הקרדינל בשארה בוטרוס א-ראעי הוא הפטריארך של הכנסייה המרונית - הסמכות הרוחנית העליונה של רוב הנוצרים בלבנון. אין הוא מרבה להיכנס לזירה הפוליטית, אבל הפעם הוא לא היסס. אחרי פגישה עם הנשיא מישל עאון, השותף הבכיר של חיזבאללה במחנה המרוני, יצא ראעי בתביעה שארץ הארזים תצהיר שהיא עוברת לקו של ניטרליות קפדנית כדי להציל עצמה מן המערבולת האזורית בעודה מתייסרת בפשיטת הרגל שלה.
הוא הסביר שארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות המפרץ לא ייחלצו לעזרת לבנון, כל זמן שממשלתה שבויה ב"הגמוניה" של חיזבאללה. "איננו יכולים לחיות בעגלה שבה יש מי שממריץ את הסוסים לדהור קדימה ויש מי שמושך לאחור", אמר. הוא מבקש שיינתנו ערובות של האו"ם לניטרליות הזו.
מיד אחר כך החלה, כצפוי, קדחת של גינויים וחרפות מצד שלוחי חיזבאללה. נסראללה עצמו מעדיף שלא לומר בינתיים דבר. ראעי, מצדו, אסף את פמלייתו ועבר למעון הקיץ שלו בעמק קדישה, הרחק בהרי הצפון, שמשמש מקלט לנוצרים כבר אלף שנים.
שורה של מנהיגים בולטים מיהרו להודיע שהם מאמצים בחדווה את רעיון הניטרליות. כך עשו רבים מהפוליטיקאים הסונים, הדרוזים - וכמובן הנוצרים. אחד הבישופים של הכנסייה המרונית הבהיר: "החלטנו להפסיק לשתוק: על חיזבאללה להתפרק מנשקו". ראעי עצמו אותת בכיוון זה כשאמר שעל המדינה לממש את ריבונותה "בפועל ולא רק להלכה".
המהפך הדרמטי בעמדת הכנסייה, בגיבוי שקוף של האפיפיור ומדינות המערב, הריץ לכפר הציורי דימאן את השגריר האירני מוחמד ג'לאל פירוזניה, ואת ראש שירותי הביטחון של לבנון, גנרל עבאס אבראהים, ידיד קרוב של נסראללה. אבל שניהם, כמו אחרים שבאו בעקבותיהם, נחלו כישלון חרוץ בניסיון לשכנע את ראעי "לפרסם הבהרות".
אדרבא. מקורביו הדליפו שלדעתו, התקרית השבוע בהר דב רק מחזקת את עמדתו והוא גם מתעקש שחיזבאללה יתפנה מסוריה ויחדל לזווג את לבנון ל"ציר ההתנגדות" האירני. הוא רוצה שיחודשו הדיונים על "אסטרטגית הגנה לאומית" מוסכמת על כולם, שאינה מפקירה בידי נסראללה את ההחלטות על מלחמה ושלום.
נכון,לקרדינל אין דיביזיות, אבל יש לו הרבה השפעה. המהלך שלו מייצר דילמה קשה לנשיא עאון ומפלגתו שמתיימרת לייצג את האינטרס המרוני והנה הם מוצאים עצמם בהתנגשות עם הכנסייה שלהם! נסראללה חרד שעאון וחתנו השואף לרשת אותו, ג'ובראן באסיל, יאולצו לבחור בין הקרדינל לבינו. אין לו שום ביטחון שהם יעדיפו אותו.
לכן, ולא משום טעם אחר, יש לנסראללה בעיה קשה: אם יצית דלקה בגבול איתנו - רק יוסיף שמן למדורה שהצית ראש הכנסייה. אם יאבד עוד ועוד תמיכה במחנה המרוני, יחזור חיזבאללה להיראות כתנועה סקטוריאלית שיעית שמשרתת את אירן ולאו דווקא את המולדת. ההתמודדות הזו חשובה עד כדי כך שלא הזכירו אותה, לעניות דעתי, בצד הישראלי של החזית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות