ביום שישי, אם לא תתרחש הפתעה מרעישה, ייבחר איש הדמים האכזר והמרושע, איבראהים ראיסי לתפקיד נשיא אירן. יש לו כרגע רוב של 60% לערך בסקרים, אבל ידוע שמרבית הנשאלים כלל לא יטרחו ללכת לקלפיות. ראיסי, איש דת מדרג בינוני, נכשל בבחירות הקודמות אבל הפעם משמרות המהפכה מסוככים עליו כדי שיוכל לרשת, בבוא היום, את המנהיג העליון עלי חמינאי בן ה-82, שבינתיים מתמודד בהצלחה עם מחלת הסרטן העצלנית שלקה בה.
ראיסי, העומד כעת בראש מערכת המשפט, היה האיש שבימי חומייני שלח אלפים להוצאה להורג. איש במדינה לא שכח לו את מופעי הזדון שערך. אפילו נכדיו של חומייני התייצבו נגדו בגלוי. בעימותי הטלוויזיה בימים האחרונים חשפו יריביו את העובדה שכלל לא סיים את בית הספר העממי, אבל ראיסי מתמקד בהבטחות למיגור השחיתות בממשל ומשחק מעמדה של כאילו-אופוזיציונר.
בכלל, הבחירות באירן מתנהלות בסגנון פרוע, ולפעמים נדמה שתשעת המועמדים שהורשו לרוץ (מבין המאות שניגשו לקבל אישור מהוועדה המיוחדת ונפסלו) מתכתשים בעירום מלא בתוך אמבטיית בוץ שקופה לקול שאגות לעג של הקהל. בתוך משטר של דיכוי והשתקה, עדיין משתמר מצג של כעין דמוקרטיה מן הזמן המופקר ביותר.
רק אחד משפע אנשי המחנה ה"רפורמי", תומכי הנשיא היוצא רוחאני, הורשה להתמודד: מוחסין מהראליזאד. מאפיל עליו הוא אבולנסר המאתי, שהיה נגיד הבנק המרכזי ומתגלה בעימותי הטלוויזיה כחד-לשון וערמומי, עד שגם ה"רפורמים" עשויים להעדיף אותו. הופעל לחץ על אחד משניהם לפרוש ברגע האחרון. הבוקר, מהראליזאד כבר ויתר על המרוץ והודיע על פרישתו.
כל המועמדים, אגב, מלבים את אש העדתיות ומזכירים את מה שנוהגים לשכוח: אירן היא ארץ מרובת עמים, שבה הפרסים אינם יותר ממחצית האוכלוסייה. ראיסי אירגן הפגנות במחוז אהווז שבו יש רוב ערבי, אחרים מדגישים את מוצאם כבני מיעוטים כמו הלורים. שניים מן המועמדים משלבים טורקית-אזרית בנאומיהם, כדי להדגיש את מוצאם.
חמינאי אסר לעסוק בנושאי הגרעין ויחסי החוץ. "אני", כך אמר, "אסרתי לפתח טילים לטווח של יותר מ-2,000 קילומטרים". היינו: להגיע לישראל, אך לא לאירופה. שעל כן מעניין שביטאונו של חמינאי, "קייהאן", מאיים על ארדואן שהחות'ים בתימן בונים עכשיו טילים שיגיעו לטורקיה. כתפאורה לבחירות גם שלחו, לראשונה, שתי אוניות עלובות למדי של הצי האירני למסע סביב כף התקווה הטובה לוונצואלה, דרך האוקיינוס האטלנטי. בצילומים אפשר לראות שמורכבים עליו מכ"מים מקרטון...
העיקר בבחירות, אם כן, הם מטחי האשמות על שחיתות ואזלת יד. זו תמונה מחרידה של ממשל בקריסה, שבו על פי המועמדים, שירותי הביטחון פרוצים וחדורים, התקציבים עלומים מעין והפקידות שוקעת לתוך התרוששות ותרה אחרי שלמונים. לא ממש נעים לנושאים והנותנים האירנים בווינה.
מבחינת ישראל, אולי מוטב נשיא כמו הקצב/השוחט ראיסי, כדי שגם במערב יבינו במה מדובר.