"אפסיק את המנהג שבו המדיניות החשאית שלנו הופכת לחפלת רייטינג והמבצעים החשאיים שלנו לתכניות ריאליטי. נגמרו הימים של מסיבות עיתונאים ונאומים על קודש הביטחון. לא צוברים נקודות על התרברבות אלא על מעשים".
את הדברים האלה אמר הרמטכ"ל לשעבר ומי שכיום מכהן כשר בכיר בממשלתו של נפתלי בנט. זהו שר הביטחון בני גנץ, שהפעם בחר למלא פיו מים למשמע הגילוי של בנט מעל דוכן הנאומים בפתח כנס החורף של הכנסת. "אני מבקש לעדכן אתכם עדכון ביטחוני חשוב", כך פתח בנט את דבריו כאילו מדובר במימוש הבטחה לסקופ עיתונאי. טוב, יש שחושפים את הרגלי האכילה שלהם, את תקופות הדיכאון שלהם או את טראומות העבר בתמורה לריאיון כדי ש"על הדרך" יעשו קידום מכירות ויש ראש ממשלה ש"מעדכן עדכון" כלשונו, כאילו כולנו המתנו לדיווח היומי מהמוסד על "מה עשיתם היום בשביל רון"?
מיד לאחר "המבזק" של בנט התחיל קרב הגרסאות: ראש המוסד, כך פורסם, אמר שהמבצע, כמו מבצעים קודמים אחרים, העלה חרס. מנגד במשרד ראש הממשלה אומרים שזה קצת אחרת. עוד סיפרו לנו כי כמובן חשוב שנדע, שזה היה בחודש האחרון. שמדובר בלוחמים ובלוחמות של המוסד. הם אפילו היו במדינה שכנה. הפעולה הייתה נועזת ומסכנת חיים. סוף עדכון. לאור הפירוט המופלא הזה של נשים גברים וטף נשאלת השאלה מדוע כבר לא נתנו לנו את השמות? הרי העדכון הוא רק לנו. אויבינו לא שומעים ואם כבר הם רואים את בנט בכנסת, עברית הם ממילא לא מבינים. שכחתם? חשיפת תמונותיהם של עשרים לוחמי המוסד שהגיעו לדובאי במטרה לחסל את מחמוד אל מבחוח הייתה מזמן. יאללה נעדכן עדכון. מה כבר הסיכוי שאיזה שוטר ערבי יעשה שוב, אחד ועוד אחד ויחשוף את כולם?
מעבר לדברי הרהב ולמרות ששר הביטחון הסביר לנו שלא צוברים נקודות על התרברבות אלא על מעשים ולאחר שהתברר שהפעם גם התרברבו וגם לא הצליחו, אפשר לשאול האם זה נכון עכשיו לסכן חיי אדם? שלוש שנים לאחר נפילתו של ארד בשבי השתתפתי במבצע בלבנון לחטיפת השייח עובייד. המבצע נועד לגלות מה עלה בגורלו של ארד. אומנם ראש הממשלה יצחק שמיר לא רץ לספר לחבר'ה אבל מן הסתם, היו לוחמים שסיכנו שם את חייהם והוא נעשה מתוך הנחה שהנווט עדיין בחיים. יש לי תחושה שלו בנט היה מביא למשאל עם או אפילו להצבעה בכנסת, את השאלה האם יש הצדקה לסכן חיים כדי לקבל מידע על מה שאירע לפני שלושים וחמש שנה, מה גם שנקבע כבר שארד אינו בחיים, הרוב היו מתנגדים. בלי חלילה לזלזל, מאוד מסקרן לדעת מי רצח את ארלוזורוב לפני 88 שנים. מה עם איזה מבצע? כולנו רוצים לתת לצה"ל לנצח בעזה אבל להיכנס לשם קרקעית? תשאלו את הממשלות. הם יסבירו לנו שדווקא זה לא כדאי כי זה מסכן חיים.
אזרי על קורקינט
והיה עוד אחד שסיכן את החיים שלו אליבא דנפתלי בנט: טדי שגיא שמו. הפעם אין מדובר בטובי חיילנו, גם לא בסוכן. אפילו לא סוכן נדל"ן. מדובר במיליארדר ישראלי, אזרח קפריסאי שעושה כסף כאן ושם. תחילה דווח שהייתה כוונה לחסלו במסגרת סכסוך רוסים אימתניים. שגיא הכחיש. דובר ראש הממשלה נחלץ להגנתו של שגיא ואמר שזה היה ניסיון פיגוע על רקע היותו ישראלי. משטרת קפריסין אמרה: כל הכיוונים נבדקים. מבולבלים? פותר התעלומות בכנסת רמז באותו נאום: אלה האירנים. הם רוצים לחסל את שגיא כדי לנקום את חיסולו של פח'ריזאדה. בלילה, למרות שהוואטסאפ לא עבד, הגיע התדרוך לכתבים לפיו ניסיון החיסול של זוג יורדים ישראלים החיים בקולומביה הוא חלק מאותה מזימה.
אולי זה נכון. ואולי לא. תרשו לי לפקפק. מדוע שהאירנים יבחרו דווקא במטרות כגון טדי שגיא על עברו הפלילי או הזוג הקולומביאני. את ההתנקשות בשגריר שלמה ארגוב בבריטניה ביצע הארגון הפלסטיני הקטן של אבו נידאל. רצח השר רחבעם זאבי בוצע בידי החזית העממית לשחרור פלסטין. בשני המקרים אין מדובר במעצמות טרור אבל הם פגעו. ועוד איך פגעו. אבל האירנים? הם צריכים איזה אזרי אחד שיסתובב בקפריסין, ירכב על אופניים כדי לשנורר איזה אקדח. מזל שהמוסד מאזין לכולם. תפסו אותו ליד המשרד של הישראלים כשהוא רוכב על קורקינט.
מדינת הסף הגרעינית קורסת תחת היכולות המופלאות של טובי אנשינו. זה הנרטיב. העובדה שבאמתחתם יותר מדליות אולימפיות מישראל, בכל אחת ואחת מהאולימפיאדות, או העובדה שהם טובים מאתנו פי כמה וכמה בשחמט למרות שיש לנו מוח יהודי, זה לא משנה. הם סתם פרסים שצריכים טמבל על גלגינוע בשביל להציל את כבודם. ההתרברבות היא שלנו. המזלזלים הם אנחנו אחרת איך תסבירו ששמו של ראש השב"כ המיועד נחשף בתקשורת הערבית. אבל כאן? הס מלפרסם. כאילו אם לא נפרסם כאן, שם לא ממש יידעו. אלה סתם מוגבלים וטיפשים שעדיין חושבים שאפשר להגיע לשמש. בלילה.