הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים נקראים גם "עשרת ימי תשובה", בהם אנחנו נותנים דין וחשבון על מעשינו בשנה החולפת ובדרך זו גם משפיעים על האירועים בשנה הקרובה. ממשלת בנט-לפיד הושבעה לפני כשלושה חודשים ולכן, בהסתכלות לאחור, ההישג העיקרי שלה עד כה הוא בעצם הקמתה.
בשבועות הקרובים אמור לעבור תקציב המדינה, לראשונה מאז ראשית 2018, והממשלה ממשיכה לבצע מינויים מקצועיים במגזר הציבורי. במובן הזה, הישגה העיקרי עד כה הוא בשיקום היציבות לצד רגיעה מסוימת בהיקפי השנאה וההסתה. אבל, בהסתכלות שנה קדימה, לא ניתן עוד יהיה להסתפק בהישג של סיום המשבר הפוליטי. רגע מעבר התקציב יסמל גם את תחילתו של מבחן הבגרות של הממשלה החדשה. היא תצטרך לתת מענה לצרכים ולאתגרים הדחופים, ועל כך היא תיבחן ב"עשרת ימי התשובה" בעוד שנה מהיום.
בביטחון, ממשלת בנט-לפיד תיבחן באופן ההתמודדות שלה עם האתגר האירני המתעצם. תחת הנהגה חדשה, אירן ממשיכה להתקדם ליכולת גרעינית צבאית ולקדם את שאיפותיה להגמוניה אזורית. ממשלת ישראל תידרש לגבש אסטרטגיה חדשה ולרתום ליישומה את הממשל האמריקני החדש, שניכר שהתיאבון שלו להרפתקאות במזרח התיכון מוגבל ביותר. בנוסף, ישראל תצטרך "לצקת תוכן" אסטרטגי וכלכלי "להסכמי אברהם" על מנת שהווקטור האירני ההרסני ייתקל בציר נחוש ויעיל בהנהגת ישראל-ארצות הברית ומדינות המפרץ המתונות.
בכלכלה כבר לא ניתן יהיה להסתפק בהישג של העברת התקציב. המשך הזינוק במחירי הדיור, וכעת גם במחירי הדיור להשכרה, ירחיקו את חלום רכישת הדירה מיותר ויותר צעירים בישראל. זוהי פצצת זמן חברתית וכלכלית שלא נוטרלה במהלך 12 שנות ממשלות נתניהו. בעוד שנה מהיום גלגול האשמה על הממשלות הקודמות לא תתקבל בציבור. הממשלה תצטרך לגבש מדיניות שתאפשר להגדיל באופן דרמטי את היצע הדירות. מהפכת התכנון והבינוי תצטרך לקחת בחשבון את משבר האקלים, כך שלא נמצא את עצמנו מכסים את המדינה במשטחי בטון ואספלט לוהטים. על רקע המצב הקטסטרופלי של תשתיות התחבורה הציבורית, הציבור יצטרך להשתכנע ש"נפל דבר" ושישראל יצאה לדרך חדשה הכוללת השקעה מסיבית ויעילה במטרו ובתשתיות שיאפשרו גם יחד תנועה יעילה גם ללא רכב פרטי.
בהיבט החברתי, נצטרך לראות שינוי כיוון ביחס לשני האתגרים המשמעותיים ביותר שמתמודדת איתם ישראל היהודית והדמוקרטית. הראשון, נוגע להצלחת ההשתלבות של הערבים אזרחי ישראל: לראשונה בתולדות המדינה, הקואליציה שהוקמה כוללת מפלגה המייצגת את המיעוט הערבי. הדרישות שמפלגת רע"ם העלתה אינן בהתנגשות עם ההעדפות של רוב הציבור בישראל. בעיני הציבור הערבי, גורל הניסוי של שיתוף מפלגה מוסלמית בקואליציה יוכרע בהתאם ליכולת של הממשלה לרסק את ארגוני הפשיעה בחברה הערבית ולהחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל הערבים. גם בציבור היהודי ישנה תמיכה גורפת ביעד הזה.
היעד השני נוגע להצלחת ההשתלבות של הציבור החרדי. המהלך להפחתת גיל הפטור פותח פתח להגדלת ההשתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה. הוא הכרחי אך איננו מספיק. נוצר חלון הזדמנויות פוליטי שמאפשר לנקוט במהלכים שיביאו לשינוי מגמה ביחס לשילוב החרדים בהשכלה, בתעסוקה ובחברה. בסתיו 2022, נוכל להעריך אם ההזדמנות הנדירה נוצלה או פוספסה.
לסיום, המשבר הפוליטי החריף שחווינו בשנים האחרונות הדגים לנו עד כמה הדמוקרטיה הישראלית, נטולת החוקה, שברירית ופגיעה. לכן, יש צורך דחוף בקידום 'חוק יסוד: חקיקה' שישריין את כללי המשחק הדמוקרטיים ברוב גדול. באופן הזה, נבטיח שהמשטר בישראל לא יצעד שוב על פי התהום.
הטורים של יוחנן פלסנר ב-N12:
אין ספק ש"מבחן הבגרות" שהממשלה תצטרך לעמוד בו בשנה הקרובה הוא מורכב, עמוס וכולל "מקצועות חובה" שהיינו שמחים לוותר על חלקם. נאחל לעם ישראל, לממשלת ישראל ולמנהיגיה שנה טובה. שנה של עמידה באתגרים ובמבחנים.
>>> הכותב הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה