"הרופאים כבר ידעו. עומרי מראה סימנים של לוקמיה בחזרה" - בראיון מרגש משחזרת פזית עטיה את המאבק של בנה עומרי בסרטן. מאבק שהסתיים הלילה במותו.
זה לא היה אמור להיגמר ככה. עטיה הוביל את הקמפיין התקשורתי הגדול לעידוד תרומות מח עצם. בזכות הקמפיין הזה, הצליח עטיה להציל כל כך הרבה ילדים נוספים. משפחת עטיה קיוותה שהסיוט מאחוריהם. לעומרי נמצאה תרומה והוא הבריא.
מסתבר כי זה היה ניצחון זמני: "כשהמחלה שוב פרצה, הייתה לי הרגשה רעה", מספרת פזית. גם היא ידעה שניסים לא קוראים כל יום. גם היא ידעה שהפעם בנה לא יצליח לנצח את הסרטן.
"הוא שאל אותי: אמא למה את בוכה", משחזרת פזית. "שיקרתי לו. אמרתי לו שהרגיזו אותי בעבודה". אך פזית ידעה שבנה חייב לדעת את האמת. שעומרי חייב לדעת שהמחלה חזרה. "רק לאחר מספר ימים סיפרתי לו את בשורת האיוב", היא מספרת. "שהמחלה שוב פרצה. הוא בכה ובכה, לא הפסיק".
יום לפני מותו שאל עומרי את אמו: "למה כל הזיפט, אימא, למה זה מגיע לי?". לפזית, כמו לכולנו אין תשובה. "זו שאלה שאף פעם לא תיפתר", היא מסכמת.
