חברת הנדל"ן המניב גב ים פרסמה היום (שני) תוצאות שיא לרבעון הרביעי ול-2021 כולה. ההכנסות מהשכרת נכסים, כולל שערוכים, הסתכמו בשנה החולפת ב-548 מיליון שקל, גידול של 2.6% לעומת 2020. הרווח הנקי ב-2021 הסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, לעומת 260 מיליון שקל ב-2020, בעיקר בזכות עלייה בשווי ההוגן של נכסי החברה.
יחד עם זאת ובכל הכבוד לתוצאות הכספיות, את תשומת הלב תפסה הפעם התוכנית האסטרטגית עד 2027 שפרסמה גב ים - צעד שהחברה נוקטת בו בפעם הראשונה. לפי הערכת החברה בתוכנית, גב ים צפויה להכפיל את הכנסותיה לרמה של 1.1-1.2 מיליארד שקל בתוך שש שנים ולהגדיל את היקף הנכסים המניבים שלה בלא פחות מ-75%, לרף של 1.8 מיליון מ"ר.
"זו תוכנית אסטרטגית מאוד אגרסיבית שלוקחת את הפעילות של גב לקצב ולגבולות גזרה חדשים, ומציבה אותנו במקום אחר", אומר אבי יעקובוביץ', מנכ"ל גב ים, בשיחה עם Business. "צריך להבין: אנחנו בוגרי שנתיים קורונה והביקושים להקמת מרכזי פיתוח בישראל מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם רק הולכים וגוברים. החברות רוצות להיכנס לפארקי ההיי-טק שלנו גם כדי להיות קרובות גם למרכזים האקדמיים הגדולים, שבהם לומד ההון האנושי הישראלי שהופך אותנו למעצמה טכנולוגית עולמית. לכן, אנחנו מאוד פעילים בירושלים, באר שבע, חיפה, רחובות (מכון ויצמן) וכמובן תל אביב, הרצליה ורעננה. לאחרונה חתמנו חוזה עם אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם להקמת מרכז פיתוח חדש בהרצליה, בשטח של 38 אלף מ"ר".
2021, השנה שהדוח מתייחס אליה, אכן הייתה שנה נהדרת לחברות הטכנולוגיה, אבל 2022 נפתחה בירידות בנאסד"ק. אתה לא חושש שהחגיגה שם תסתיים ותשפיע גם עליכם?
"אנחנו וכל החברות האחרות שמצויות בפריים לוקיישן, בצמוד לכוח האדם המגויס, נהנים מביקושים חזקים מאוד וזה יימשך. הביקושים בפארקי ההיי-טק בתל אביב והרצליה נמצאים ברמות שיא, ואנחנו צופים שהם ימשיכו לצמוח ולהתעצם בשנים הקרובות. במקביל, אנחנו מגבירים את הקצב גם בתחום הלוגיסטיקה. למשל, בבניית מפעל רב בריח באשקלון. אנחנו פועלים כיום בשתי זרועות: זרוע ההיי-טק כזרוע מרכזית, וזרוע הלוגיסטיקה".
בשנה הראשונה של הקורונה, עם מגמת המעבר לעבודה מהבית, התפרסמו לא מעט לא מעט נבואות זעם על מצב הנדל"ן המשרדי. השמועות על מותו היו מעט מוקדמות?
"כבר לפני שנתיים, כשעוד לא ידענו בדיוק מה זה קורונה, חתמנו על הסכמים מאוד משמעותיים. אין תחליף לעבודה מהמשרד בהיי-טק. אי אפשר לקחת את מרכזי הפיתוח של חברות ההיי-טק הגדולות ולהעביר אותם לדירת שני חדרים בפלורנטין, זה פשוט לא עובד".
המעבר למודל עבודה היברידי לא גורם לצמצום שטחי המשרדים?
"ממש לא. במכרזים שחברות ההיי-טק מוציאות כיום לכל עובד יש כיסא, אין 'כיסאות חמים' משותפים. למעשה, הן אפילו מגדילות את שטחי המשרדים. למעשה השנה 40% מהפרויקטים בתכנון לביצוע שווקו במלואם עוד לפני עלייה לקרקע. זה אומר הכול".
למה פרסמתם תוכנית אסטרטגית דווקא עכשיו?
"רצינו לשתף את הציבור ואת כולם בראייה שלנו קדימה, בכוונות ההתרחבות שלנו לשנים הקרובות. בתוכנית האסטרטגית מפורטים 25 פרויקטים בהיקף של 700 אלף מ"ר ובהשקעה של 7.7 מיליארד שקל".
אתה רואה אפסייד למרכזי פיתוח בפריפריה, או שהלב זה תל אביב-הרצליה?
"אנחנו מדינה קטנה. לא כולם חייבים לשבת במשרדים במגדלים בתל אביב, ולשלם את המחירים שם. לפארקי ההיי-טק הצמודים לאקדמיה יש ביקושים גדולים מאוד, יש מקום בתעסוקת היי-טק גם לערים כמו רעננה, שמתנהגת כיום ממש כמו הרצליה, חולון ובוודאי באר שבע וירושלים. גם התעשייה לבטח תגיע למקומות האלה, לדוגמא המפעל של רב בריח באשקלון".
לא מטריד אותך שקשה, ממש ברמת הסיוט, להגיע כיום למשרד ברכב פרטי?
"כן, זה נכון. משמח עם זאת לראות שהתחבורה הציבורית כאן מתפתחת. חברות ההיי-טק, אגב, ממשיכות לדרוש מקדמי מקומות חניה לרכבים כמו קודם, כאילו אין פקקים. במקומות המרכזיים שבהן ממוקמות חברות ההיי-טק, אנחנו במחסור במקומות חניה".
נראה שינוי בתמונה הזו בשנים הקרובות, עם פחות מקומות חניה בפארקי ההיי-טק הגדולים?
"במקומות שהם מוטי תחבורה ציבורית כמו רכבת או רכבת קלה, התשובה היא בהחלט כן. ועדות התכנון כבר לוקחות את שאלת המיקום בחשבון ולכן למעשה זה כבר קורה כיום. בבניינים שממוקמים סמוך לרכבת מאושרים ויאושרו פחות מקומות חניה".