אירועי הסופות האחרונים בישראל אכן היו אירוע מאוד חריג, קיצוני ותקדימי. אבל גם מול כמויות הגשם הגדולות לא הייתה הצדקה לראות את המראות שראינו במהלך השבוע הזה, ובטח לא את מספר ההרוגים הגבוה בעקבות הגשם. יש בישראל תשתיות מיושנות שלא מצליחות להדביק את קצב גידול האוכלוסייה. בישראל בונים שכונות על גבי שכונות חדשות מה שיוצר מדיניות ניקוז של טלאי על טלאי. המצב בתשתיות דומה לתחבורה: קודם באו שכונות חדשות, אחר כך חשבו איזה כביש יחבר אותם לערים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כחלק מהבעיה המערכתית של הטיפול בנושא, יש בישראל גם בעיית סנכרון בין משרדי הממשלה. תמיד מדברים על ענייני העלמות המס – שם לא מסנכרנים את הנתונים בין ביטוח לאומי ומס הכנסה. כך קורה גם בכוחות החירום. עכשיו סוף סוף הודיעו כי חוזרים לבחון את הרעיון לאחד את המוקדים של כל כוחות החירום. חוסר התיאום מתבטא גם כשבעיר מסוימת חופרים כדי לשפר את תשתיות החשמל, אבל אף אחד לא חושב אם לחפור גם כדי לשפר את תשתיות הניקוז, אולי לשים גם תשתיות תקשורת ראויות. הכול פועל במנותק, לא מסונכרן.
נהריה היא דוגמה טובה לרצף הכשלים בטיפול בתשתיות. יותר מעשור מדברים בעיר על טיפול שורש שימנע את הצפת נחל הגעתון בתוך נהריה. מדברים בעיר על להקים שלושה מאגרים שיכילו את המים עוד לפני שהם מגיעים לעיר, אחד מהם סמוך לקיבוץ יחיעם. יותר מעשור מתכננים, יותר מעשור לא מצליחים לתקצב. לשם ההשוואה: הקמת מאגר אחד כזה עולה 25 מיליון שקלים. לפי ראש עיריית נהריה, הנזק שנגרם לעיר בשיטפונות האחרונים הוא לפחות 30 מיליון שקלים.
החלם קורה לא רק מחוץ לעיר, אלא גם בתוכה. בשנים האחרונות הקים ראש העיר הקודם ז'קי סבג 6 גשרונים מעל תוואי נחל הגעתון בעיר. באו אנשי המקצוע והפצירו בו כי זו אינה יוזמה טובה – והיא עלולה לעודד הצפות בימים מאוד גשומים. זה לא עזר והגשרונים המשיכו להתקיים. לאחרונה הגיע ראש עיר חדש ואותו כן הצליחו לשכנע לפרק את הגשרים. זה לא עזר.
בנהריה הספיקו לפרק גשר אחד, ביום שלישי האחרון – יום לפני הסערה. השאר עכשיו עדיין ממתינים לפירוק. חלם זה כאן.