עם הנפקת ההיתר לשימוש בחירום (EUA) בחיסון הקורונה של חברת "פייזר" על ילדים בגילאי 12-15, צריכה לעלות שאלה על סדר היום: האם יש צורך והצדקה בחיסון ילדים? בכל טיפול רפואי, ברירת המחדל הינה שלא לתת אותו, אלא אם כן מתמלאים כמה תנאים הכרחיים: שהטיפול יהיה בטוח, שהטיפול יהיה נחוץ ושהטיפול מוגדר יעיל.
הנתונים שפורסמו על בטיחות ויעילות התכשיר בילדים - חלקיים ומעטים. עד היום טרם יצא פרסום מדעי שעמד לביקורת עמיתים בנושא. המידע שנמסר הוא מטעם היצרן ומתבסס על מעקב של חודשיים וחצי בכ-2,000 ילדים, שמחציתם קיבלו פלצבו (לא את החיסון). התכשיר הינו תכשיר נסיוני שלא אושר על ידי ה-FDA, אלא קיבל היתר לשימוש חירום בלבד, המיועד למצב חירום. האם אנו עוד במצב חירום בישראל בכל מה שנוגע לקורונה? התשובה היא לא. התחלואה דועכת גם בלי חיסון הילדים, ולמרות פתיחת בתי הספר, אין הדבקות.
בנוגע לבטיחות, הולכים ומצטברים דיווחים על תופעות לוואי משמעותיות של החיסון, כמו דלקת בשריר הלב ותופעות של קרישיות יתר, השכיחות יותר בצעירים. היצרן דיווח על 4 תופעות לוואי רציניות מתוך 1,000 ילדים שקיבלו את התכשיר, כולן בתחום הדיכאון והחרדה. המאה ה-20 חוותה כמה אירועים של תופעות לוואי קשות ותמותה מחיסונים שהתגלו לאחר זמן, ואותם תכשירים נמשכו מהשוק. חשוב לא לחזור על טעויות עבר.
באשר לצורך לחסן ילדים מפני קורונה, קיים סימן שאלה גדול: ילדים בריאים אינם פגיעים לנגיף הקורונה, המחלה בקרבם קלה והתמותה אפסית. תופעות ארוכות טווח בילדים נדירות והפיכות. ילדים פחות מבטאים תסמיני מחלה ופחות מדבקים. נראה שבני 30 ומטה לא מחוסנים בטוחים מפני קורונה יותר מבני 60 ומעלה שהתחסנו.
האוכלוסיה בסיכון לקורונה בארץ (המבוגרים ובעלי מחלות כרוניות) ברובה הגדול מחוסנת, הודות למבצע החיסון, ולכן מוגנת. לא זוהו עד כה וריאנטים שהם מסוכנים יותר או עוקפי חיסון. כלומר: ילדים לא מחוסנים אינם מסכנים את המבוגרים. להורים יש לומר: מחלת הקורונה אינה מעמידה עוד את ילדיכם ואת הסובבים אותם בסיכון יתר.
בנוגע ליעילות החיסון הילדים, נראה שהמספרים הקטנים והתנאים בהם בוצע הניסוי אינם מאפשרים להגיע למסקנה חד-משמעית. הציווי הבסיסי ברפואה, אותו טבע היפוקרטס לפני אלפי שנים ותוקפו לא השתנה, קובע: "ראשית לכול, אז תזיק". חובת הזהירות המוטלת עלינו הרופאים היא חובה מקודשת. במתן של כל טיפול, הרופאים שוקלים את מאזן היתרונות והחסרונות. רק כאשר המאזן נוטה בבירות לצד היתרונות, ניתן הטיפול. כאשר יש ספק - עוצרים.
בהיעדר עמידה בתנאים הבסיסיים שהוגדרו לעיל, של צורך ונתונים מספקים, לא ברורה על כן ריצת האמוק של המערכת כעת לחסן ילדים. יתרה מכך, האם פעולה כזו עומדת במבחן האתיקה? התחייבותה של מדינת ישראל ליצרן בהסכם ביניהן, כנרמז בהגדרת מטרת הפרויקט "לבדוק באיזו רמת התחסנות תיתכן הגעה לחסינות עדר", אינה בבחינת סיבה לגיטימית.
החלטה לאשר ולהמליץ על חיסון ילדים נגד קורונה כעת, תהיה על כן החלטה נמהרת וחסרת אחריות. היא תהיה המשך למדיניות השגויה של הממשלה בניהול המשבר, שבמרכזה הערכת יתר של האיום, נקיטת צעדים קיצוניים מדי ולא בהתאמה לזמן ולצורך, התעלמות מהנזקים הנילווים האיומים שנגרמו על ידי הצעדים הללו - לבריאות, למשק ולחברה, במקביל להפקרת הצוות הרפואי במערכה.
החלטה כזאת תמשיך את הפגיעה באמון הציבור במערכת החשובה כל כך בעת משבר. היא אף עלולה לגרום לפגיעה באמון שהציבור רוחש, ובצדק, למערכת הרפואית ולחיסוני השגרה בילדים - שכבר הוכיחו את עצמם כמונעי מחלה.
חזקה על ההורים שיפקחו את עיניהם לראות את המציאות נכוחה, בבואם לקבל החלטה מושכלת עם ילדיהם האם לקחת תכשיר ניסיוני נגד מחלה שאינה מסכנת אותם. קבלת תו ירוק כשלעצמה אינה סיבה לסכן ילדים בתופעות לוואי אפשריות: היא סיבה לדרוש מהמדינה לבטל את ההתניה חסרת ההצדקה וההיגיון המקצועי הזו, שתכליתה, כך נראה, היא לכפות את החיסון.
ובאשר לנו, הרופאים והרופאות: חובתנו לבדוק את המידע המקצועי באופן אוטונומי כמקובל, מבלי להיכנע לתעמולה, ולהמליץ למטופלינו לעשות שימוש בתכשיר רק אם שוכנענו בבסיס הרפואי והעובדתי עליו הוא נסמך.
בשורה התחתונה, המלצה לחסן ילדים ובני נוער לקורונה אינה עולה בקנה אחד עם המידע הקיים ועם הצורך, וספק אם היא תואמת את האתיקה הרפואית.
>>> הכותב הוא מומחה לרפואה פנימית ומנהל רפואי, מרצה בתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, ממקימי צוות הטיפול במגפות