אין ספק שלהצהרתו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, כי אירן לא תשיג נשק גרעיני במשמרת שלו, יש משמעות אסטרטגית רבת משקל שנאמרת על ידי המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. עם זאת, בשבועות האחרונים יחסי ישראל וארצות הברית היו ממוקדים בעניין אחר: האם ממשל ביידן ממשיך לתמוך בריבונות ישראל ברמת הגולן, שהוכרה רשמית במהלך שנות כהונתו של הנשיא טראמפ. גישת צוותו של ביידן בסוגיית רמת הגולן מעלה מספר תהיות לגבי האופן בו מדיניות ארצות הברית מתנהלת בעניין זה ומה על ישראל לעשות בנסיבות אלו.
סיקור N12:
- הנשיא ריבלין נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן
- הנשיא ביידן לא צפוי לדרוש מבנט החלטות שיאתגרו את הממשלה
רמת הגולן נכבשה על ידי ישראל ב-1967 כתוצאה ממלחמת ששת הימים. על פי החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, ישראל הייתה צפויה לסגת משטחים - אך לא מכל השטחים - כך שבסופו של יום היא תישאר עם "גבולות בטוחים ומוכרים". ההצהרה החשובה ביותר של ארצות הברית ביחסה לרמת הגולן נכללה במכתבו של הנשיא ג'רלד פורד משנת 1975 לראש הממשלה יצחק רבין, בו נאמר כי "ארצות הברית לא קבעה עמדה סופית בעניין הגבולות. אם תקבע עמדה, אזי יינתן משקל רב לעמדת ישראל לפיה כל הסכם שלום עם סוריה חייב להיות מבוסס על הישארות ישראל ברמת הגולן".
מה שהפך את מכתב פורד למשמעותי כל כך במדיניות ארצות הברית היה בכך שהוא היווה את הבסיס לגיבוש המדיניות האמריקנית לממשלים הבאים. כך, ממש לפני ועידת השלום במדריד בשנת 1991, כתב מזכיר המדינה דאז ג'יימס בייקר מכתב לראש הממשלה, יצחק שמיר, בו נאמר: "הבעת דאגה מיוחדת לרמת הגולן. בהקשר זה, ארצות הברית ממשיכה לעמוד מאחורי ההבטחה שנתן הנשיא פורד לראש הממשלה רבין ב-1 בספטמבר 1975". מכתב אמריקני נוסף שאישר את מכתבו של פורד נכתב בשנת 1996 על ידי מזכיר המדינה וורן כריסטופר לראש מהמשלה בנימין נתניהו. כך, ניתן להבין, שההבטחות האמריקניות בנושא רמת הגולן היו חוצות מפלגות.
היות וישראל לא קיבעה את ההכרה האמריקנית החדשה לרמת הגולן באמנה בילטרלית, הרי שתיאורטית זו זכותו הלגיטימית של כל ממשל לשנות מדיניות. שינויים מסוג זה אכן קורים. כך, בשנת 2004 קיבלה ישראל מכתב מהנשיא ג'ורג' וו. בוש בו הוא מכיר בזכותה של ישראל ל"גבולות בני הגנה". המכתב אף גובה ברוב מוחץ של שני הבתים בקונגרס האמריקני. עם זאת, בין ממשל אובמה לממשלת נתניהו התגלעה מחלוקת בנוגע להמשך תקפותו של מכתב בוש. במקרה של הגולן, ללא ספק, נדרשת המשך עבודה דיפלומטית בין ירושלים לוושינגטון. ייתכן וניתן יהיה להסדיר את הנושא טרם פגישת הפסגה הראשונה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה בנט.
אם מדיניות ארצות הברית בנוגע לרמת הגולן אכן תשתנה, הדבר עלול להתפרש על ידי האירנים כרוח גבית לשאיפתם להקיף את ישראל במליצותיהם השיעיות, בלבנון, בסוריה ובסופו של דבר גם בירדן. הדבר עלול להביא לסכסוך שלא ארה"ב ולא ישראל מבקשות.
>>> הכותב שימש כשגריר ישראל באו"ם, מנכ"ל משרד החוץ ויועץ מדיני לראש הממשלה. כיום משמש כנשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה