השלכות המלחמה בעזה ממשיכות להכות בסקטורים שונים במשק, גם ברחבי העולם. בעוד שחברות התעופה מתחילות לשוב באיטיות אל לוח הטיסות הישראלי, מתברר כי השימוש בלוחמה אלקטרונית מקשה על התעופה האזרחית ברחבי האזור. על פי הדיווח בניו יורק טיימס, חברות התעופה המפעילות טיסות מסחריות חוות קשיים רבים נוכח השימוש באמצעי לוחמה אלקטרונית (ל"א) המשבשים אותות לוויין ומערכות ניווט. בניו יורק טיימס מציינים כי לקלחת העזתית מצטרפת גם המלחמה באוקראינה – שתי זירות שהשלכותיהן משפיעות על עולם התעופה הרחק משדות הקרב.
בסיס הדיווח – באזהרות מטעם מינהל התעופה האירופי לפיהן מטוסים מאבדים אותות לוויינים ואף מוסטים לנתיבי טיסה חלופיים. עוד צוין כי טייסים מקבלים דיווחי שווא או אזהרות לא מדויקות לגבי המיקום שלהם. גם מינהל התעופה הפדרלי בארצות הברית הזהיה כי טייסים חוויים שיבושים במערכות GPS לווייניות.
הפרעות תדרי רדיו משבשות את אותות הלוויין המשמשים במערכות לירי רקטות, מל"טים וכלי נשק רבים אחרים. התופעה נצפתה באופן נרחב עם פרוץ הלחימה באוקראינה, וכעת עם הלחימה בעזה – היא מתעצמת. לפי הניו יורק טיימס, שיבוש האותות יכול להתבצע בהטמעתם ברעש, או לחלופין ב"חיקוי" אותות לווייניים אחרים שעשויים לבלבל את המערכות.
הפרעות התדרים לא הוכחו עד כה כמסוכנות. אבל ככל שגבר השימוש בתופעה, בעיקר בעת הלחימה, התברר כי המטוסים האזרחיים אינם מסוגלים לזהות זיופי אותות באופן שעלול לגרום לשיבושים חדים. לפי Opsgroup, ארגון שעוקב אחר שינויים וסיכונים בתעשיית התעופה, מטוס שהיה בדרכו לדובאי כמעט סטה למרחב האווירי האיראני בספטמבר לפני שהטייסים הבינו שהמטוס הופנה באמצעות איתות שווא. "הבנו שיש בעיה רק בגלל שהטייס האוטומטי התחיל להסתובב ימינה ושמאלה, אז זה היה ברור שמשהו לא בסדר", דיווחו אנשי הצוות ל-Opsgroup.
מטוסים יכולים בדרך כלל לטוס בבטחה ללא אותות לוויין, ולמטוסים מסחריים גדולים יש לפחות שש מערכות ניווט חלופיות. אולם הסוכנות לבטיחות תעופה באיחוד האירופי הזהירה כי מי שנמצא בסיכון גבוה יותר הם מטוסי מנהלים כמו דאסו פלקונס, גולפסטרים ובומבריידר.
מלבד הסיכון הביטחוני, ההשלכות הכלכליות של התופעה מרחיקות לכת. שווקים פיננסיים, חברות טלקום, ספקי חשמל, גופי שידור ותעשיות אחרות ברחבי העולם מסתמכים על אותות לוויין כדי לשמור על זמן מדויק. מחקר אחד מבריטניה אמר כי שיבוש של חמישה ימים של אותות לוויין עלול לעלות למדינה 6.3 מיליארד דולר. בחלוף הזמן, מלאכת זיוף האותות הפכה לקלה יותר וגם המחירים ירדו במהירות. כיום, חובבן נלהב עם כמה מאות דולרים והוראות מהאינטרנט יכול לזייף אותות לווין. גם ממשלות היו מוכנות יותר להתערב בגלוי לאותות כחלק מהלוחמה האלקטרונית שלהן.
"מה שהשתנה במהלך השנים האחרונות הוא שהזיוף עבר מתיאוריה במאמרי מחקר ובמעבדות לאירועים ממשיים בטבע", אמר פרופ' טוד האמפריז, מומחה להנדסת תעופה וחלל באוניברסיטת טקסס באוסטין. לא תמיד ניתן להבחין בין שיבוש לזיוף, או לקבוע מי עומד מאחורי ההפרעה. לפי הניו יורק טיימס, ישראל טענה באמצע אוקטובר כי היא הגבילה את ה-GPS באזור והזהירה את הטייסים שלא להסתמך על מערכות ניווט לווייניות לצורך נחיתה.