תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי נקבעו רק לאחרונה, אך הכיוון הכלכלי אליו צועדת היבשת עוד רחוק מאוד מלהתבהר. מפלגות הימין הקיצוני זכו להישגים חסרי תקדים במדינות רבות, ביניהן אוסטריה, איטליה, גרמניה וצרפת. התחזקותן באה בעיקרה על חשבון מפלגת הירוקים שהיתה חברה בקואליציה בפרלמנט הקודם. עם זאת, מפת הגושים המפלגתית בפרלמנט לא השתנתה משמעותית עקב התוצאות, ושלושת מפלגות המרכז הגדולות - שהשיגו שוב את רוב המושבים בפרלמנט - צפויות להמשך לכהן כקואליציה יציבה למשך קדנציה נוספת.

דעיכה במדיניות הירוקה

האם יש ביכולתן של מפלגות הימין המתחזקות להשפיע על המדיניות הכלכלית ביבשת? מומחים בתחום סבורים שכן. כך למשל, אחד הנושאים המרכזיים שצפויים לעמוד לדיון נוקב במהלך המושב הקרוב של הפרלמנט הוא מדיניות המעבר לאנרגיה ירוקה בה דוגלות כיום מדינות האיחוד.

"בהתאם לתוצאות הבחירות ומצב הגושים בין המפלגות, נראה כי אפשר בקלות להרכיב קואליציה ללא הימין הקיצוני המתחזק - ולפיכך לא צפויים שינויים או מהומות כלכליות גדולות במושב הנוכחי", מדגיש פרופ' טל שדה, ראש התכנית ללימודי אירופה באוניברסיטת תל אביב. "עם זאת, כן ניתן לצפות דעיכה במדיניות הירוקה עקב החלשות הירוקים בבחירות האחרונות, צעד שעלול לגרור השלכות כלכליות משמעותיות".

לפי פרופ' שדה, מפלגת העם האירופאית (EPP) המזוהה כמפלגת ימין-מרכז שמרנית במפה הפוליטית האירופאית ונחשבת כיום למפלגה הגדולה בפרלמנט, עשויה לנצל את היחלשות מפלגת הירוקים (Green/EFA) כדי להוביל במושב הנוכחי מדיניות אנטי-סביבתית, ואולי גם לגרום לכך שהירוקים יישארו הפעם מחוץ לקואליציה.

אורסולה פון דר ליין (צילום: Alexandros Michailidis, shutterstock)
מנהיגת ה-EPP ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין לאחר פרסום תוצאות הבחירות, החודש|צילום: Alexandros Michailidis, shutterstock

"ההתנגדות למדיניות הירוקה היא נושא מאוד חם בקרב מפלגות הימין הקיצוניות", מסביר פרופ' שדה. "מבחינתן, מדובר במדיניות אליטיסטית של אנשים עירוניים שגורמת לעלייה ביוקר המחיה, בעיקר בקרב מצביעיהם, אנשי הפריפריה הנוסעים עם האוטו שעות לעבודה וצריכים לשלם יותר על דלק ופליטת גזים. מי שמתחרה בסופו של דבר עם מפלגות הימין הקיצוניות על קולות המצביעים הללו חברי המפלגה השמרנית, שלא מן הנמנע ינסו לקדם צעדים נגד הרפורמות הירוקות וכך למשוך את מצביעי הימין אליהם".

לפי ההערכות, אחת הפעולות הצפויות תהיה ביטול התכנית האוסרת עד 2035 על מכירה של מכוניות חדשות עם מנוע בעירה, פעולה שעלולה להשפיע באופן משמעותי על תעשיית הרכב והאנרגיה. עם זאת, פרופ' שדה מדגיש כי גם פה לא צפויות להיות פעולות חסרות תקדים נגד יעדי הזיהום שקבע האיחוד שיגררו השלכות כלכליות חסרות תקדים - אלא בעיקר האטה של הצעדים הקיימים. "אף אחד לא יתחיל לזהם בכוונה", הוא טוען, "מה שהושג כבר - קרוב לוודאי שיישמר, אבל המושב הנוכחי לא בהכרח ינקוט צעדים נוספים לקידום מדיניות ירוקה בשנים הבאות, ולכך יש השלכות חשובות עבור לא מעט עסקים וחברות".

מצרפת תיפתח הרעה?

לצד השלכות כלכליות שעלולות להיגרם עקב שינוי המבנה הקואליציוני בפרלמנט האירופאי, יש מי שמצביע על כך שהתחזקות מפלגות הימין עלולה דווקא לערער את הכלכלות המקומיות של המדינות החברות באיגוד - ולהביא דרכם לקריסה יבשתית.

אחת המדינות המשמעותיות שעלולות לחוות טלטלה כזו הינה צרפת, שנחשבת כיום לכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי. מפלגת "האיחוד הלאומי" (RN) של מארין לה פן, בהובלת ז'ורדן ברדלה, הביסה בבחירות האחרונות את מפלגת "הרנסאנס" של הנשיא המכהן עמנואל מקרון, שזכתה בפחות מחצי מהמושבים בהם זכתה לה פן. עקב תוצאות אלו - מקרון הודיע עוד באותו ערב על פיזור האספה הלאומית וקיום בחירות בזק ב-30 ביוני.

"למקרון ברור שלה פן מכוונת לבחירות לנשיאות צרפת בשנת 2027", טוען פרופ' שדה, "ולכן הוא החליט להקדים את הבחירות לאסיפה הלאומית מתוך רצון להתעמת עם הימין הקיצוני מעכשיו ולנסות לשפר עמדות עד לבחירות לנשיאות".

לדברי פרופ' שדה, הקדמת הבחירות היא למעשה כמעט הזמנה רשמית לימין הקיצוני להקים ממשלה בצרפת תחת נשיאותו, דבר המותיר לו המון סמכויות שיאפשרו לו להקשות על הממשלה החדשה להוציא לפועל הרבה מהדברים שהם מבטיחים לבוחריהם. כך בפועל, הוא יוכל לפגוע בהם אלקטורלית ולשפר את מעמדו הציבורי. מנגד, במפלגת האיחוד הלאומי מבינים לאן מקרון חותר ולכן הודיעו כי לא יקבלו על עצמם את הקמת הממשלה במידה ולא יהיה להם רוב מוחלט באסיפה הלאומית - כלומר, שהמפלגה תזכה ברוב המושבים ותוכל להקים ממשלה ללא הקמת קואליציה עם מפלגות נוספות.

ומה לכל זה ולעולם העסקים? לפי פרופ' שדה, "השווקים מתחילים לאבד סבלנות, והחשש מזעזוע פוליטי משמעותי בהרכב הממשלה הצרפתית, כזה שיוביל לשינוי בתקציב המדינה וניהול הוצאות הממשל, עלול לגרום לכסף רב לברוח מצרפת. לא סתם הודיע השבוע שר האוצר הצרפתי, כי במידה והימין או השמאל הקיצוני ייבחרו להרכיב את הממשלה - צרפת עלולה להיגרר למשבר פיננסי חמור".

 מארי לה פן (עיצוב: shutterstock)
מארין לה פן, בחודש שעבר. השווקים מאבדים סבלנות|עיצוב: shutterstock

משבר פיננסי בצרפת עלול להשפיע באופן מיידי על מדינות שכנות כגון איטליה, שנמצאת במצב כלכלי שברירי יותר עקב חובותיה הלאומיים. "משבר פיננסי בכלכלה השנייה בגודלה ביבשת, עלול לעורר אפקט דומינו שאת גודל ההשלכות שלו לא ניתן לחזות. איטליה בהחלט צפויה להיות הנפגעת העיקרית, אבל אם גם היא תקרוס והאיחוד לא יצליח להתגבר על המשבר - הוא עלול להפוך במהרה לבעיה כלל אירופאית".

עם זאת, פרופ' שדה מרגיע ומדגיש כי על-אף הסיכון הרב, המשבר לא בהכרח חייב להתממש. "בשנים האחרונות לה פן מנסה למתג עצמה כמובילה של זרם מרכזי בפוליטיקה הצרפתית ולא כמובילת מפלגת ימין קיצוני. אם היא רוצה להוביל את צרפת ולנצח בבחירות לנשיאות ב-2027, היא תהיה חייבת לשמור על הכלכלה יציבה ולכן עליה לגלות אחריות ולנהוג בזהירות בכל הנוגע לטיפול בשווקים", הוא מדגיש.

"האתגרים שצרפת ניצבת בפניהם בימים אלו מובילים לכך שעיניי כל מדינות אירופה מופנות כעת אל פריז", מבהיר פרופ' שדה ומסכם: "לימין הקיצוני בצרפת יש תכניות רבות שעתידות להשפיע על כלכלת המדינה ולכן הדבר האחרון שהם צריכים זה שבזמן כהונת ממשלתם יתחולל משבר כלכלי. הם יצטרכו לדעת להרגיע את שוק ההון - ואני חושב שהם יודעים לעשות את זה. מנגד, אי אפשר לדעת אף פעם מתי ומדוע יפרוץ משבר כלכלי, וגם למדנו מעבר שהם בטח לא מתרחשים בהזמנת פוליטיקאים. נצטרך להסתכל על תוצאות הבחירות בצרפת בסוף החודש ובמקביל על מצב השווקים – כדי לנסות להבין טוב יותר לאיזה עתיד כלכלי היבשת צועדת".