הימים הקרובים צפויים להיות דרמטיים עבור הכלכלה הישראלית. בזירת המט"ח סוער, לאחר שהאירו פרץ את רמת 4 השקלים, לראשונה מזה שנתיים, ואילו הדולר מאיים על רף ה-3.7 שקלים. כל זאת, על אף שהדולר האמריקני דווקא נחלש בעולם מול סל המטבעות ורחוק כבר כמעט 10% מרמות השיא שרשם בשנה שעברה.
בצד המרוויחים של הפיחות ניצבים כידוע חברות ההייטק הישראליות והיצואנים, שמכניסים דולרים ומשלמים בשקלים, אבל רשימת המפסידים ארוכה יותר וכוללת בין השאר את הציבור הרחב שייאלץ להתמודד עם העלאות מחירים, שוכרי הדירות, נוטלי משכנתאות, מגזרי התיירות, המסעדנות והתעופה ועוד.
אלא שדרמה גדולה עוד יותר צפויה בזירת המאקרו. ביום שישי בשעה 14:00 נתוני האינפלציה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיראו האם האינפלציה בישראל כבר לקראת בלימה. כדי להקדיח עוד יותר את התבשיל, צפויה להתפרסם ביום שישי הזה גם החלטת סוכנות הדירוג הבינלאומית מוד'יס בנוגע לדירוג האשראי של ישראל. החלטה זו מעוררת עניין וחשש גדולים עקב ההערה החריגה שפרסמה מוד'יס לפני כחמישה שבועות, שבה העריכה כי לאישור של שינויי החקיקה הכלולים ברפורמה המשפטית יהיו השלכות שליליות על דירוג האשראי של ישראל.
דירוג האשראי של מדינת ישראל עומד כיום על A1 - הרמה הגבוהה בקטגוריית הדירוגים הבינונית-גבוהה. מוד'יס החזירה בשנה שעברה את תחזית הדירוג לרמה "חיובית", מה שאמר בשעתו שדירוג האשראי של ישראל עשוי לעלות בשנתיים הקרובות.
עם זאת, בהכרזה הרשמית של מוד'יס ביום שישי קיימת סבירות אפסית שהדירוג אכן יעלה. מה אם כאן צפוי לקרות? "אחרי הדוח על ישראל שמודיס פרסמו בתחילת מרץ לא נראה שהם הולכים להעלות את הדירוג", אומר מודי שפריר, אסטרטג ראשי - שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. "להערכתי הם יורידו את תחזית הדירוג ל'יציב'. הנימה של הדוח צפויה להיות חיובית בכל מה שקשור למצב הפיסקלי של ישראל, לדוגמה הירידה ביחס חוב-תוצר ב-2022 שחזר לרמתו מ-2019, מה שלא קרה כמעט באף מדינת מפותחת אחרת. מצד שני, תהיה התייחסות שלילית של מוד'יס לכל מה שמתרחש כאן במישור הפוליטי והמחלוקת הפנימית בעם. תהיה התייחסות גם לעלייה במתיחות הגיאופוליטית, שאולי כבר פחות קריטית כי התרגלנו אליה".
בהקשר הפוליטי, עד כמה משפיעה העובדה שהצדדים נמצאים כיום בהשהייה של הליכי החקיקה ובניסיון להשיג הסכמות רחבות?
"שאלה מצוינת. יכול שהם יבואו ויגידו שהם משאירים את המצב ללא שינוי כי הצדדים בהתייעצויות. עם זאת, להערכתי, על רקע הדו"ח המאוד שלילי שלהם מחודש שעבר מוד'יס בכל זאת יורידו את תחזית הדירוג ל'יציב'".
מה יהיו ההשלכות של הורדת תחזית דירוג כזו על השווקים בישראל?
"מצד אחד, זה ממש לא נורא, כי עדיין אנחנו מדורגים באופן גבוה יחסית. מצד שני, זה איתות לא טוב וחשוב להדגיש שמעבר להחלטת תחזית הדירוג, יהיה חשוב מאוד לקרוא מה הם יגידו, האם הם צופים שתהיה פשרה, מה הם אומרים מעבר לכותרת. הסבירות נמוכה מאוד. זה גם לא יהיה נכון מבחינתם לבוא ולהוריד דירוג כשעדיי לא התקבלה החלטה בנוגע לרפורמה. בתרחיש הגרוע ביותר לדעתי, הם יורידו את תחזית הדירוג הפעם ל'שלילי', אבל יש גם תרחיש אופטימי שבו הם מחליטים להשאיר את הכל בהמתנה על רקע המשא ומתן ולהשאיר גם את תחזית הדירוג על 'חיובי'".
איך אתה מסביר את מה שקורה בשוק המט"ח, עם היחלשות השקל?
"פרמיית הסיכון של כלכלת ישראל עלתה, ורואים את זה במגוון רחב פרמטרים ביניהם היחלשות השקל מתחילת השנה והביצועים הנחותים של שוק המניות המקומי. להערכתי, אנחנו כרגע במצב של המתנה בשקל שמגלם כרגע פרמיית סיכון של פלוס מינוס 20 אגורות. מכאן ההמשך יהיה בינארי: אם נלך לרפורמה משפטית בהסכמה רחבה והמחלוקת הפנימית תירגע, השקל יתחזק ויכול להגיע מהר מאוד ל-3.45 לדולר. תלוי כמובן בדולר בעולם, אבל זה הכיוון. מצד שני, אם לא נגיע להסכמות והמשא ומתן ייכשל, המחלוקת תתגבר ויהיו לכך השלכות על דירוג האשראי - השקל יכול לעלות לרמה של 3.80 (לעומת כ-3.65 שקל לדולר כיום - ד.א).
מה לדעתך אפשר יהיה לראות בנתוני האינפלציה שיפרסם הלמ"ס?
"מדד מרץ נחשב עונתית גבוה, התחזית שלנו בבנק הפועלים מדברת על 0.5% אולי קצת פחות. זה אומר שרמת האינפלציה השנתית עומדת על 5% או 5.1%. יש כבר סימנים לבלימה באינפלציית ההיצע הן במשק הישראלי והן במשק האמריקני, אבל אצלנו חולשת השקל מול האירו והדולר ממתנת לחצים דיס-אינפלציוניים. בצד השירותים, עדיין לא רואים כל כך האטה בביקושים בישראל".
אז מה יעשה בנק ישראל עם הריבית במצב כזה?
"להערכתי, בנק ישראל יעלה את הריבית בעוד 0.25%, ככל הנראה בפעם האחרונה. השוק דרך אגב מתמחר עוד שתי העלאות ריבית, שייקחו את הריבית במשק הישראלי ל-4.9%".