בעוד ההכנות בלשכת ראש הממשלה ובבית הלבן בעיצומן, לקראת המפגש הראשון בין שני הקודקודים, אירועי אפגניסטן מצטיירים כמאיימים לשבש את סדר היום, ולא היא. כמאמר המיוחס לנשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון (בניסוח מעודן פחות), נשיא ארצות הברית אמור להיות מסוגל ללכת וללעוס מסטיק בו-זמנית. יש עת להתמקד בנפולת הנסיגה מאפגניסטן, ויש צוות המופקד על הכנת הנשיא לפגישתו עם ראש ממשלת ישראל.
פגישת בנט-ביידן בוושינגטון - סיקור N12:
כפי שהומחש במפגשי ההכנה בוושינגטון של ראש המועצה לביטחון לאומי איל חולתא והיועצת המדינית שמרית מאיר, בביקור ראש ה-CIA וויליאם ברנס בירושלים ובמגעים בין הממשלים מאז, מיטרד אחד - מכביד ככל שיהיה, אינו מסלק מסדר היום אחרים. כך, לא זאת בלבד שהממשל מתכוון להעלות עם ראש ממשלתנו את הנושא המטריד מנוחתו יותר מכל וזה האתגר הסיני, ולוודא שגם בנושא האירני אין אי הבנות, גם המכלול הפלסטיני, הרחוק מלככב בצמרת סדרי העדיפויות האמריקני, יידון ברצינות במהלך הביקור.
תהיה כוונת המארח אשר תהיה, דומה שעבור האורח מהווה הביקור הזדמנות יוצאת דופן לגבש הבנות בנושא אחרון זה, שהוא אולי משני לאמריקנים אך חיוני לביטחון ישראל ועתידה. ההזדמנות נובעת מהעובדה שהן נשיא ארצות הברית - התומך בהסדר שתי המדינות, והן ראש ממשלת ישראל - המתנגד לו, שותפים להערכה כי אין כיום היתכנות לכינונו.
בין אם האחריות מוטלת על חולשת ההנהגה הפלסטינית והפיצול בין הרצועה לגדה או בין הרשות הפלסטינית לחמאס, בין אם הבלם הוא הנהגה ישראלית אשר אינה מאוחדת בשאיפה לכך, ובין אם מסיבות נוספות, דומה שבנט יכול להיות רגוע: מארחו אינו מתכוון להציג דרישות או אף ציפיות לפתרון סוגיית הגבולות, הפליטים, ירושלים או הסדרי הביטחון המוצקים, בלעדיהם לא ייכון הסדר.
גם המבנה הפריטטי של הממשלה, אשר נועד לוודא ששום מרכיב ממרכיביה לא יכפה מהלך אשר האחרים אינם יכולים להשלים עימו, מבטיח ששני הקצוות לא יתממשו במהלך כהונתה: לא הסדר קבע של שתי מדינות ולא סיפוח שטחים גורף - בין אם במתכונת נתניהו/טראמפ ובין אם על פי תוכנית בנט-שקד.
עם זאת, המשבר הרב ממדי של חודש מאי – בירושלים, ברצועה, בערי ישראל והשלכותיו בגדה – החזיר את האמריקנים, כמו גם רבים בקרבנו, לקרקע המציאות. בוושינגטון פשטה התובנה שבהיעדר יציבות הזירה תתבע מהם מעורבות באינטנסיביות לה אינם מוכנים לאור סדר היום העמוס מבית ומחוץ. בארץ גברה ההכרה שהסטטוס קוו בשטחים לא היה אלא אשליה.
