נתחיל מהסוף: אם אכן לאו מסי לא ישחק עוד משחק אחד במדי הקבוצה שהפכה לשם נרדף לשמו - כלל לא בטוח שאלה חדשות רעות לשני הצדדים. בתוך תוכו מסי עצמו כנראה קיווה תמיד להזדמנות הזאת: לנסות מקום חדש, להצליח גם בקבוצה אחרת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ה"חשודות המיידיות" הן פריז סן ז'רמן שהפסידה השבוע בגמר ליגת האלופות, או מנצ'סטר סיטי שאותה מאמן מי שהשפיע יותר מכל על הקריירה של מסי, פפ גווארדיולה. אם אכן ייקלט באחת מהן הוא גם יקבל את ההזדמנות הזאת, להצליח במקום חדש, וגם ישפר את סיכוייו לזכות שוב בגביע החשוב ביותר - שכרגע נראה שברצלונה רחוקה מאוד ממנו. מסי בן 33, ולמרות שהוא שוב סיים עונה פנומנלית ברמה האישית, ברור שאין לו עוד המון שנים לפניו בטופ.
ברצלונה, מצד שני, ממילא חייבת - והייתה חייבת כבר מזמן - מהפכה בסגל. אמנם לוותר על גדול שחקני הקבוצה בהיסטוריה כשהוא עדיין בכושר שיא זה לא סעיף הכרחי במהפכה, אבל במוקדם או במאוחר זה היה מגיע. מוזר ככל שיישמע, מקצועית יש החלטות גדולות יותר ושינויים משמעותיים יותר שברצלונה צריכה לעשות מאשר להילחם על הישארותו של הארגנטינאי.
מסי הגיע לברצלונה עם הוריו ואחיו לפני 20 שנה כילד בן 13. כעבור 4 שנים הוא כבר ערך את הופעת הבכורה שלו במדים של ברצלונה, המדים היחידים שאותם יכיר - לצד אלה של נבחרת ארגנטינה כמובן. הוא שבר ב-20 השנים האלה כמעט כל שיא מועדון אפשרי; הפך לגדול כדורגלני הקבוצה, גדול כובשיה, גדול כובשי הליגה הספרדית, 6 פעמים זוכה "כדור הזהב", 10 פעמים אלוף ספרד ו-4 פעמים אלוף אירופה.
אלא שהזכייה האחרונה שלו באירופה הייתה ב-2015, כשעוד לא חגג 28. היום הוא כבר בן 33, וההפסד המשפיל 8:2 לבאיירן מינכן הוכיח עד כמה הוא רחוק מהרגע הזה שוב. המקטרגים של מסי טוענים שהוא תמיד האיש החזק ביותר בברצלונה, שעל פיו מפטרים מאמנים ורוכשים שחקנים, אך מסי כנראה חושב ההפך. הוא צופה בהנהלה הכושלת של המועדון, בראשות הנשיא ג'וזפ ברתומיאו, ונגעל מחוסר היכולת המתמשך שלהם להרכיב סביבו קבוצה שתנצל את האיכויות שלו.
לפי דיווחים בארגנטינה הקש ששבר את גב הגמל היה דווקא שיחה של מסי עם המאמן החדש של בארסה, רונאלד קומאן. לפי הדיווחים, קומאן הבהיר למסי באותה השיחה שהוא לא יקבל יותר הנחות והופך לשחקן אחד מני רבים בסגל. אם אכן זאת הייתה מהות השיחה, די ברור שקומאן, איש חכם, הבין מה ההשלכות שלה. כך או כך, יודע ההולנדי, עיקר הבוץ ייזרק כלפי הנשיא ברומיאו שהזעם אליו מופנה כבר תקופה ארוכה.
הסוגייה האחרונה שנותר לפתור, אם מסי לא יירד מהסולם ואכן דרישתו לעזוב היא סופית, היא השאלה המשפטית. מסי בעצם הודיע לברצלונה בפקס ששלח למשרדיה (פקס!) שהוא מנצל סעיף בחוזהו שמאפשר לו לעזוב באופן מידי והופך אותו לשחקן חופשי. אלא שהסעיף שאפשר למסי לעשות זאת פג כבר ב-10 ביוני. לכן מבחינת ברצלונה, אין לו אפשרות לעשות זאת, וחוזהו תקף לעונה נוספת.
בסביבתו של מסי צפויים לטעון שבגלל שכל העונה נדחתה בשל מגפת הקורונה, כך גם התאריך המדובר נדחה ולכן זכותו להודיע על רצונו לעזוב עד סוף אוגוסט, אבל ספק אם ההסבר הזה יהיה קביל בבית הדין. סעיף השחרור של מסי במהלך חוזה עומד על סכום דמיוני של 700 מיליון אירו, מה שכמובן אף קבוצה לא תשלם, אפילו לא האמירים מהמפרץ.
בקיצור, לא מן הנמנע שסיפור האהבה הגדול, המושלם, שגרם לאינסוף רגעי אושר לרבים כל כך בעולם, יסתיים דווקא בסכסוך משפטי לא נעים בבית הדין לערעורי ספורט. נקווה שבין אם מסי יישאר ובין אם יעזוב, ההנהלה של ברסה תפעל הפעם מהר ובצורה חלקה יותר.