לאחר אישור החיסון לילדים בגילי 5-12 שנים בארצות הברית על ידי ה-CDC וה-FDA, צפוי להתקיים היום (חמישי) הדיון בצוות לטיפול במגפות (צט"מ) בו אני חברה. הדיון יתמקד באישור החיסון בישראל. לאור התוצאות המצוינות שהוצגו בדיונים בארצות הברית, מירב הסיכויים כי גם בארץ יאושר מתן החיסון לילדים.
הרחבת החיסון לאוכלוסיות נוספות היא בעצם המפתח המרכזי להשתלטות והכלה של מגפת הקורונה בארץ ובעולם. אישור החיסון לילדים הוא נדבך חשוב מאוד בתהליך הזה. כעת כבר ברור שההחלטות לגבי מתן חיסון למבוגרים ונוער מגיל 12 ומעלה הן אלו שהובילו לדעיכת הגל הרביעי והצילו חיי אדם רבים. מתן מנת הבוסטר הייתה נקודת המפנה בהשתלטות על התחלואה בגל הרביעי בארץ, ואיפשרה לנו לעבור גל זה עם משק פתוח, בתי ספר, גנים פתוחים ושמיים פתוחים. אז, כעת, מדוע עדיין כל כך חשוב לחסן ילדים כאשר נראה כי הגל הרביעי בדעיכה? הרי חומרת מחלתם של הילדים קטנה בהרבה מזו של מבוגרים, או של אנשים עם מחלות רקע ודיכוי חיסוני.
למרות שהתמותה מנגיף הקורונה חדשה בילדים נמוכה, עדיין אנחנו עדים לתחלואה משמעותית בילדים ולנזקים לטווח הארוך הנגרמים מהדבקה בנגיף. בסקר שערך משרד הבריאות נמצא כי כ-11% מהילדים שנדבקו בקורונה סובלים מסיבוכים ארוכי טווח של המחלה (Long COVID) שנמשכים שבועות עד חודשים. סיבוכים אלו כוללים קושי בריכוז, ערפל מוחי, הפרעות בחוש הטעם והריח, קושי בביצוע פעילות גופנית ועייפות מתמשכת. בקרב ילדים בני 3-6, 1.8% עדיין סבלו מתסמיני קורונה חצי שנה לאחר ההחלמה. בקרב ילדים בני 6-12, 2.4% סבלו מתסמינים ממושכים. ישנו תת-אבחון של תסמונת זו בשטח והמספרים האמיתיים יותר גבוהים.
המשמעות של תסמינים ארוכי-טווח אלו הם ילדים שמתקשים לחזור ללימודים ולחזור לפעילות גופנית. כל זה מתווסף לנזק שכבר נגרם לילדים עקב סגירת בתי הספר והגנים בתקופות שונות לאורך המגפה ולימודים ממושכים בזום שלא מתאימים לילדים רבים. עם העלייה ביכולת ההדבקה של ילדים בווריאנט הדלתא, ראינו יותר ילדים עם תסמונת הדלקת הרב-מערכתית (PIMS), תסמונת המופיעה כשבועיים שלושה לאחר ההדבקה בקורונה וגורמת לנזק רב מערכתי ואף למוות. חלק מהילדים הללו נזקקו להנשמה ושימוש במכונת אקמו. חלקם נותרים עם נכות בלתי הפיכה. עד כה דווחו בארץ כ-120 מקרים כאלו וגם כאן יש תת-אבחון, והמספר האמיתי גדול בהרבה. בשתי התסמונות הללו אין קשר בין חומרת מחלת הקורונה לבין הסיכוי לפתח את הסיבוכים.
