תקיפת מערכת מנהרות הלחימה (״המטרו״) של ארגון חמאס במספר אזורים במקביל היא ללא ספק הישג מבצעי של צה״ל, אבל יש בו גם יסודות תודעתיים משמעותיים לא פחות - חשפנו לכם סוד, לקחנו לכם נכס משמעותי שנבנה במשך שנים, יצרנו השפעה רחבה גם באזורים שטרם נתקפו ובעיקר יצרנו לטרוריסטים של ארגון חמאס דילמה לגבי הפעם הבאה - אין מקום בטוח, צה"ל יגיע אליכם מעל ומתחת לפני השטח.
גם בזירה התודעתית יש חשיבות רבה ליוזמה. חמאס מבין את חוקי המשחק ומנצל היטב את הזירה התודעתית, לכן ההישג התודעתי בתקיפת ״המטרו״ מקבל משנה חשיבות. חמאס החל את הסבב בעליונות תודעתית מוחלטת, שבבסיסה שילוב של הישגים מבצעים (ירי לירושלים, מטח מתואם ורחב היקף למרכז, ירי נ״ט), מלווים במהלכי תודעה המחזקים את אמינותו (בעיקר סביב קביעת סדר היום למשל דרך הודעות על שעות תקיפה ומימושן), לצד מהלכי הסברה ותקשורת הכוללים הפצת סרטונים באיכות גבוהה בזמן רלוונטי, קבצי אודיו המתעדים דו שיח בין מפגיני מזרח ירושלים הקוראים לסיועו של מוחמד דף, וכמובן הקלטתו הנדירה שגם היא מהלך תודעתי ייחודי.
צה"ל הוא אחד הצבאות החזקים והמצוידים בעולם, אך עדיין נראה כי בלחימה בטרור הוא נדרש במרכיב שישלים עבורו את הישגיו המבצעיים. אם בעבר עסקנו במושג ״הסברה״ בעיקר בהקשר תודעת מקבלי החלטות בקהילה הבין-לאומית, הרי שמהפכת המידע והרשתות החברתיות הפכו את סוגיית התודעה לרחבה בהרבה וככזו המלווה את הפעילות הצבאית בכל שלביה. היא מחייבת את צה״ל להיכנס באופן משמעותי יותר לעולמות אלו תוך שילוב יכולות טכנולוגיות מתקדמות לליווי הפעילות הצבאית, מתוך הבנה ברורה שבמלחמות המודרניות ״תמונת הניצחון״ התחלפה באלפי פיקסלים של תודעה. תודעה היא כלי נשק וצה״ל צריך להשכיל ולהשתמש בו ומוטב שעה אחת לפני אויביו. אם המערכה כיום בעזה צריכה להיות שעון מעורר לקראת מערכה אפשרית בצפון למול ארגון הטרור חיזבאללה, הרי שבתחום התודעה היא צריכה להיות צפירת התרעה של ממש.
סוגיית התודעה אינה רק נחלתו של צה״ל (שנציגיו ובראשם דובר צה״ל עמדו במשך שעות התראיינו והשיבו לשאלות עיתונאים), היא ענין מדינתי. לא מתקבל על הדעת שלמדינת ישראל ב-2021 אין אסטרטגיה ומנגנון סדור המשלב תקשורת מסורתית ובעיקר רשתות חברתיות, משפיענים, טכנולוגיות מתקדמות וניסיון לרתימת הציבור הישראלי לקחת חלק במערכה. מנגנון שכזה היה פועל למול הקהילה הבין-לאומית ליצירת לגיטימציה לפעילות המדינה, למול העולם הערבי לאיזון והצגת הנרטיב הישראלי, למול האזרחים החיים במדינות האויב, לצורך העצמת מחיר המלחמה, ובמקביל מספק לאזרחי ישראל מידע שוטף. היעדרו של המנגנון היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שבכל סבב לחימה מחדש אנחנו מנצחים בשדה הקרב אבל מפסידים במערכה התודעתית. שימוש נכון בנשק התודעה יכול לקצר את המערכה, להעצים את השיגה, לאפשר לגיטימציה ולהרחיק את המלחמה הבאה.
אחד מרגעי השפל של היעדר יכולת התודעה הישראלית המדינתית התחולל במהלך חודש הרמדאן החולף, עת מצד אחד הוצפה התקשורת העולמית בתמונות קשות ממזרח ירושלים, אך לא בוצע שום מאמץ ישראלי להסביר על מה המהומה ומה עמדתה של ישראל בסוגיות השונות. שיאה של חוסר היכולת הישראלית בסרטון הוויראלי של אלפי יהודים רוקדים ברחבת הכותל על רקע שרפה בסמוך למסגד אלאקצא. אף גורם ישראלי לא הבין שמדובר בתמונה שמשמעותה משבר תודעתי חריף, ואם היה גורם שהבין לא היו בידיו הכלים לעשות שינוי כי אין למדינת ישראל מערכת תודעתית פעילה וסדורה כפי שיש למדינות אחרות וכפי שנכון שיהיה למדינה שחיה על חבית חומר נפץ כל כך ייחודית.
זה נכון שקיימים גופים במדינה שמנסים לעשות פעילות בתחומים אלו, אך אלו הם ניסיונות שברובם אינם מתואמים ואינם מבוססים על קידמת הטכנולוגיה והיכולות הקיימות בעולמות התודעה. מוזר שדווקא לאומת ההזנק אין מנגנון טכנולוגי-מקצועי מתקדם לטיפול בסוגיה כל כך חשובה.
רכיב נוסף בסוגיית התודעה המקשר בין השיח הפנימי לשיח החיצוני קשור לעובדה שבמשך השבוע החולף נאבקת ישראל באיומים של אויביה בחמש גזרות שונות. מעל כולם מתנוססת האלימות האדירה המתחוללת בתוכנו, ולמרות זאת אף גורם רשמי לא נעמד מול המצלמות באופן מסודר מוסר עדכונים שוטפים, עונה על שאלות, מסביר את המצב, את כיווני הפעולה העתידיים ובעיקר מספק לאזרחי ישראל מידע והסברים, אולי אפילו מצליח לדכא ולהנמיך את גובה הלהבות. זוהי תולדה של מסורת ארוכת שנים של היעדר שקיפות ושיתוף. אסור לנו כאזרחים לקבל את התרבות הזו ואסור לנו להשלים איתה.
>>> תא״ל (מיל׳) רונן מנליס הוא דובר צה״ל לשעבר