מוחמד בן סלמאן רוצה עכשיו שכולם יירגעו: שאבו-מאזן יחדל לגדף ויפסיק את שרפת דגלי האמירויות, שהגנרלים בורהאן וחמדאן בסודן יאטו את ריצתם לעבר ישראל ושחמד מלך בחריין -ממלכה שהיא מעין מחוז אוטונומי של סעודיה - יחכה להוראותיו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
האמיר בן ה-35 מבקש מן האמריקנים לדאוג שיתחדש המשא ומתן בין הפלסטינים לישראל. הוא יודע היטב שאבו-מאזן איננו להוט להושיב את נציגיו לשולחן וממילא אין סיכוי להסכם. אבל מראית עין של הידברות הכרחית מבחינתו כדי להמשיך להתקדם. לפיכך, הוא מאותת לרמאללה שעליהם לנוע ולא להתבצר בניסיון "לבודד" את ההסכם של האמירויות. ואכן, בימים האחרונים יש הפחתה ברורה של העוצמה והחריפות בהצהרות הפלסטיניות. האיום הסעודי החרישי הוא שסרבנות מצד אבו-מאזן תמיט עליו נידוי בלתי מוכרז.
ההצעה שעל הפרק הועברה ליו"ר הרשות הפלסטינית על ידי שרי החוץ של ירדן ומצרים. עיקרה: חזרה למו"מ בחסות מה שמכונה בלהג הדיפלומטי "הקוורטט פלוס". לאמור: ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה בצירוף כמה מדינות ערביות וסעודיה בתוכן. מנגנון כזה אמור לתת לאבו-מאזן הזדמנות לסגת באלגנטיות מהחרם שלו על ממשל טראמפ בלא לקבל את "עסקת המאה" כבסיס לדיונים. אלא שיש בעיה פעוטה בדרך למימוש הרעיון הזה - אבו-מאזן ממאן לאמץ אותו. הוא מעדיף כינוסים ב"זום" עם ראשי חמאס והג'יהאד האיסלאמי שהגיעו לביירות לרגל האירוע.
למעשה - אומרים מקורותיי ברמאללה - אבו-מאזן כבר החליט אחרי ביטול הסיפוח לחדש את התיאום הביטחוני עם ישראל ואת מערכת הקשרים האזרחיים. הוא זקוק לשחרר את הזרמות הכספים מישראל לקופתו המרוקנת, אבל ההסכם עם האמירויות גורם לו לדחות את יישום ההחלטה. הוא לא מעוניין, כמובן, להיראות כמי שמצטרף לחגיגת הנרמול. עוזריו אומרים שהוא עשוי להמתין לתוצאות הבחירות בארה"ב. בינתיים יש בכיסו הבטחה סעודית להמשיך לדבוק ב"יוזמת השלום הערבית" מ-2002 התובעת מדינה פלסטינית כנגד נורמליזציה. ברור שאין הפלסטינים תמימים עד כדי כך שיאמינו שזו התחייבות יצוקה בבטון.
מה דעתו של יורש העצר על ההנהגה הפלסטינית ניתן להבין ממאמר חריף שלשום בעיתון הסעודי "עוכאז". ההנהגה הפלסטינית - מאשים האני אל-זהירי - סוחרת בסוגיה הכאובה כבר עשרות שנים ודוחה כל הצעה להסדר בעודה גורפת סכומי עתק של סיוע ערבי ואירופי. קצה נפשם של הערבים בזה והם מאבדים עניין בפלסטינים. המהלך של האמירויות רק מחדד את הצורך במפנה אצלם. "הערבים הנבונים חייבים להתערב ולנהל משו ומתן עם ישראל הרחק מכנופיות האופורטוניסטים. יש לסלק את עלה התאנה שמכסה על ערוותם של הגנבים"(!), כתב והוא הוסיף: הבעיה הפלסטינית הגיעה לזיקנה וצועדת אל מותה. מילים לגמרי ברורות, לא?
את פסק הזמן שלקח מנצל MBS כדי לטפל בבעיות אחרות בטרם יחליט כיצד תיוצג סעודיה בטקס החתימה על ההסכם בין האמירויות לישראל. המהלך הדרמטי הראשון שלו השבוע היה הדחת מפקד כוחותיו במלחמה בתימן, האמיר-הגנרל פהד בן תורכי, באשמת שחיתות. זהו זעזוע גדול! כמעט הודאה פומבית שסעודיה נכשלת כבר חמש שנים במתקפה שאסרה על החות'ים, בני בריתה של אירן. המלחמה האיומה הזו נפתחה ביוזמתו של יורש העצר והתגלתה כהימור הרפתקני.
העניין השני הוא לכאורה רכילות אבל יש לו השלכות פוליטיות מסוכנות: ביום ג' יצא לאור הספר "דם ונפט - המרדף של מוחמד בן סלמאן אחרי עוצמה גלובלית" מאת ברדלי הופ וג'סטין שק. הספר גדוש סיפורים מביכים שמציגים את האיש כדמות מפוקפקת, שניסה בין היתר לשתול מרגלים במטה של חברת טוויטר. עכשיו הוא חייב להדוף את הגל העכור ובמיוחד את הפרשה הבאה.
בטרם עלה לגדולה, ארגן האמיר הצעיר מסיבת חשק למקורביו שנועדה להימשך חודש שלם ועלתה לא פחות מ-50 מיליון דולר. הוא שכר מלון סוויטות מפואר באחד מאיי המלדיביים והטיס לשם קבוצות של יצאניות מרוסיה וברזיל. כולן עברו במקום בדיקות רפואיות לוודא שאין האורחים נחשפים למחלות מין. לכל אחד מ-300 עובדי המלון הובטח מענק של 5,000 דולר בתנאי שלא יפטפטו. חיוני היה שלא ידלוף החוצה כי שתו שם כמויות עצומות של אלכוהול, האסור על מוסלמים. אלא שקרתה תקלה והאורגיה הופסקה כבר אחרי שבוע. הסיבה: האירנים דיווחו על השערורייה לאחד העיתונים הערביים. האמיר מוחמד ארז וטס הביתה.
הוא שיקבע מתי וכיצד יבואו הסכמים נוספים עם הערבים.