הדחתה של שאשא ביטון - השיעור שלא נלמד

הדחתה של יפעת שאשא ביטון צריכה להטריד כל אדם שהכנסת חשובה לו, אבל היא צריכה להדאיג לא פחות את הממשלה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

סיפור ההדחה הוא למעשה התנגשות בין שני עקרונות חשובים בעת משבר. האחד, לאפשר לממשלה לפעול ביעילות ובמהירות בלי להתחשב ב"מטרד" הזה שנקרא חברי הכנסת ובלי להיכנע לפופוליזם. השני הוא הרצון לעשות הליך שקוף ומבוקר ולוודא שההחלטות מידתיות ומשקפות את רצון העם.

הדחתה של שאשא ביטון היא העדפת עקרון המהירות על סמך עקרון השקיפות והבקרה אף שבמשבר הזה הוכח שהחלק השני הכרחי לא פחות מהראשון. לו הייתה הממשלה מקשיבה יותר לנבחרי הציבור, אולי הייתה מגלה שלא כדאי לסגור את המסעדות רגע לפני סוף השבוע כי סחורה באלפי שקלים כבר נרכשה, או שאפילו שלא ניתן לנסוע ביולי אוגוסט בתחבורה ציבורית בלי מזגן.

שיתוף הכנסת הוא הזדמנות עבור הממשלה שנתפסת כמנותקת להיחשף למגוון המשמעותיות והמצוקות. לראות בכנסת מכשול זו טעות קשה. הכנסת מציעה לממשלה עוד שכבה של בקרה, בימים שבהם קבלת ההחלטות נעשית ממילא בתנאים של ערפל קרב.

אבל הבעיה המרכזית היא שהממשלה פספסה את המסר המרכזי שוועדת הקורונה ניסתה להעביר לה. המסר הוא שכך לא ניתן להמשיך. שהציבור יתקשה למלא אחר הנחיות שאינו מבין את ההיגיון ואת הנתונים שעומדים מאחוריהן. הרי אם הממשלה לא הצליחה לשכנע את חברי הכנסת בנחיצות ההחלטות כיצד תשכנע את הציבור הרחב?

הממשלה הייתה צריכה ללמוד מזה שהיא חייבת לשפר את מערך ההסברה לציבור. לא ניתן לסגור ענפים שלמים בלי לשכנע שזה הכרחי, וקשה מאד להכריח אנשים להקפיד על ההנחיות בלי להזכיר להם את המשמעות הדרמטית של צפצוף עליהם.

הציבור צריך להבין שהוא לא חובש מסכה מחשש שיקבל קנס אלא בגלל שכך הוא מגן על חבריו, משפחתו ועוזר למדינה להתמודד עם המגיפה. כל אחד שעושה דין לעצמו מקרב את המערכת לקריסה ואת כולנו לסגר.

הממשלה צריכה להקים מערך הסברה עוד הערב, בדיוק כפי שפיקוד העורף יודע לעשות בשעת מלחמה. חברי ועדת הקורונה ניסו להעביר פה קריאת השכמה לממשלה, להסביר שחייבים לספק תשובות משכנעות לציבור, אלא שבמקום להפנים את המסר הממשלה העדיפה להרוג את השליח.