בזמן שבישראל ובארצות הברית היא רק מטפסת, הבנק המרכזי של סין החליט השבוע להורד את הריבית. ההורדה מ-3.65% ל-3.55% אומנם הייתה מתונה ולא מפתיעה במיוחד, שכן הריבית בסין במגמת ירידה מ-2019, אבל יש לכך חשיבות גדולה לכלכלת העולם ובמידה מסוימת גם לנו, כאן בישראל.
הורדת הריבית בסין, הראשונה מזה עשרה חודשים, מעלה כמה שאלות. ננסה לענות על שלוש מהן בעזרת גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי; ורונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות.
למה סין מורידה את הריבית?
"בסין יש כיום מצב ייחודי בגזרת האינפלציה", מסביר מנחם. "האינפלציה הסינית ירדה ל-0.1% בחודש אפריל – רמתה הנמוכה ביותר זה 26 שנים, ובחודש מאי טיפסה ל-0.2% בלבד. גם אינפלציית הליבה בסין, בניכוי סעיפי מזון ואנרגיה, עומדת בקושי על 0.6%".
זה מפתיע?
"זה לא היה אמור להיות ככה. סין, שהייתה בהאטה משמעותית בזמן הקורונה, קיוותה לעבור להאצה כלכלית לאחר שהסירה את מגבלות הקורונה ופתחה לחלוטין את הגבולות, השווקים והפעילות. הסינים ציפו שהצעד הזה יובל לצמיחה יותר מהירה, שתתבטא גם ברמה יותר גבוהה של אינפלציה. בפועל, זה עוד לא קורה. האינפלציה בסין עדיין נמוכה ומבטאת את חוסר היכולת של החברות בסין לתמחר את המוצרים והשירותים שלהן. מצד אחד, קשה להן להעלות מחירים ומצד שני - קשה להן לתפקד. מסיבה זו הממשל בסין מגבה את הורדת הריבית בסיוע למפעלים ולחברות גדולות בקשיים, בדגש על חברות טכנולוגיה. יעד האינפלציה בסין ל-2023 הוא 3% ויעד הצמיחה הוא 5%. לכן, ברור הצורך לאושש את האינפלציה ולספק יותר תמריצים לצמיחה".
בהקשר זה בפמן מצטרף ומציין כי "רמת הפעילות הכלכלית אכן מאכזבת לעומת הציפיות שהיו שם בתחומי הרכישות של הצרכנים, ההשקעות בנכסים קבועים וגם בסקטור הנדל"ן", אומר בפמן. "החלקים האלה של המשק הסיני תפקדו לאחרונה פחות טוב. על רקע זה, הבנק המרכזי הסיני שהוא בנק מאוד ריכוזי, מוריד את הריבית. אני לא אתפלא אם בהמשך הוא גם ינחה את הבנקים המסחריים בסין לתת יותר אשראי כנגד הרזרבות שלהם, במטרה לאושש את הכלכלה ולהגביר את הצמיחה".
כל זה, ברמה המקומית. אבל מה קורה לכלכלת סין ברמה הגלובלית?
"כאן בדיוק נכנסת לתמונה המתיחות שעכשיו מנסים להרגיע בין ארצות הברית לסין. ככלל, מתחילה להסתמן מגמה עולמית שאמורה להדאיג את הסינים: חברות מערביות מתחילות לנסות לנתק את התלות שלהן בפעילותן בסין, ורואות יותר ויותר בהודו ומקסיקו כיעדים חלופיים. אותן מדינות רוצות להעביר את מרכזי ההרכבות והייצור שלהן מסין להודו או למקסיקו, ובהחלט יכול להיות שהבנק המרכזי הסיני מנסה להילחם בסנטימנט הגלובלי הבעייתי הזה באמצעות ריבית נמוכה".
האם סין תמשיך להוריד ריבית?
"קשה להעריך מה יעשה הבנק המרכזי הסיני, אבל כל עוד האינפלציה בסין לא יורדת והצמיחה לא מתאוששת לפחות לרמה של 6%, בהחלט ייתכן שיהיו הורדות ריבית נוספות. הריבית בסין במגמת ירידה מתמשכת כבר כמעט ארבע שנים. סין נכנסה לקורונה עם ריבית של 4.35%, ועכשיו היא כבר ב-3.55%. לכן, התוואי של הורדות ריבית מתונות ואז הפסקות לראות איך זה משפיע על השווקים צפוי להימשך".
האם הסינים מתמודדים גם עם תהליכים ארוכי טווח?
"בהחלט כן", טוען מנחם. "לצד מלחמת הסחר מול ארצות הברית והמאבק על הנפט שכולל גם קשרים עם רוסיה, סין עוברת בשנים האחרונות תהליכים גלובליים ארוכי טווח, בדרכה מכלכלה חקלאית-תעשייתית לכלכלה אורבאנית מוטית ביקושים. אם פעם הדגש בסין היה בעיקר על חברות התעשייה הגדולות, כיום הדגש עובר למשקי הבית הסיניים, אבל זה לא קורה ביום אחד ורמת הביקושים הצרכניים בסין עדיין לא מספיק חזקה. סין מנסה להתאושש בסיוע הכלכלה הגלובלית, אבל הכלכלה המובילות בעולם, בהן ארה"ב, גוש האירו, בריטניה וקנדה, נמצאות כולן כרגע בדשדוש והאטה".
האם הורדת הריבית בסין אמורה להשפיע עלינו, בישראל?
"ברמת המדינה, סין היא שותפת סחר חשובה מאוד של ישראל, שנייה רק לארה"ב בהיקפי היבוא-ייצוא", אומר בפמן. "ברמת הייבוא, אנחנו מייבאים יותר מסין מאשר מכל מדינה בודדת אחרת, כולל ארצות הברית. סין גם מאוד מאוד מעוניינת ברכישות אסטרטגיות בישראל. לכן, בגדול, מה שטוב לכלכלת סין טוב גם לכלכלת ישראל".
מנחם, הפעם, מסתייג. "אין הרבה מדינות בעולם שנמצאות במצב של סין בנושא האינפלציה, אבל מאחר שסין היא גם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם תהליכים שקורים בה משפיעים בעקיפין על מקומות אחרים. למשל, אירופה שנחשבת שותפת סחר מרכזית של סין אירופה. באירופה יש האטה כלכלית וריבית במגמת עלייה, אבל ברגע שסין מורידה ריבית, קיים סיכוי שהצרכן הסיני מעט יתאושש וכתוצאה מכך שהייבוא מאירופה לסין יגדל. כלומר, הורדת הריבית בסין מקזזת חלק מההשפעות שיש להעלאת הריבית באירופה.
"על ישראל, לעומת זאת, הורדת הריבית בסין לא אמורה להשפיע, כי זה לא מהלך שאמור לגרום שינוי מהותי ביחסי הסחר חוץ בין שתי המדינות. ההשפעה היא יותר ברמה הגלובלית, אבל אין השפעה ישירה".