אבו מאזן בן ה-83 מבלה את ימי הקורונה בבידוד - אפילו את נכדו האהוב, שחזר מאנגליה, לא הסכים לפגוש. הוא בטלפונים, מנסה לגייס כספים כדי שהרשות הפלסטינית לא תפשוט רגל. חשדן ומצוברח יותר מבעבר, נרגן וקצר רוח, מתבונן אבו-מאזן באיש שהקפיץ לפני שנה לתפקיד ראש הממשלה, שועט במרץ, כמעין רמטכ"ל של המלחמה במגיפה, כדי לתפוס את כסאו ביום שלא יוכל לשבת עליו יותר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אבו מאזן כועס שאצה הדרך לשתאייה ושהוא מעמיד אותו בצל. וכך כששתאייה בן ה-62 מכנס מסיבת עיתונאים כדי להתפאר במעשיו - ממהר אבו מאזן לשאת נאום מביתו. כששתאייה משעה את מושל טול כרם בגין סגר שהטיל על דעת עצמו - אבו מאזן מבטל את ההוראה. זה לא משנה: סקר דעת קהל של מכון "אווראד" מרמאללה מראה תמיכה חסרת תקדים בשתאייה - לא פחות מ-82% מרוצים מתפקודו. אבו-מאזן אינו יכול לחלום על מספרים כאלה.
איך זה קורה, שאיש שלא היה מוכר גם בגדה מבצע זינוק כזה?
שתאייה תמיד מילא תפקידים בדרג שני או שלישי אצל יאסר ערפאת, ואחר כך אצל אבו מאזן. ככלכלן במקצועו עסק בעבר בעיקר בנושאים טכניים, לרבות בכמה סיבובי משא ומתן עם ישראל. הוא נחשב ביצועיסט יעיל ורהוט, מישהו שאפשר לסמוך עליו, אך לא כמי שהולכים בעקבותיו. אין לו בסיס כוח בארגון הפתח ולא חבורות חמושות של צעירי ה"תנזים".
ודווקא חולשתו זו חיבבה אותו על הסיעה החזקה ביותר כרגע בהיערכות לקרב הירושה: השותפות בין השר לעניינים אזרחיים חוסין אל-שייח' בן ה-60 ומפקד מנגנוני הבטחון, גנראל מאג'ד פרג' בן ה-56 - הם שיזמו את מינויו לתפקיד ראש הממשלה, והם שמסייעים לו עכשיו בהתמודדות עם הקורונה.
חשוב לזכור: אל-שייח' ופרג' מחזיקים בידיהם באופן כמעט בלעדי את מערכות הקשרים המורכבות עם ישראל, ועל כן יש להם השפעה עצומה גם בתוך הרשות הפלסטינית וגם בציבור. כולם זקוקים לרצונם הטוב. פרג' מתאושש כעת מניתוח לב מסובך - אבל שולט ב-30 אלף חמושים; אל-שייח', הדואג להשתיק האשמות בגין הטרדות מיניות, מריץ אל כחלון את התחינות לסיוע דחוף של 3 מיליארד שקלים.
השניים העמידו לשתאייה בשבועות האחרונים את הכלים להילחם בקורונה: אל-שייח' דואג לקופה וכבר הביא מישראל 120 מיליון שקלים, ופרג' שלח את כוחותיו לאכוף את הסגרים, ובאזורים שאליהם אוסר צה"ל את כניסת הכוחות, כולל מזרח ירושלים, אירגן כ-400 "ועדות חרום" של צעירי הארגון הפתח - שהקימו מחסומים על הכבישים ומעמידים פני ספקי שרותים חיוניים לכפרים ולמחנות הפליטים. כך עלה בידם להשיג שליטה מלאה בשטח ולדחוק הצידה את הסיעות המתחרות. שתאייה מצידו מתרכז בהבלטת עוינות מאופקת לישראל.
מנגד עומדת הברית של מיודענו ג'יבריל רג'וב בן ה-66 ותופיק טיראווי בן ה-72, שנשענת על תמיכה בהר חברון וחבורות מזויינים במחנות הפליטים בנפות שכם וברמאללה. אבל אין להם משאבים, כלומר כסף ורובים, כמו לקבוצה שסביב שתאייה. מועמדם לרשת את אבו-מאזן הוא בן אחותו של ערפאת, נאסר אל-קידווא בן ה-69, שאינו מביא נדוניה של ממש. כך גם מוחמד דחלאן בן ה-59, שגורש ב-2011 וקשור כיום לטיראווי. הוא פיזר פה ושם כסף של שליט אבו-דאבי אבל לא הצליח לקנות לעצמו תמיכה משמעותית בגדה.
גם מחמוד אל-עאלול בן ה-70, שאבו מאזן מינה לסגנו בראשות ארגון הפתח, צופה מן הצד. יזם הטרור הוותיק הזה מקווה להיות בבוקר שלמחרת מועמד פשרה שהצעירים ממנו יוכלו להסכים עליו, אך העוצמה שלו בשכם לא תספיק לו.
ובשוליים נשאר הרחק מאחור המתמודד שישראלים תמימים רצו להאמין שיהיה "מנדלה הפלסטיני" - מרוואן ברגותי בן ה-61. אחרי כ-20 שנים בכלא הדרים עדיין יש לו אהדה בציבור, אבל בני בריתו כבר איבדו את מרבית התמיכה שהייתה לו והם ניגפים בבחירות הפנימיות בארגון הפתח.
לאמור: אם לא ייזרק על ידי אבו מאזן, נא לשנן בינתיים את השם - שתאייה, מוחמד שתאייה.