שנה אחרי אסון הכרמל, ורגע לפני דוח מבקר המדינה חוזרת נאווה בוקר אל הנקודה בה מצא בעלה, תת ניצב ליאור בוקר ז"ל, את מותו. בוקר היה קצין המבצעים של מחוז הצפון במשטרה, שניסה לפקד ולתדרך את הכוחות בשטח כיצד לפעול - רגעים ספורים לפני שמצא את מותו באסון.
השבוע, העבירה לנו אלמנתו נאווה את הקלטות רשת הקשר המשטרתיות, בה נשמע קולו של בוקר בדקות האחרונות לחייו. גם שנה אחרי, בוקר מתוסכלת וכועסת שעדיין לא ברור מה או מי גרם לאסון, ומי אשם בכך שאוטובוס עמוס סוהרים נשלח היישר ללהבות במטרה לפנות את כלא דמון - שבשעה הזו היה כבר חצי ריק.
הלהבות משנות כיוון
תיעוד הקלטות הקשר מתחיל כארבעים דקות לפני שאוטובוס הסוהרים נלכד בלהבות. וכבר אז בוקר מבין שעם הרוח, משתנה גם כיוון הלהבות, ונקודת התורפה הופכת להיות ציר הפינוי מכלא דמון מערבה לכיוון עתלית. בהמשך ידווח בוקר פעמיים על אותה נקודת תורפה, אבל שום דבר לא נעשה.
"האש מתקרבת לכיוון בית אורן. הציר שם עדיין עביר, אבל תבדקו את הציר מהקיבוץ לכיוון כביש ארבע שנוכל להמשיך בפינוי", הזהיר בוקר - אבל איש לא שמע. לאחר מכן התברר, שאיש לא עצר את אוטובוס הסוהרים שמתחיל לטפס לכיוון בית אורן, וייכנס בקרב אל נחשול האש הקטלני.
המילה האחרונה: "בסדר"
"הציר כאן למטה הוא בלתי עביר, הם פה מנסים למנוע את ההתפתחות של האש על הציר", כך דיווח בוקר ז"ל לשמעון קורן, מפקד המחוז הצפוני של המשטרה. כאשר שאל קורן האם "הם (האוטובוס) מודעים לסיפור של הגבעה?", ענה בוקר שהכבאית תזיז אותם.
חמש דקות לפניה אסון עוד תועד בוקר מכוון את אוטובוס הסוהרים, רגע לפני שדרש ממפקד המחוז לפנות מהאזור פקחים שהסתובבו שם. "אתה רואה שהאש ממשיכה לרדת למטה", אמר בוקר, וקורן ענה לו בתגובה ש"בעוד חמש דקות נקיים הערכת מצב". ה"בסדר" הזה שענה ליאור, זה שנאווה הכירה כל-כך טוב. הייתה המילה האחרונה שלו.
האסון הכבד הזה פתח את כל הפצעים, שלף את העצבים הכי רגישים. המשטרה, השב"ס, המשפחות השכולות ושר הפנים - כולם נלחמים בכולם. אבל גם עכשיו, שנה אחרי, הכל עדיין רגיש, פצוע, ומדמם.
