אם תשוטטו ברשתות החברתיות של סוריה, תראו שפע סרטונים של אזרחים מגלגלים סיגריות עם שטרות של הלירה הסורית. ערכה הידרדר מ-50 לירות לדולר בפרוץ מלחמת האזרחים לתהום של 3,500 לדולר. התפוגג כוח הקנייה של המשכורות, המחירים זינקו פי שלושה ויותר וממילא צללו 80 אחוזים מן האוכלוסין אל מתחת לקו העוני- כמחציתם מובטלים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ועכשיו, נוחת לתוך המדמנה הזו צבר של סנקציות שיענישו כל מדינה, כל חברה, כל אדם שיעשה עסקים עם המשטר. המגזרים החשופים ביותר הם: הנפט, הבנייה והתעופה. מי יעדיף לסחור עם אסד ולחטוף חרם אמריקני? מול הסכנה של חנק מוחלט - אין לאסד תשובה. הוא סוחט כעת מיליונים מבן-דודו, ראמי מחלוף, האיש העשיר ביותר במדינה - והלה מעלה סרטוני תחנונים לפייסבוק, אבל אין זה פתרון למשבר.
בלית ברירה, יצטרך אסד לסמוך עוד יותר על אירן וחיזבאללה, אלא שאירן שרויה בגירעון אדיר שכבר מאלץ אותה לגשת, למשל, לסגירת רשתות הרדיו והטלוויזיה שלה בערבית ובשלל שפות אחרות. אין ל"משמרות המהפכה" יכולת לממן את הממשלה הסורית אחרי שכבר ביזבזו שם, לפי עדותם שלהם, כ-70 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות.
גם לבנון טובעת בפשיטת רגל, מלווה במהומות רחוב, והשגרירה האמריקנית החדשה והנמרצת, דורותי שי, מבהירה בלי למצמץ כי לא תינתן חבילת חילוץ מקרן המטבע הבינלאומית כל עוד חיזבאללה לופת את גרונה של הממשלה. מרגע שלבנונים יפחדו לעשות עסקים עם סוריה - המצוקה תחריף עוד יותר. בבית הלבן מאיימים - זו הפעם הראשונה - להטיל סנקציות גם על בני בריתו הנוצרים של נסראללה ובראשם הנשיא מישל עון. חתנו, ג'ובראן באסיל, שחולם לרשת אותו, החל בתמרוני התרחקות מחיזבאללה.
הסנקציות שיגבו מחיר כבד מאסד, אך על חשבון האדם הפשוט
"סנקציות הקיסר" נועדו, להלכה, להעניש את אסד על מה שהוא מעולל לאזרחי ארצו, אבל ברור שהאוכלוסיה תסבול מעתה עוד יותר. לשון אחר: הקונגרס בא להציל את התושבים מידיו המגואלות בדם של אסד, אבל בינתיים הם יתרוששו עוד יותר. בוושינגטון מבטיחים לעקוב אחר התקדמות הסנקציות כדי לבחון עד כמה הן פוגעות ביעילות באסד, בלא לגבות מחיר בלתי נסלח מן האדם הפשוט. לטראמפ יש סמכות למנוע שימוש בסנקציות לא רצויות, כדי להבטיח דיוק אל המטרה - חיסולו של המשטר.
כיצד זה אמור להתפתח? ובכן, האמריקנים מאמינים שיתרחשו ארבעה חישובים מחדש של המסלול:
• רוסיה תגיע למסקנה שאסד הפך למעמסה ומוטב להחליפו כדי לעצור את הסנקציות. פוטין רוצה בסיסים צבאיים ומאחזים כלכליים במדינה שנכנסת למבצע שיקום רחב מימדים. אין לו תקווה שכך יקרה תחת אסד. הוא יכול לסטות לעבר שיתוף פעולה עם ארה"ב בגיבוש חוקה חדשה לסוריה שעיקרה הסתלקותו של אסד (ואגב, בגולן הסורי אנו כבר רואים את הרוסים בונים כוח מקומי משלהם למורת רוחו של אסד).
• אירן תבין סוף סוף שאין בכוחה לסחוב על גבה את אסד. "הקיסר" יכריח את הרפובליקה האסלאמית לזרוק הרבה כסף טוב אחרי הכסף הרע שהתאדה שם. ומכל מקום, אם ישנה פוטין את הקו, לא תוכל טהרן להתנגד.
• חיזבאללה יגלה שעליו לבחור בין הצלתה של לבנון לבין רתימתה לעגלה הצולעת של אסד. זו החלטה קשה: נסראללה חרד שהפלת אסד תבודד אותו במובלעת ותנתק אותו מאירן. אבל מי שמקשיב עדיין לנאומים שלו שומע יפה את תחושתו, שבכל זאת "לבנון תחילה".
• ולבסוף: חלק נכבד ממפקדי הצבא ושירותי הביטחון וגם מן האליטה הכלכלית יבינו שאסד אינו מוסיף להם אלא רק גורע - ולפיכך יחפשו דרך לנטוש אותו בהפסד נמוך ככל האפשר.
אין בידינו שום ערובה שמשהו מן התקוות האלה אכן יתממש ואולם הסיכוי בהחלט קיים, ואין זה סיכוי בלתי סביר.