הבור שנפער ביום שישי האחרון בכביש ליד מחלף לה-גוארדיה בתל אביב, הוא האחרון בשורה של מקרים דומים באזור בחודשים האחרונים, במה שכבר נראה כמכת בולענים של ממש. הקרקע קורסת תחת הבנייה המסיבית ועבודות הרכבת הקלה בתל אביב וחברות התשתית היו עסוקות בשבוע האחרון בלהרגיע ולטעון כי מדובר בבורות קטנים ולא בבולענים של ממש. אך האם קריסות קרקע, באיילון ובסמוך לעבודות הרכב הקלה ברחוב אבן גבירול, הן גזירת גורל? חברת טכנולוגיה ישראלית טוענת שניתן לחזות אותן, אך חברות התשתית ומשרד התחבורה אינם מקדמים את המהלך.
חברת "אסטרה" היא חברת טכנולוגיה ישראלית שפיתחה פלטפורמה לזיהוי לחות מתחת לקרקע באמצעות אלגוריתמים ממוחשבים ובינה מלאכותית. זיהוי בזמן של לחות בקרקע מאפשר למנוע סחף וקריסת תשתיות. "יכולנו לחזות את הבור באבן גבירול וגם בורות קטנים יותר בכביש", מתאר אלי פרץ, מנכ"ל חברת אסטרה, "פנינו לנת"ע בשבועות האחרונים, באמצעות גופי תשתית או סוכנים, אך לא הייתה התעניינות מצידם. אם הם היו מעוניינים, בתוך שבועיים הייתה להם מפה מדויקת ברזולוציה גבוהה של מצב הקרקע בכל תל אביב".
הטכנולוגיה של "אסטרה" אינה אפשרות הניטור השגרתי היחידה להיווצרות בולענים. מאז שנת 2012 מבצע המכון הגיאולוגי עיבוד שגרתי של מדידות התאבכות של גלי מכ"ם (InSAR) מלוויינים, טכניקה שקיימת עוד מאז שנות ה-90 ומאפשרת לחזות היווצרות בולענים. הלוויינים מזהים תזוזות זעירות בקרקע ואפשרו למכון הגיאולוגי לחזות קריסת קרקע והיווצרות בולענים אף חודשיים או שלושה לפני התרחשותן.
בישראל מתקנים במקום למנוע
הבולענים באזור תל אביב הם בולענים עירוניים, זאת כיוון שבאופן טבעי לא אמורים להיווצר בולענים באזור מישור החוף. בולענים עירוניים נפערים כאשר ישנם חללים בקרקע מתחת לפני השטח, יתכן שבעקבות עבודות הרכבת הקלה בתל אביב או בסמוך לאתרי בנייה. חללים אלו מאפשרים ללחות לחדור לקרקע וכן מגבירים את הסיכון לסחף קרקע, או אז קורס מעטה האספלט הקשיח שמעל לאדמה הבלתי יציבה. ברחבי הארץ מדווחות חברות התשתית על אירוע כזה בשגרה מדי מספר שבועות.
פעולות המניעה שנעשות היום בישראל הם דיפון של החפירות, סקרי קרקע לפני תחילת העבודות ומחקרי קרקע מדגמיים במהלך הבנייה. לאחר הקריסה בנתיבי איילון בחודש ספטמבר למשל, ערכו ניטור קרקע מקיף לפני שפתחו את הנתיבים מחדש ואולם עולה השאלה מדוע ניטור שכזה לא מתבצע כל הזמן.
הסיכון בהיווצרות הבולענים הוא משמעותי. רק ביולי האחרון נשאב כליל קמחי ז"ל מתל אביב לתוך בולען שנפער בבריכה פרטית. זהו לא הסיכון היחיד, כאשר נפער ב-2016 בולען במרכז פלורידה מי שופכין מזוהמים דלפו למי השתייה של האזור. פוטנציאל הנזק של בולען בציר מרכזי בתל אביב הוא מדאיג ביותר וקריסת קרקע תחת מכוניות נוסעות עשויה בהחלט לעלות בחיי אדם.
"יחס העלות של מניעה מול תיקון הוא 1:50", טוען פרץ, "המשמעות היא שאם חברות התשתית בישראל היו משקיעות חלק זעיר ממה שהן משקיעות בתיקון הבורות במערכות המניעה, מרבית הבולענים לא היו קורים. המערכת שלנו משמשת היום חברות כבישים וחברות רכבת בעשרות מדינות, ביניהן למשל חברת הרכבת השוויצרית (SBB), הסיבה שהן עובדות איתנו היא בין היתר שהרגולציה מחייבת אותן למנוע תקלות כאלו ולא רק לתקן אותן. העניין הוא שנוכח הרגולציה הקיימת של משרד התחבורה בארץ, אף אחד לא מתעסק במניעה".
כמובן חשוב להודות כי בולענים נפערים גם במקומות אחרים בעולם בסמוך לתשתיות, כך קרה למשל בסמוך למסילת רכבת בסקוטלנד ביוני האחרון ובסמוך למכרה בצ'ילה באוגוסט האחרון, שם הגיע הבולען לעומק 200 מטר. שם, זה בהחלט הניע את הרשויות לפעול למניעת הבולענים, בין אם באמצעות בדיקה שגרתית של מערכות הביוב והמים ובין אם בניטור עקבי כל העת של הקרקע באזורים המועדים להתפתחות בולענים, כפי שמבצע השירות הגאולוגי האמריקאי. האם זה יקרה בתל אביב? אנחנו יכולים בהחלט לקוות.
בחברת נת"ע ובמשרד התחבורה בחרו שלא להגיב