כך, שכשבוחנים את היעילות של החיסון באופן ישיר על בריאות הילדים, הצפי הוא לשיפור משמעותי בבריאות בעקבות מניעת הדבקה מקורונה. ככל שהזמן העובר גם המידע שיש ברשותנו לגבי בטיחות החיסון גדל וניתן היום כבר לומר בביטחון כי חיסון ה-mRNA של פייזר נגד קורונה מאוד בטוח. אכן עלולות להיות תופעות לוואי לא נעימות אך לא מסוכנות הכוללות חום, כאב מקומי באזור ההזרקה, חולשה וכאב שרירים, אולם תופעות לוואי משמעותיות הן נדירות מאד.
תופעת הלוואי המדאיגה ביותר היא דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס), שתוארה בעיקר בבנים בני 16 עד 29, והיא ככל הנראה פחות שכיחה בילדים קטנים יותר. הרוב המכריע של מקרי המיוקרדיטיס שדווחו עד כה בארץ ובעולם היו קלים וללא נזק לטווח ארוך. שיעור המקרים הקשים היה נדיר ועמד על 0.34 מקרים ל-100,000 מחוסנים. הדיווחים שנאספו בעולם דומים לנתונים בארץ ומעידים על כך כי הסיכון בחיסון נמוך בהרבה מאשר הסיכון בהדבקה בקורונה אפילו בילדים.
להיות מוכנים לווריאנט הבא
מעבר לרווח החשוב בהגנה על בריאות הילד, לחיסון ילדים גם יתרונות נוספים. ילדים מחוסנים לא יצטרכו להיכנס לבידוד בעקבות חשיפה לאנשים חולים. חיסון הילדים יפחית העברה של המחלה לאנשים נוספים, ילדים ומבוגרים, וככל שלנגיף יהיה קשה יותר להדביק חיסוניות העדר תעלה, והסיכוי להתחדשות המגפה בארץ יקטן.
ישנה הרגשה כללית כעת בארץ כי המגפה כבר הסתיימה. אני שומעת על אנשים שדוגלים בגישה של 'בואו נחכה ונראה' אם יהיה גל נוסף ורק אז נשקול האם כדאי להתחסן. גישה זו היא מוטעית ואת תוצאותיה ניתן לראות כעת במשבר הרפואי הגדול בו נמצאת רומניה, בה שיעור ההתחסנות באוכלוסייה נמוך. כאשר הגל כבר בעיצומו, גם כששיעור ההתחסנות עולה קשה לבלום אותו ובדרך אנשים שאינם מוגנים כי סרבו להתחסן נפגעים.
הקורונה בעולם עדיין מאוד נפוצה ואין צפי לדעיכת המגפה בשנים הקרובות. וריאנטים ממשיכים להיווצר בכל מקום בו התחלואה משתוללת. זה טיבו של הנגיף הזה. ישנה סבירות גבוהה כי וריאנטים חדשים יגיעו לארץ, כי יהיו גלי תחלואה נוספים. ייתכן שאף ייווצר וריאנט מדבק במיוחד שיגרום לתחלואה קשה יותר בילדים.
ניתן לדמות את ההתחסנות לקיר גבוה שחוצץ בינינו לבין הנגיף. ככל שהקיר נמוך יותר, הסיכוי של הנגיף לקפוץ מעליו, להדביק ולגרום נזק עולה. חיסון הילדים מגביה את הקיר באופן משמעותי, גם בהגנה האישית על הילד מסיבוכי הקורונה, וגם בהגנה הכללית על שאר בני הבית. כאשר יגיע וריאנט חדש, הקיר כבר יעמוד במקום. מניסיון עבר, גם אם הווריאנט החדש יצליח לקפוץ מעל הקיר, מירב הסיכויים שחומרת המחלה תהיה קלה יותר. לבנות את הקיר לוקח זמן, ולא כדאי להתחיל אפילו לבנות אותו כאשר גל נוסף כבר נמצא כאן. לכן, אני ממליצה לכם בחום להגיע אל הרגע הזה מוכנים ולחסן את כל בני הבית - ובכלל זה גם את הילדים.
>>> ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון