חיסוני מודרנה ופייזר עולים בימים הקרובים לאישור ה-FDA (החיסון של פייזר כבר אושר באנגליה) לאחר שהוכיחו דרמטית (הצלחה של 95%) את יעילותם במניעת תחלואה מקורונה. על אלו שחלו למרות שהיו בזרוע החיסון האמיתי, החיסון הגן מפני תחלואה קשה. החיסונים החדשים מלווים בחששות. מחקרים שונים בארה"ב ובאירופה העלו שכ-40% מהאוכלוסיה מביע חשש מלהתחסן. החששות נובעים משתי סיבות עיקריות: מהירות הפיתוח והאישורים של החיסון, והעובדה שמדובר בטכנולוגיה חדשה שטרם נוסתה בעבר.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מנגנון הפעולה
מודרנה ופייזר בנו את החיסונים שלהם בשיטה דומה. שני החיסונים מכילים את מולקולת ה-mRNA כשהיא עטופה במעטפת שומנית. הבועה השומנית הזו נכנסת (נבלעת) ע"י תאי השריר היכן שאנחנו מזריקים את החיסון, פולטת את ה-mRNA אל תוך חלל התא ואז ה-mRNA מנחה את התאים לייצר חלבון אחד של נגיף הקורונה. יודגש, התא מתחיל לייצר רק חלבון אחד, של ה-Spike, הבליטה שבמעטפת נגיף הקורונה (ה-Spike הוא מנגנון הקישור של נגיף הקורונה לתאים שלנו כשהוא מדביק בני אדם).
התא מייצר את החלבון הזה של נגיף הקורונה ואז "מציג" אותו לפני מערכת החיסון שלנו שלומדת אותו ו"מאַמנת" את שתי זרועות החיסון שלנו להילחם בו: זרוע החיסון התַאי וזרוע החיסון בנוגדנים.
הבטיחות - מדוע הסיכון נמוך?
פרט לאוכלוסיות המבוגרות, רוב האנשים בעולם שיקבלו את החיסון, הם צעירים ובריאים שהסיכון שלהם לחלות, או למות מקורונה, הוא בסבירות נמוכה מאד. לכן שאלת הבטיחות של החיסונים האלה היא כל כך חשובה.
ראשית, חשוב לציין, שבניגוד לחיסונים אחרים שאנחנו מכירים ומשתמשים שנים רבות אשר מבוססים על הזרקת נגיף מוחלש או מומת, בחיסוני מודרנה ופייזר, אנחנו מזריקים לגוף שלנו את מולקולת ה-mRNA שגורמת לייצור של חלבון אחד בלבד של נגיף הקורונה. אין כאן בכלל סיכון להדבקה בנגיף הקורונה.
שנית, מניסיוננו רוב תופעות הלוואי בעקבות חיסונים אחרים, מתרחשות בטווח של מספר שבועות ממתן החיסון. כך לדוגמא, הסיבוך הידוע של מחלת גיאן ברה (Guillain-Barre), מחלה נוירולוגית קשה שקורית בסבירות של 1 למיליון אחרי חיסון נגד שפעת, או מחלת YELLOW FEVER אחרי החיסון כנגד הקדחת הצהובה שאותו נוטלים צעירים רבים במסגרת מרפאות המטיילים. כולם מופיעים תוך מספר שבועות אחרי החיסון.
בעשרות אלפי המשתתפים בניסיונות של שתי החברות, מודרנה ופייזר, לא היו תופעות לוואי חמורות במשך החודשים שחלפו מאז החיסון.
יחד עם זאת, הציבור חייב להיות ער לעובדה שאחד מתוך עשרה מתחסנים יסבול מתופעות דמויות שפעת ואולי אפילו שפעת משמעותית (חום, חולשה, כאבי שרירים ופרקים וכאב ראש) שימשכו יום או יומיים. רוב הסיכוי שאם הם יקרו – הם יבואו דווקא אחרי מנת החיסון השנייה.
כשאני מתייחס לתופעה דמוית השפעת, אני בכוונה לא משתמש במינוח "תופעת לוואי" או "סיבוך". זה לא סיבוך! זהו ביטוי של התגובה של מערכת החיסון שלנו שמתעוררת ו"דורכת" את המנגנונים שלה נגד נגיף הקורונה.
אחרי שאמרנו את כל זה, מתחייבות כאן שתי הערות אזהרה:
אנחנו היום אחרי חיסון של "רק" עשרות אלפי מתנדבים שהשתתפו במחקרי החברות. זה לא מיליון. אם יש סיבוך של החיסון הזה שקורה בשכיחות של אחד למיליון, נגלה את זה רק אחרי שיצטרפו מיליון איש למעגל המחוסנים ויעברו חודשיים מהחיסון שלהם. אני מעריך שבתוך מספר חודשים יצטבר ניסיון של מיליוני מחוסנים בארה"ב, באנגליה ובישראל...
הערת האזהרה השנייה, היא לתקשורת:
אוכלוסיית היעד העיקרית לחיסון היא האוכלוסייה המבוגרת. הסיכון לתחלואה, מכל סוג שהוא, בגיל המבוגר, הוא גבוה בלי קשר לחיסון. לדוגמא, היות ואירועי שבץ מוחי שכיחים בגיל המבוגר, בהחלט אפשרי שחולה מבוגר יחלה בשבץ מוחי מיד אחרי שקיבל חיסון. אני בהחלט יכול לדמיין משפחה, וגורמי תקשורת כאלה או אחרים, שיבליטו את המקרה ויקשרו בין החיסון לשבץ המוחי.
חייבים להיזהר מאד מקישור כזה. הוכחת או שלילת קשר בין תחלואה לחיסון, בעיקר בגיל המבוגר עם השכיחות הגבוהה של מחלות רבות בלי קשר לחיסון, מחייבת ניתוח סטטיסטי מדעי זהיר של הנתונים. התקשורת, על כל ענפיה, חייבת להפנים את התובנה הזו ולהיזהר ומלהפיץ מידע מטעה שהפצתו, במיוחד בעידן הרשתות החברתיות וה-FAKE NEWS, עלולה להיות הרסנית.
חיסון ילדים?
נוכח הסיכון הנמוך מאד לתחלואה ותמותה מקורונה בילדים, אני מתקשה לראות הורים שיסכימו לחסן ילדים לפני שחוסנו מיליוני אנשים ונצבר מעקב של חודשים רבים, אולי אפילו שנה ויותר. יחד עם זאת, בימים אלה מתחילות גם מודרנה וגם פייזר בניסוי החיסונים שלהן בילדים בגילאים 12-17.
לסיכום, ההחלטה להתחסן או לא, שוקלת לכאורה את התועלת של החיסון (מניעת תחלואה, נכות ממושכת ותמותה מנגיף הקורונה) מול הסיכון התיאורטי (כנראה זניח) שכרוך בהתחסנות. ברור שמי שמחליט לא להתחסן לוקח החלטה ליטול סיכון אחר של התחלואה מהקורונה על סיבוכיה. בכל גיל!
בשנים האחרונות, אחד התחומים היותר רגישים לשמועות וחששות - הוא תחום החיסונים. למרות השיפור הדרמטי שחוללו החיסונים בבריאות הציבור (כמו הכחדת הפוליו, מחלת האבעבועות השחורות ואפילו מחלות כמו החצבת) הוויכוח בין מתנגדי החיסונים לקהילייה הרפואית והמדעית הוא אחד הנושאים החמים והלוהטים.
העובדה שחיסון באמצעות mRNA מעולם לא נוסה בעבר יחד עם השמועות המופצות ברשתות החברתיות - כמו למשל שהחיסון יאפשר הנדסה מחדש של הדנ"א שלנו או השתלת מיקרו-צ'יפים דרך החיסון - רק תורמות לערעור הביטחון של הציבור הרחב.
ההחלטה של כל אחד מאתנו אם להתחסן, נסמכת על נטייה אישית וכנראה גם על האמונה במדע וברופאים. מכאן, החשיבות העליונה של הדוגמא האישית שלנו, במערכת הבריאות. כולם יסתכלו עלינו ועל מנהיגי המערכת שחייבים לתת דוגמא ולהוביל.
אני, בשמחה, אתנדב להיות בין ראשוני מקבלי החיסון.