נגמר המרצ

״אנחנו החתומות והחתומים מטה קוראים לכם ולכן דווקא עכשיו – חייבים לחזק את השמאל. חייבים להצביע מרצ״. כך קוראת בקול כרזה חדשה של המפלגה, שמלווה, כנהוג בז׳אנר, ברשימה של מיטב האשכנזים המבוהלים בישראל. רשימה מטריפה שנעה בין סופרסטארים אמיתיים כדוגמת המחזאי והסופר יהושע סובול (״ליל העשרים״ - 1976, ״גטו״ - 1983, ״אנו החתומים מטה קוראים לכם להצביע מרצ״ 2021, 2020, 2019, 2015), לבין עוד יותר סופרסטארים כדוגמת זמירה שגב, אדם שחיפוש שמו בגוגל הניב את התוצאה הראשונה היפהפייה ״זמירה שגב - חיפוש אנשים - בזק B144״.

כדי לדייק, אגב, אסייג ואומר שישנם גם כמה מזרחים ברשימה כמו סדי בן שטרית, פעיל תנועת ״קריים מיניסטר״ שמפלרטט עם התנגדות חיסונים ומשווה את ביבי לשומר במחנה ריכוז. אדם תימהוני ביותר, ממליץ מאוד לבדוק את הלייבים שלו בפייסבוק אם אתם אוהבים שאנשים מטיחים בכם חמש דקות ברצף ״מה נסגר איתכם״, מקללים את פרופ׳ גליה רהב וממצמצים הרבה. וגם סדי, כמו זמירה ויהושע לפניו, קורא לכם ולכן דווקא עכשיו – חייבים לחזק את השמאל.

מתבקש לשאול - למה דווקא עכשיו? ויותר מזה, למה זה תמיד דווקא עכשיו? האם זכורה לנו איזושהי מערכת בחירות שבה מרצ לא השתמשה בטון ההיסטרי ביותר המוכר לאדם, עם אזהרות וגעוואלדים והסברים על למה אתם חייבים להצביע מרצ, ולא למה אתם רוצים להצביע מרצ? תמיד יש רגשות אשם סביב העניין הזה. בעוד שכל המפלגות סתם מבקשות להיבחר, מרצ תמיד נותנים את התחושה שאם לא יכניסו אותם לכנסת תמר זנדברג תמות.

כן, אני מבין שמרצ מתנדנדת, כמו תמיד, מסביב לאחוז החסימה, ואני מבין את המשמעות של אובדן המנדטים האפשרי. אבל אני פשוט לא מבין איך זאת אשמת הבוחרים שלהם, ולא אשמתם. זה נראה שמרצ מחליטים פעם אחר פעם להפוך את הבחירה בהם לצדקה במקום לנסות להשתפר כמפלגה. במקום לשפר את ההרכב, את העמדות, את המסרים, את ההישגים הפרלמנטריים, הם בוחרים להגיע לבחירות כשהם בדיוק אותה מפלגה, ולעשות בדיוק את אותו קמפיין בכייני, כי הם יודעים שמספיק שמאלנים יפחדו על ארבעה מנדטים יקרים שילכו לפח כדי להצביע להם בלית ברירה. וכך בדיוק מרצ מנציחה את עצמה ככישלון בלי שום סיבה להשתפר, ואם תשאלו אותי זה בדיוק ההיפך מכל מה שזמירה שגב מייצגת.

ביבי זה שמאל

אבל יש עוד סיבה שמרצ ממשיכה להפסיד. יש מגמה הרבה יותר גדולה שהופכת את מרצ למפלגה הלא-רלוונטית שרודפת כך אחרי הזנב של עצמה, כלואה בלופ אינסופי. והסיבה היא שבמובנים מסוימים מרצ כבר מזמן ניצחה. ואני יודע שזה נשמע כמו קשקוש, אבל בבקשה, לפני שאתם סוגרים את המאמר ועוברים בכעס לכתבה ״כך הסתבכה שחקנית הפורנו עם הרשויות באיראן״ שאתם מתים ללחוץ עליה מהרגע שהתחלתם פה, תקשיבו לי עד הסוף. אני לא מדבר על מרצ כמפלגה, ולא על חברי הרשימה שלה (הנוכחית או ההיסטורית). אבל כרעיון - מרצ לגמרי ניצחה.

אנסח את זה אחרת: אחת הסיבות שהימין ממשיך לנצח היא שהוא הפך את השמאל למיותר לחלוטין. הימין אימץ את שיח הזהויות (עם ״מזרחים״ במקום ״ערבים״), את השלום (עם הסכמי אברהם והצהרות של ביבי בעד מדינה פלסטינית), את הרעיון הלהט״בי (עם שר לביטחון פנים הומו בקואליציה עם חרדים), את שיח הלגליזציה (עם הסרטון המביך מהבחירות הקודמות בו ביבי עושה את התנועה הכי מוזרה של עישון ג׳וינט שראיתי בכל החיים שלי), את השיח הפמיניסטי (עם הטענות לפיהן הביקורות כלפי שרה נתניהו הן סקסיסטיות וגובלות בהטרדה מינית). את השיח הסוציאליסטי אימץ הימין עם הדיבור על השקופים ועל הפריפריה, ועם המיליארדים שהוזרמו לאזרחים במשבר הקורונה האחרון, ועכשיו הם גונבים את המוב השמאלני האחרון כשהם פונים לערביי ישראל.

נהוג לדבר הרבה על איך המרכז-שמאל הישראלי הוא בעצם ימין בתחפושת, אבל אני חושב שהמגמה הזאת היא יותר דו-כיוונית משנדמה לנו. הדבר היחיד שבאמת מבדיל בין המחנות, בטח בתקופת נתניהו, היא המחויבות לשלטון החוק ולדמוקרטיה. ביבי – וחשוב מכך, השותפים של ביבי – מגלים סבלנות די גדולה לשחיקה של המוסדות הדמוקרטיים, ולאט לאט הציר הפוליטי הולך ומסתדר רק סביב השאלה הזאת. אפילו רע״מ הם שותפים אופציונליים של הליכוד אם לא אכפת להם מפגיעה במשטרה, בפרקליטות, ביועמ״ש ובבית המשפט, ומהצד השני אפילו ליברמן מוכן לחבור למרצ כדי להפיל את ביבי. הכל מעורבב, הכל אקראי.

וזה מסביר את השחיקה של מרצ. כי מי שרוצה מדינה פרו-להט"בית, פמיניסטית, עם לגליזציה של מריחואנה ותקצוב לשכבות החלשות, יכול למצוא אותה בכל מפלגה, מ״העבודה״ עד ״הליכוד״ כולל. מי שרוצה נהי, היסטריה, חשיבות עצמית, התנשאות ורגשות אשם – יכול למצוא את זה במרצ. ומשום מה זה פחות קורץ לאנשים.

מי צריך את מרצ?

יש בדיחה ישנה בספר של סופר הילדים שלמה אבס (לא זוכר כרגע איזה, אני מניח שזה באחד מאלפי הספרים שלו בנושא פילים), על תימהוני שמפזר ברחוב אבקה מיוחדת ״נגד פילים״. כששוטר ניגש ומאמת אותו עם העובדה שאין ברחוב הזה פילים בכלל, התימהוני עונה לו ״נו רואה? סימן שזה עובד״.

לשמאל העמוק של מרצ יש את הפריווילגיה לשבת באופוזיציה לנצח, ולטעון שהם מונעים מאיתנו להפוך לאיראן. זה לא נכון, זה לא עובד, ואי אפשר לבוא בטענות כשלאנשים נמאס לקנות אבקה נגד פילים. וזה לא אומר שהמדינה נהיית לאומנית וגזענית כמו שקמפיין הגעוואלד של מרצ טוען בסאבטקסט, אלא ההיפך. והגיע הזמן שבמרצ יבינו את זה ויתחדשו, או שלחלופין ישחררו ויפנו מנדטים יקרים. במילותיו של הגיבור שלי, סדי בן שטרית: מה נסגר איתכם? מה נסגר איתכם? מה נסגר איתכם? מה נסגר איתכם? מה נסגר איתכם?