'צ'ניה, בפלישה ב-2008 לגיאורגיה, בסיפוח קרים, בכניסה למעורבות בסוריה ובזירות נוספות.
מדובר בפרק למידה לא מבוטל, שחייב את הצבא הרוסי להתנסות ולרכוש ידע מתצפית קרובה על שיטות הפעולה ואמצעי הלחימה שהופעלו בתקיפות חיל האוויר הישראלי בסוריה. מפקדי הצבא הרוסי ומומחי פיתוח הנשק הרוסי לסוגיו זכו בסוריה להתבוננות מקצועית במפגשי מערכות נשק שהעניקו להם מעבדת נשק משוכללת בעיקר בתחום ההגנה האווירית, לוחמת הל"א והמודיעין. לקחים אלה מוצגים עכשיו ביישום מערכתי בצעדי הפתיחה של המערכה הרוסית, ובינתיים כמו במלחמה של ממש התוצאה נתונה להתהוות שאינה ניתנת לחיזוי.
בלי כוחות נאט"ו: כיצד בשלב זה אוקראינה מתמודדת לבדה
במרחבי מזרח אירופה, יש לצבא הרוסי עליונות למול צבאות נאט"ו. היא נובעת ביסודה מפער תרבותי בסיסי בגישת היסוד לתופעת המלחמה. בספרו רב ההשפעה של הגנרל הבריטי רופרט סמית, "התועלת שבכוח", מצוי ביטוי מובהק לתודעה שעיצבה את הנחות היסוד של מדינות המערב על תופעת המלחמה בעידן החדש ואחראית בשעה זו למצב הנחיתות של צבאות נאט"ו.
הספר נפתח בקביעה "מלחמות אינן קיימות עוד... מלחמה כקרב בשדה המערכה, בין אנשים, מכונות וכלי נשק, מלחמה כאירוע מסיבי מכריע ביחסים בינלאומיים, מלחמה כזו אינה קיימת עוד". הגנרל סמית, שפיקד במלחמת המפרץ הראשונה על הדיביזיה המשוריינת הבריטית, הוסיף ופירט: "השימוש בטנק כבמכונת מלחמה המאורגנת במסגרות משוריינות, המיועדות להילחם ולהשיג הכרעה, לא התרחשה בשלושים השנים האחרונות וככל הנראה זה גם לא יקרה יותר" (התועלת שבכוח, עמ' 17). בהשראת קביעה זו, בעשורים האחרונים צבאות המערב צמצמו כמעט לחלוטין את מערכי הלחימה המשוריינים ביבשה וכך הגיעו לאתגר שהעמיד מולם הצבא הרוסי בנחיתות כמותית מובהקת בעיקר במערכי היבשה.
צורת המלחמה
ביממות האחרונות חדרה מסת השריון הרוסי, בתמיכת כוחות מוטסים, במאמצים מקבילים, אל מרחבי מפתח באוקראינה. אולם, עדיין מגמות המערכה לא לגמרי ברורות. ניתן לסמן מאמץ מרכזי לכיוון קייב הבירה, כאשר השלב הבא עדיין פתוח לאפשרויות מגוונות. ההתרחשות יכולה להיראות לעין בלתי מקצועית בתור חזרה אחורה בזמן לשדות הקרב של מלחמת העולם השנייה, אך מדובר במבט שגוי.
הרוסים אומנם הפעילו מסת שריון שלא הופעלה מאז מלחמת יום הכיפורים בסיני ובגולן - לרשותם 11 ארמיות, אולם מה שהופעל עד כה מבטא היגיון מערכתי מותאם למלחמת המאה ה-21. במקביל להתקדמות השריון והאש הממוכנת, הרוסים מפעילים ממדי לחימה חדשים, בהם לחימת סייבר ולחימת תודעה בהיקף חסר תקדים. המסה העיקרית משמשת, בשלב זה, כמהלך מהלומה יבשתי ראשוני, מלווה במאמץ מערכתי לשלילה מקיפה של מערכי ההגנה האווירית האוקראינית, ומאמץ ימי לשלילת השליטה האוקראינית בנמלים באודסה ובמריופול.
בתוך כך, ממוקדים מאמצי תקיפה באש ולחימה אלקטרונית לשלילת יכולת התפקוד של מרכזי הפיקוד והשליטה של הפיקוד העליון האוקראיני. כל זה לפי שעה הוא רק מהלך הפתיחה, שמותיר ללא תשובה ברורה את השאלה עד להיכן פוטין חותר.
שאלת היסוד להתפתחות המשך המערכה ממוקדת בצורת הפעולה הרוסית לכיבוש הערים המרכזיות, בהן קייב. בינתיים המומנטום ההתקפי נראה כמתארגן למה שידוע בדוקטרינה הרוסית במושג "עצירה אופרטיבית", כהמתנה לגיבוש ההחלטות להמשך הדרך.
מה המטרה הסופית של פוטין?
הפרשנים והמנהיגים במערב מתחבטים בשאלת המטרה הסופית של תוכנית הפעולה של הנשיא פוטין, כאילו שיש לה תשובה מונחת באיזושהי כספת. יש לשער כי גם עבור הפיקוד העליון הרוסי השאלה הגדולה הזו עדיין פתוחה. קבלת ההחלטות של הנשיא פוטין מתנהלת בהיגיון הרוסי-תרבותי שמוכן לצאת למסע מבלי להתחייב מראש ליעד סופי מוגדר.
ההתרחשות נתונה ביסודה לגמישות התלויה במבט על מרכיבי ההתהוות הכוללת, בידיעה שהיא אינה ניתנת לשליטה מלאה ויכולה גם לצאת משליטה. כמו רמי לוי, שלא באמת הייתה לו תוכנית עסקית בדרך הבלתי ניתנת לתכנון מהתחלה עד הסוף, מבסטה בשוק מחנה יהודה אל האימפריה העסקית המצויה בידיו כיום.
הרעיון הרוסי הוא שפשוט מעזים להתחיל לפעול, בשאיפה להכניס למערכת וקטור, שיחולל משהו בהמתנה להתהוות שיכולה בטבעה גם להיות בלתי צפויה. בצד הזדמנויות אותן יבקשו למצות, אשר עלולות להתפתח אל עבר תהפוכות שתחייבנה עצירה ונסיגה לאחור - הכול פתוח. כך, ובמידה רבה, פועלים אנשי עסקים מצליחים. בזה טמון היגיון המערכה של הנשיא פוטין. הוא מוכוון על ידי חזון לאומי ברור - לחולל שינוי בקנה מידה העולמי שבו יהיה לרוסיה שיפור ניכר במעמדה כמעצמה עולמית, בנוסף לעיצוב מהלכים חדשניים בעולם התודעה, שהם אינם תלויים בתנאים מתפתחים שאינם בשליטתו, כאשר הכלל שדרכו מתהלך ומתנהל הנשיא פוטין הוא שהכול פתוח, והמהלכים להמשך הדרך אינם ידועים לאיש.
>>> הכותב הוא אלוף במילואים, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי וכיום חבר בתנועת 'הביטחוניסטים'