לפיכך, כמו בירושלים, כך בוושינגטון מתמקדים במרחב שבין סיפוח להסדר. מכאן העניין הרב שמגלים האמריקנים בנוסחאות "צמצום הסכסוך" ו"חיזוק הרשות הפלסטינית" המושמעות בירושלים. מכאן ההזדמנות: עת שני הממשלים שותפים ליעד הביניים – יציבות – טוב יעשה ראש הממשלה אם יגיע לביקורו בוושינגטון עם תכנית משכנעת להבטחת שני אלה: יציבות לאורך זמן ושמירת – ואף שיפור – התנאים להסדר עתידי, בין אם על פי בנט יוביל ל"אוטונומיה על סטרואידים" ובין אם יסתיים על פי ביידן בשתי מדינות.
ממהלכי ממשלת בנט עד כה – בשטחים כמו גם בהקשרים הירדני והמצרי, מסתמנת כוונה אכן להביא ליציבות בשטח על ידי אימוץ שתי מגמות חשובות: מניעת פרובוקציות ונקיטת צעדים חיוביים, הכול בהתבסס על הערכה מפוכחת של האינטרס הישראלי ואף ללא קשר לציפיות האמריקניות. בשני ההקשרים ההתחלה מסמנת טוב, אך המבחן הוא הן בהתמדה ובנחישות והן בהעשרת התפריט. לא די במניעת פרובוקציות על הר הבית ובשכונות ירושלים המזרחית. אלימות המתנחלים מחייבת טיפול נחרץ, וכמוהו מניעת כל התנחלות בלתי חוקית.
אתגרי "צמצום הסכסוך" ו"חיזוק הרשות הפלסטינית" מחייבים צעדים משמעותיים הרבה יותר מההחלטה הראויה למכור חיסונים, או תוספת רישיונות עבודה בישראל לבדוקי שב"כ, החשובה מאוד לכשעצמה. גם ההיתר המוגבל לבנייה פלסטינית בשטחי C מסמן כיוון נכון, אך אין בו כדי לחזק את הרשות הפלסטינית ואת המוטיבציה של כוחותיה להמשך והעמקת שיתוף הפעולה עם כוחותינו.
תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל' גיבשה זה מכבר מתאר ליישום הכוונה לצמצם את הסכסוך, תוך שידרוג ביטחון ישראל. בתכניתנו 'ביטחון תחילה' המלצנו על מגוון צעדים במישורים הביטחוניים, מדיניים וכלכליים-אזרחיים, אשר השילוב ביניהם ייצר תנאי זירה משופרים לאין ערוך. בתכניתנו 'אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ' הצגנו חלופה הן לגישת ה'עוד מאותו הדבר' אשר כשלה והן להצעות המסוכנות של כיבוש הרצועה.
בשני ההקשרים לא זאת בלבד שהממשלה הנוכחית מצטיירת כפתוחה מקודמותיה, ולא זאת בלבד שמאז חתימת הסכמי הנורמליזציה, מדינות באזור החיוניות ליישום מוצלח של החלופות בשלות לסייע מבעבר, אלא שרבים מהעוסקים במלאכה אימצו לא מעט רכיבים מהצעותינו גם אם טרם אימצו את המכלול המאגד אותם לכלל אסטרטגיה.
הטורים של מתן וילנאי ב-N12:
טוב יעשה ראש הממשלה אם יזדרז לעיין בהן ולהנחות את ציוותו לבחון אותן טרם יגבש סופית את תשובתו לאמירה צפויה של הנשיא ביידן: "אני מבטיח לך תיאום הדוק בהקשר האירני. אני מבטיח לא להפתיע אותך ביוזמות מדיניות. ואני אחזור ואמחיש מחויבותי לביטחון ישראל בהיענות לבקשתך לעוד מיליארד דולר סיוע ביטחוני, מעבר לסיוע השנתי של כארבעה מיליארד. יש לי רק שאלה אחת: איך אתה עוזר לי בהבטחת יציבות במרחבי הגדה והרצועה ומונע את סגירת הדלת על הסדר עתידי?".
>>> הכותב הוא אלוף במילואים, סגן הרמטכ"ל לשעבר, שר בממשלות ישראל ושגריר ישראל בסין. הוא מכהן כיו"ר תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל'