שנת 2020 נפתחה בהתנקשות בגנרל משמרות המהפכה קאסם סולימאני – האיש שהוביל את המאמץ האסטרטגי להשגת ההגמוניה האירנית הקונבנציונלית במזרח התיכון. לקראת סיומה של שנת 2020 בוצעה אתמול התנקשות בגנרל משמרות המהפכה מוחסן פח'ריזאדה, מי שהוביל את המאמץ האסטרטגי השני של אירן - מאמץ ההגעה לנשק גרעיני.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מההתנקשות בפח'ריזאדה עולות ארבע שאלות: מי אחראי לה ומה רצה להשיג? מהן השלכות ההתנקשות לתכנית הגרעין האירנית? מה תהיה התגובה האיראנית? מהי המדיניות המומלצת לישראל (גם) לאור אירוע זה?
את האחריות לפגיעה בקאסם סולימאני קיבלו על עצמם האמריקנים. על פעולות נוספות בקיץ האחרון ובראשם הפגיעה באתר הצנטריפוגות המתקדמות בנתנאז לא ניטלה אחריות – כך גם לא על הפעולה של אתמול וכך גם ההתנקשות בפח'ריזאדה. ממשל טראמפ הוכיח בפעולותיו בעבר מול אירן שהוא איננו מקבל את הגישה הרווחת בארה"ב – שכל פגיעה צבאית באירן מדרדרת בהכרח למלחמה. במידה מסוימת מדובר באימוץ הדוקטרינה הישראלית הגורסת שפעולות נקודתיות, ממוקדות, כירורגיות וחסויות – מאפשרות גם לצד השני לתפקד במרחב ההכחשה וההתלבטות.
נראה שטראמפ נחוש להותיר אחריו מורשת משמעותית של פגיעה באדריכלי האיומים המרכזיים במזרח התיכון: הגרעין, הטרור וההגמוניה האזורית של אירן ושל הרדיקלים הסונים (פח'ריזאדה, סולימאני, בגדאדי, עבדאללה אחמד עבדאללה). נתניהו מצדו נחוש לנצל את שארית כהונתו של טראמפ לקידום הישגים אחרונים, גם במחיר של פתיחת יחסיו עם ממשל ביידן בטון צורמני.
ביקורו של פומפאו בשבוע האחרון שכנראה לא היה מיועד רק לביקור ב"יקב פסגות". ההדלפה בארצות הברית לניו יורק טיימס על החיסול של בכיר אל-קאעידה בטהרן, הפגישה הלילית בסעודיה שהודלפה בישראל והציוץ מחדש של טראמפ על ציוץ מישראל שאמר שפח'ריזאדה "היה שנים רבות מבוקש על ידי המוסד" מצביעים על כיוון אחד. הפנטגון הגיב ב"אין תגובה" ומקורות מודיעין בארצות הברית מסרו לתקשורת האמריקנית שמדובר בישראל. ישראל לא מסרה תגובה רשמית, אולם ראש הממשלה אמר על מעשיו השבוע ש"לא הכל יוכל לספר". ההכחשות וההדלפות, מסייעות לאירנים להצביע על ישראל.
פצצה גרעינית אירנית הייתה משימת חייו של מוחסן פח'ריזאדה. בשנת 2003, כאשר נסגרה התוכנית הגרעינית הצבאית האירנית בעקבות הפלישה האמריקנית לעירק, הוחלט בטהרן להגיע לסף הגרעיני במסלול אזרחי. פח'ריזאדה, שהוביל את קבוצת הנשק הלא לגיטימי, שלא היה ואין לה סיפור כיסוי אזרחי, שימר את הידע בארגונים ומוסדות שונים. האיש עסק שנים ארוכות בכל הפעילות הגרעינית האסורה שאין לה סיפור כיסוי אזרחי.
אם יש תוכנית נשק אירנית חשאית היא ספגה מכה קשה, לאו דווקא בשל אובדן הידע המדעי אלא בשל אובדן המנהיגות הפרויקטלית. המסלול של אירן לפצצה גרעינית עובר בשני צווארי בקבוק – צבירת חומר בקיע על ידי העשרת אורניום – אותו אירן עושה במעטה לגיטימי של תוכנית אזרחית. בנוסף גם פיתוח ראש הקרב וההתקנה בטילים בליסטיים – מסלול שאירן מכחישה קיומו בגלל היותו הפרה של אמנת ה-NPT עליה היא חתומה.
עוד לפני הסכם הגרעין בשנת 2015, אירן הייתה במרחק חודשים בודדים מכמות חומר בקיע ברמה צבאית המספיקה לפצצה ראשונה. גם היום, לאור פיתוח הצנטריפוגות המתקדמות והחריגות שלה מהסכם הגרעין, היא יכולה בזמן קצר לצבור מספיק חומר בקיע. המרחק מפצצה יימדד בעיקר ביכולת לזווד את החומר בראש קרב גרעיני. הסתלקותו של פח'ריזאדה תאריך ללא ספק את זמן הפריצה של אירן לנשק גרעיני. יש מעט אנשים עם יכולות מנהיגות ניהול ומקצוענות שפגיעה בהם משאירה חלל שקשה לסגור אותו. נראה שמוחסן פח'ריזאדה מצטרף לעימאד מוע'נייה וקאסם סולימאני – אשר נמצא להם אולי מחליף, אך לא תחליף.
מה תהיה התגובה האירנית?
השאלה החשובה ביותר עכשיו מה תהיה התגובה. לאחר ההתנקשות בסולמאני, פעלו האירנים תוך ימים ספורים נגד מי שקיבל אחריות על הפעולה - האמריקנים. הם שיגרו עשרות טילים לבסיס אמריקני בעירק.
הנשיא רוחאני מאשים היום את ישראל בהתנקשות בפח'ריזאדה. האם נראה תגובה אירנית? מחד גיסא האירנים נשבעו להגיב – גם כנקמה וגם לשיקום ההרתעה שלהם. מאידך, האירנים זהירים מאוד מתגובה בהיקף נפגעים גבוה, תגובה שעלולה לספק עילה לתקיפה אמריקנית על מתקני הגרעין האירניים, אפשרות אשר דווח שטראמפ בדק עם יועציו לאחרונה. האירנים הוכיחו בעבר יכולות ניתוח וחשיבה מעמיקות שידעו לדחות פעולות ולבצען בעיתוי, במקום ומול היעד המתאימים. אירן מחכה בכליון עיניים לתחילת ממשל ביידן. בין אם אירן תתפתה לנקמה או תרסן עצמה, יקשה עליו הדבר לחזור להסכם הגרעין. ואולי זאת הייתה מטרת הפעולה אתמול בטהרן.
מה נכון שישראל תעשה עכשיו?
ראשית כדאי לשמור על דממה תקשורתית. כאשר אירן מתלהמת אך גם מתלבטת, מהפנטגון ״אין תגובה״ וגורמי מודיעין בארצות הברית מצביעים על אחריות של ירושלים - חשוב שבישראל הרשמית המדיניות תהיה "סייג לחכמה שתיקה". על ישראל להניח שהתגובה האירנית עלולה להיות מכוונת גם אליה. לכן מתחייבות עירנות מודיעינית עליונה ומוכנות מבצעית מיידית במערכי ההגנה מטילים. חיוני גם קשב מוגבר לאפשרות שאירן תפעיל את שלוחיה מלבנון, מסוריה, מעירק ומתימן לפגיעה ביעדים ישראליים הן בגבולות והן בחו"ל. בהקשרים אלה כולם חשוב התיאום עם ארצות הברית, המהווה מכפיל כוח מודיעיני, מבצעי ודיפלומטי. כבר כעת יש לפתוח ערוצי תקשורת גם מול בכירי ממשל ביידן הנכנס – המשבר עלול ולמעשה צפוי להתמשך לתוך הקדנציה שלהם.
לסיכום, מי שביצע את ההתנקשות ניסה כנראה להשיג שלושה יעדים: פגיעה בתוכנית הגרעין האירנית, יצירת הסלמה שתסתיים בתקיפת אתרי הגרעין האיראניים ומניעת חזרת ממשל ביידן להסכם הגרעין. היעד הראשון נראה שהושג – ההסלמה בעקבות הפעולה עדיין לפנינו ומחירה עלול להיות גבוה. שני היעדים האחרים תלויים מאוד בתגובה האירנית ובכל מקרה הם יעדים מרחיקי לכת שסיכוי התממשותם נמוך.