מיזם הסופרליג הסתיים במבוכה גדולה, שמזכירה יותר ניסיון הפיכה כושל במדינה אפריקנית מבורדקת. קשה להאמין איך מנהלים של 12 קבוצות עילית בכדורגל האירופי נהגו בצורה כל כך חובבנית ושלומיאלית, והליגה שעליה הכריזו באישון לילה התפרקה להם בין האצבעות בתוך פחות מ-48 שעות לאחר ההכרזה, הרבה לפני שנבעטה בעיטה אחת.
"אף פעם אל תמעיט בחוסר הכישרון של אנשים", אמר מקור בכיר בכדורגל הגרמני בהנאה כשהתייחס למפלה של ראשי הקבוצות, כולן מאנגליה, ספרד ואיטליה. האם ראשי הקבוצות הללו לא חשבו מראש על האפקט שהודעת הפרישה הדרמטית שלהם ייצר? הם לא ביצעו סימולציות שדימו את התגובות של אופ"א שרואה את הפרה החולבת שלה נמחקת מול עיניה? הם חשבו שהאוהדים יהיו מרוצים? שהתקשורת תתייחס לכך כאירוע זניח? מה עבר להם בראש, אז לפני 48 שעות?
במידה רבה המהלך נראה לא מבושל כבר מתחילתו. 12 קבוצות הן לא כוח מספיק כדי להקים את הליגה האטרקטיבית ביותר בעולם, בטח לא אם כולן באות מ-3 מדינות בלבד. הרי ברור שבאיירן מינכן, אלופת אירופה היוצאת, קיבלה הצעה להצטרף וסירבה לה. כך גם בורוסיה דורטמונד וכך גם פריס סן ז'רמן, הכוח העולה של השנים האחרונות.
12 המורדות אולי ציפו שאחרי המפץ, יגיע המומנטום ולבאיירן ולפריס לא תהיה ברירה. הן ציפו שעוד קבוצות יקפצו על העגלה (הרי הפורמט שפירסמו כלל 20 קבוצות!), אך הגרמניות הפגינו נחישות וכל שעה שעברה הבהירה שהתוכנית הזאת נידונה לכישלון. שוב, מדהים שמהלך כזה לא בושל היטב לפני שהוגש לעולם כולו.
"אני מברך את מנצ'סטר סיטי שחוזרת למשפחה. צריך אומץ כדי להודות בטעות", צהל בלילה נשיא אופ"א אלכסנדר צ'פרין הסלובני, רגע אחרי שהקבוצה הראשונה מבין ה-12 הודיעה רשמית שהיא חוזרת בה. בהמשך הלילה כל יתר הקבוצות האנגליות הלכו בעקבותיה. מנצ'סטר יונייטד (שהיו"ר המושמץ שלה, אד וודוורד, נאלץ להתפטר בעקבות הביזיון), ליברפול, צ'לסי, ארסנל וטוטנהאם.
אופ"א היא לא הצד הטוב בסיפור. כבר רבות דובר על פרשיות השחיתות בארגון הזה, ועל כך שגם ליגת האלופות במתכונתה הנוכחית היא הכול חוץ מליגה פתוחה ושוויונית שמאפשרת לקבוצות הקטנות ממדינות עניות להפוך לסינדרלות, כפי שהיה לאנשים נוח להציג אותה השבוע. אך עדיין, אופ"א נהנתה לראשונה מתמיכה בלתי מסויגת של אוהדים, תקשורת ואפילו ראשי מדינות כמו בוריס ג'ונסון ועמנואל מקרון, ויצאה המנצחת הגדולה מהסיבוב הזה. אופ"א לא התקפלה, לא התחננה בפני הקבוצות הגדולות. היא לא חיפשה עימות איתן, להפך, אבל האיומים המפורשים, ובעיקר האיום על השחקנים שיורחקו מהמונדיאל ומטורנירים בינלאומיים, יצרו תגובה קשה בקרב הקבוצות עצמן.
הקבוצות ודאי מנחמות את עצמן שהשיגו ניצחון כלשהו בקרב על התודעה, ואולי קירבו את המפץ העתידי שלבסוף יגיע. בפועל הן הובסו, ונתפסות כעת כגוף חלש, לא מאוחד ולא רציני.
אחרי כל הפרשייה המטלטלת הזאת, נשארנו עם אותה צ'מפיונס ליג. ליגה שהקהל פחות נהנה ממנה, שהקבוצות הקטנות מרגישות לא שייכות בה. הגדולות, כפי שראינו, מחפשות כיסא מפלט. אופ"א ניצחה בנוק אאוט בסיבוב הזה, אך השבוע הזה היה רק הפתיח למאבקי כוח וכסף שעוד יגיעו.