רבים מאיתנו מפרסמים מדי יום בפייסבוק, בלינקדאין או בטוויטר הפרטי שלנו מה אנו חושבים ובמה אנחנו מאמינים. מה אם היינו אומרים לכם – שהפוסטים שלכם עלולים לשמש יום אחד כנגדכם כשתנסו להתקבל למקום עבודה חדש? וידוי אנונימי שעלה לאחרונה בעמוד הפייסבוק Technion Confessions עורר סערה, כאשר גולשת סיפרה שדחתה מועמדים בעקבות התבטאויות הומופוביות שפרסמו בחשבון הפייסבוק שלהם.
"לכל מי שחושב שאין משמעות לדברים שאתם מפרסמים בפייסבוק, כן יש רשימה שחורה של אנשים שעדיף לא להעסיק אותם. אצלינו (כמו בעוד מקומות) לא מעסיקים שונאי נשים, תומכים בפיגועים וכן גם הומפובים", כתבה המגייסת בוידוי והוסיפה, "על החתום מגייסת שכרגע דחתה כמה מועמדים בעקות התבטאויות הומופוביות. ההסבר למה הוא מאד פשוט, אנשים לא רוצים לעבוד עם אנשים שלא מקבלים אותם".
מאז שעלה הפוסט הוא זכה למאות לייקים ותגובות, כאשר חלקן חיזקו את דבריה. "מצוין וטוב שכך. אם אתם שייכים למאה ה19 בדעות שלכם (או תומכי טרור. משני הצדדים) אל תתפלאו שמקומות של המאה ה-21 לא רוצים להעסיק אתכם", כתב גולש אחד. מנגד, הופיעו גם ביקורות. "ברוכים הבאים לסין", כתבה גולשת אחת ואחר הוסיף: "אני נגד כל אחת מהדעות שציינת בפוסט שלך ולעולם לא הייתי סותם לאנשים האלו את הפה. תנסי לראות את זה מכיוון אחר - אם את חושבת שהם טועים בדעותיהם/ן, תעסיקי אותם/ן ותנסי להשפיע עליהם/ן בדעותיך שלך. סתימת פיות לא הובילה את האנושות לשום מקום טוב".
הסערה הזו מעוררת דילמה משמעותית - האם ראוי שמגייסים ומנהלים יבחנו אמירות פרטיות של מועמדים בעת קבלתם למשרה? פנינו לעשרות מנהלות גיוס כדי לקבל את התייחסותן לכך, אך נראה שהן לא מעוניינות להתייחס לנושא הנפיץ. תום וינטר, מנכ"ל אוטודסק ישראל, דווקא לא חשש לחשוף מה עמדתו בסוגייה: "אנחנו מגייסים לפי הערכים שלנו (כמו שיתוף פעולה, גמישות מחשבתית, יוזמה ועוד), אך אנחנו כמובן לא מבצעים בדיקות רקע לעובדים ברשתות החברתיות הפרטיות שלהם. אנחנו כן מסתמכים על המידע שעולה בראיונות ועל ממליצים", הוא מתאר ומחדד, "אם אנחנו מזהים התנגשות בערכים, סביר להניח שנבחן אם אנחנו באמת רוצים לגייס את המועמד או לא. כמובן שאם נזהה מועמד שמתבטא בצורה קיצונית העלולה לפגוע בסביבה ובעבודה התקינה – זה ייעצר שם".
הדבר נובע לטענתו, מהשאיפה ליצור אווירה נעימה במשרד. "אנחנו רוצים שתהיה בחברה תרבות של חוסר אגו בין אנשים, סובלנות וסבלנות. אנחנו לא רוצים שתיווצר אווירה לא נעימה ושאנשים ירגישו לא בנוח לפנות לאחרים. אנחנו מקבלים את כל סוגי האוכלוסיות, בלי הבדל דת גזע ומין. אם אני אגלה במהלך ראיון עבודה שיש לדוגמה מועמד ששונא נשים, זה יעורר בעיה", הוא מסביר ומדגיש, "אנחנו לא סובלניים לדברים שפוגעים בכבוד האדם".
וכאן, הוא מותח גבול ברור. "כמובן שאנחנו מעודדים את חופש הביטוי. יש לנו בחברה אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית ובארוחת הצהריים כולנו משוחחים על כך וזה אף פעם לא יורד לפסים אישיים. אנחנו דוגלים בגיוון. מנגד, אם יצוצו אמירות שקשורות בשנאת נשים, הומופוביה, גזענות או כיוצא בזאת, אנחנו נטפל בכך נקודתית. בשנייה שיש פגיעה באדם אחר, זה קו אדום שנעצר באותו הרגע".
"לכל אדם מותר שתהיה דעה, אבל לאמירות פוגעניות בפומבי יש השלכות על הסביבה"
אחד מהמגיבים בפוסט, איתי שטורם, ראש צוות פיתוח בסטארטאפ "טיפלתי", מספר שהאופי של מועמד לעבודה הוא נדבך חשוב בהליך קבלתו לעבודה אצלם. "אצלנו בחברה יש אופי מובהק שדואגים לשמר, מקום בו אנשים ממקומות שונים לחלוטין עובדים ביחד ונהנים מזה. המשמעות של שימור אופי הוא חשוב, כי הוא חלק משמעותי מהסיבות שעובדים רוצים להישאר ולהמשיך לעבוד. לכן, מועמד המגיע לחברה נבחן גם על אופי ועל האם יהיה נעים לעבוד לצידו ביום יום", הוא מתאר.
הוא תומך בנאמר בפוסט. "אני לא חושב שיש ל-HR אצלנו זמן בכלל לבדוק דבר כזה, אבל אישית – מברך את ההשקעה. HR בהגדרה הם האנשים שמכירים הכי טוב את האופי של החברה, וידעו להתאים מועמדים שמתאימים אליה בצורה כללית", הוא אומר ומדגיש, "לכל אדם מותר שתהיה דעה, אבל לאמירות פוגעניות בפומבי יש השלכות על הסביבה, ובתור אדם שמראיין, אם אני שוכר מישהו לצוות שלי שאר החברים לצוות ולחברה יהפכו לחלק מהסביבה הזו".
למקרה כזה לדבריו, יש השלכות רחבות. "במקרה הטוב אנשים ידברו ויגידו שלא נעים להם, ובמקרה הרע והנפוץ הם יפגעו, היעילות שלהם תרד והם עשויים פשוט לעבור למקום בו יהיה להם נעים יותר, וזה מצד החברה – נזק אמיתי. עדיף כלכלית לחברה לא לגייס אדם כזה מראש, מאשר לפגוע בעובדים הקיימים", הוא מסביר.
הוא לא רואה בהכרח פסול בחיפוש בעמודי הרשתות החברתיות. "הרעיון שהועלה בפוסט חמוד אבל לא סביר בעליל לעבודה של HR, ואפשר להבין את האופי של המועמד בראיון עצמו. אם יגיעו למצב כמו בפוסט ויעשו חיפוש כדי לסנן, הוא לא יפסל על דעה (ובטח לא על דעה פוליטית), אלא על צורת התבטאות ורצון לפגוע באוכלוסייה אחרת הקיימת במקום העבודה", הוא אומר.