כוכבת הילדים מיקי לא גילתה כמעט לאף אחד על גילוי מחלת הסרטן בגופה. "בא לך לצעוק", היא מתארת, "ובא לך להגיד 'רגע, גם אני רוצה שיחבקו אותי'. זה יותר קשה בגלל שאני לא מוציאה את זה". בין הבודדים שידעו על המחלה, היו הרופאים ממחלקת הילדים בבית החולים שבו ביקרה כדי לשמח ילדים חולים. "מקסימה, כמה שאת משמחת אותם", אמרה למיקי אחת הרופאות, "כמה שאת מעודדת אותם, זה פשוט לא אמיתי. שתהיי לנו בריאה ושתמשיכי לקבל את הזכות הזאת לשמח את הילדים ואת ההורים".
עד לא מזמן, לפני שהפכה למיקי, קראו לה מיכל מוכתר. אם הקול שלה מזכיר לכם מישהו, זה בטח קופיקו, או הכבשה שושנה, או אולי הבובה פסטי. מי ששלף אותה מהדמויות והתחפושות הוא המפיק אריק עורי, האיש שהביא לנו את הופה היי ויובל המבולבל. הוא היה הראשון לזהות. "כל תנועה שלה, כל מילה, היא עשתה מה שהיא רוצה כמו פלסטלינה. זה לא קורה הרבה, זה סוג של פנומנלי", אומר עורי.
ואז בפעם הראשונה מיקי ניצבה בפרונט וזכתה להצגה משלה. "אני עומדת בחדר הלבשה, ואני לא צריכה להתאפר בצד. אני יכולה להתאפר עם מראה משל עצמי. ואז אני מקבלת טלפון, ורשום אריק, ואני עונה - וכבר העיניים מתחילות לדמוע - והוא אומר 'אני עומד פה בקופה, וכל האנשים האלה באו לראות אותך'. זה רגע שאתה אומר לעצמך 'הצלחתי'".
"הדבר הראשון ששאלתי זה אם ינשור לי השיער"
הדמות של מיקי תפסה מהר מאוד הרבה מעבר למשוער: מאות הצגות בכל הארץ, מופעים סולד אאוט, קבוצת מעריצים בפייסבוק המורכבת מאמהות שמאוהבות בה, וחלום גדול שהתגשם בבת אחת בגיל 31, אחרי שנים רבות של עבודה קשה. וכמו כל כוכב עולה, בחנוכה האחרון היא כבר הופיעה חמש פעמים ביום. זו הייתה אמורה להיות התקופה היפה בחייה של מיקי.
"במסגרת הבדיקה השגרתית גיליתי גוש בצוואר, גוש קטן, בערך סנטימטר או פחות, ואמרתי לה שנגמור את ההופעות, אין בזה שום דבר מלחיץ, נעשה אולטראסאונד ונברר יותר טוב את המהות של הממצא הזה", מספר הרופא של מוכתר, ד"ר בנימין נגריס. "ואז הגיע הטלפון", נזכרת מוכתר, "שאלו אם אני יכולה להגיע למרפאה. ואמרו שזה דחוף. שאלתי מה קרה. אז אמרו לי שזה דחוף. הנסיעה הזאת לשם תהיה איתי לנצח. הכל עובר בראש. ההורים שלי, מה יקרה לי, אני מפחדת, אני בלחץ, ישתנו לי החיים עכשיו".
"הדבר שפחדתי ממנו, היה שם", מבהיר ד"ר נגריס, "התגלה שיש שם גידול ממאיר של בלוטת המגן". "הדבר הראשון ששאלתי זה אם ינשור לי השיער, אז אמרו לי 'זה מה שמטריד אותך?'. יש משהו במחלה הארורה הזאת שנורא מסמל את הדבר הזה. זה הדבר הראשון שהפחיד אותי". אלא שמה שהדאיג יותר את ד"ר נגריס היה האפשרות של מוכתר להיפגע במיתרי הקול. "כאן ספציפית הבעיה היא העצב שמזין את מיתר הקול", הוא מסביר. "ואצל מישהו שהקול הוא המקצוע שלו - אז ודאי שזה מדאיג שבעתיים".
ואכן, גם מוכתר חששה ממה שעלול לקרות: "זה היה מבחינתי עוד מכה כואבת. גם המילה סרטן, וגם החשש שזה יפגע במיתרי הקול. מה זה, הקול שלי זה אני. זה פחד מוות. אנחנו מתכננים דברים, ומה יהיה עכשיו? מה זה אומר? זה קשה? זה קל? אני אצא מזה?".
"הסיפור של אחי הולך ממני וחוזר אליי כל הזמן"
המצב החדש איתו נאלצה להתמודד מוכתר, הזכיר לה את אחיה, תום. " הסרט שעברתי בחיים שלי עם אחי הולך וחוזר מול הפרצוף שלי כל הזמן", היא מתארת. "ראינו בסלון משחק של מכבי חיפה, עלינו לישון, והוא ביקש לישון עם ההורים שלי באותו לילה. זה היה מוזר, כי הוא כבר היה בכיתה א', אבל הם נתנו לו. והוא ישן במקום הכי בטוח, בין אמא לאבא. ואני מתעוררת כשאמא שלי מגיעה אליי למיטה ואומרת לי 'מיכלי, משהו לא בסדר עם תום'. הוא התעורר, הקיא וצעק 'הצילו רביבו'. אני קמה ורואה אנשים עם חליפות כתומות, לקחו אותו לסי.טי מוח בטיפול נמרץ וראו שהתפוצץ לו עורק בגזע המוח, שזה מקרה שקורה אחת למיליונים. ניסו לפתוח, לנקז משם, אבל מהרגע שהוא צעק בבית זה כבר היה... ואז אבא שלי מגיע הביתה ושואל אם אני רוצה לבוא, אני אומרת לו כן, ואנחנו נוסעים באוטו ויורד גשם, והוא אומר לי משפט שאני לא אשכח אותו עד היום: 'אפילו השמיים בוכים'. אז אמרתי 'אבא, על מה הם בוכים?', אז הוא אמר 'על תומי שלנו'".
"בשבת האחרונה שלו הוא מאוד צחק ממני", נזכרת מוכתר באחיה, "הוא ראה אותי עם פאה של ליצן, ותפס את הבטן ואמר 'את כל כך מצחיקה. אל תפסיקי להצחיק אותי אף פעם'. ואז זיהיתי משהו שאני טובה בו: שהדבר הכי יקר לי בעולם - שזה הוא - זה משמח אותו. אז אמרתי 'טוב, הוא לא זכה, אבל אני יודעת שהוא בכל מקום'. וברגע הזה ידעתי שלא משנה מה יהיה, אני רוצה לשמח את הילדים האלה. מה שלא הספקתי בשבילו".
"ניצחתי - נולדתי מחדש"
יום לפני הניתוח שיכריע את גורלה מוכתר, והיא לא יכולה להסתיר את החששות שמציפים אותה. "אני מפחדת מאוד מהניתוח. מפחידה אותי ההתעוררות שלי, מי יגיד לי את האמת על מה שהיה בניתוח, מפחיד אותי שאני לא אצליח לדבר ישר אחרי הניתוח. אני אנסה".
ביום הניתוח עצמו, גם הוריה של מיקי מדברים בכנות על הפחדים. "הרבה דברים עולים לך בראש", מספר אביה, אבינועם מוכתר. "אתה לא יודע מה יהיה, אם יהיה, אז אתה חרד. אתה איבדת כבר פעם משהו, ואתה חושב על הכול".
אבל לשמחת המשפחה, ולשמחתה של מיקי, הניתוח עבר בהצלחה. "אין לך מושג כמה אני מאושרת שניצחתי את הדבר הזה", היא אומרת. "ניצחתי. זה לא היה קל. עוד עשרה ימים אני כבר חוזרת לבמה. מבחינתי זו הופעה ראשונה. אני אעמוד הכי חשופה על הבמה, כשכולם יודעים מה עברתי. אז מבחינתי די נולדתי מחדש".
