אם תפגשו היום את יערה קלמנוביץ (42) מירושלים, מנהלת מפעל וחנות שוקולד אינטרנטית מצליחים, יהיה לכם קשה לנחש במה היא עסקה לפני עשור – עורכת דין פלילית. לאחר קריירה שבה עסקה בתיקים הפליליים הקשים ביותר, היא החליטה לעזוב הכל וללכת אחרי התחביב והחלום – להפוך ליצרנית שוקולד. היום, היא מנהלת חברה מצליחה שמגלגלת מיליוני שקלים, מפעל ומרכז סדנאות המשתרע על מאות מטרים, ועשרות עובדים. "אני לא מתחרטת לרגע", היא אומרת.

קלמנוביץ גדלה בעופרה, התחתנה בגיל 21 והחלה מיד ללמוד משפטים. "חשבתי שזה תחום מעניין שיש בו עבודה, והתואר באמת היה מעניין", היא מספרת. לאחר התמחות במשרד מבקר המדינה היא החלה לעבוד בין היתר עם נוער בסיכון, נשים מסורבות גט, ארגונים חברתיים ובתפקידה האחרון כעורכת דין במשרד פלילי פרטי. "עסקתי בתיקים הכי קשים, תיקים שאף אחד לא רצה לטפל בהם כמו למשל אדם שרצח את ההורים שלו. אלו היו דברים שהיה קשה לבוא איתם הבייתה", היא משתפת. 

כדי להתמודד עם הקושי בחייה המקצועיים, היא החלה לפתח תחביב מיוחד – יצירת שוקולד. "עסקתי בדברים כל כך קשים שהייתי חייבת לעשות משהו מאוד יצירתי כדי להתמודד איתם, וכך התחלתי להכין שוקולד", היא נזכרת. לאט לאט התחביב לקח חלק גדול יותר בחייה: "בשלב מסוים חשבתי רק על שוקולד ולא רציתי לחשוב על התיקים. הייתי הולכת לבית המשפט העליון, מסתכלת על שיחי התימין והפסיפלורה בכניסה ורק מדמיינת איזה פרלינים אכין בערב".

לפני 7 שנים, כשהיא גרה בדירת 50 מטר, אם ל-4 ובעלה בכלל סטודנט, היא הודיעה שהיא מתפטרת כדי להקים את עסק השוקולד "יער הקקאו". "אין לי מושג איך חשבתי לעצמי שנתפרנס בדיוק, אבל זה היה החלום ורציתי ממש להגשים אותו", היא מספרת ומשתפת, "לקחתי מלא הלוואות והתקופה הייתה לא יציבה בבית. היו לי המון הוצאות ובירוקרטיה, אבל הייתי נורא בתוך החלום". 

ובמצב כמעט בלתי אפשרי, היא הייתה מכינה בדירה שלהם שוקולד במהלך היום, ויוצאת למכור בערב בדוכן קטן בירושלים. במקביל, היא החלה להעביר קורס שוקולד לנערות בסיכון, שעם הזמן החלו לעבוד איתה: "זה היה מדהים לראות את התהליך שהן עברו בזכות העבודה עם השוקולד. זה נתן גם לי משמעות בחיים", היא מספרת. אך ההתחלה לא הקלה עליה: "בחגים הזמינו המון, אבל בחורף אנשים הפסיקו להגיע והיו ימים שלא מכרתי בהם אפילו פרלין אחד. בקיץ היה חם מדי והשוקולד נמס. כל הזמן היו בעיות". 

השוקולד של יער הקקאו
השוקולד של יער הקקאו

שנה לאחר פתיחת העסק, בסוף שנת 2016, קרה אירוע דרמטי ששינה את העסק מקצה לקצה. "הגיע אליי לדוכן אדם עם מראה מוזר וביקש 3 פרלינים בהנחה. בגלל שלא היה אף לקוח באותו היום הסכמתי. הוא הוציא שטר של 200, התחרט, נתן לי שטר של מאה וקיבל ממני עודף של 90 שקלים. כשהוא הלך אמרתי לבת שלי שמשהו לא בסדר. עבדתי עם פליליסטים בעברי, ומשהו היה חשוד", היא נזכרת, "לקחתי את השטר לנקודת אור וראיתי שהוא מזויף". 

השטר המזויף שבר את רוחה לגמרי. "כל השנה העצובה הזו התנקזה לי בבת אחת לתוך השטר המזויף. באתי הבייתה לבן הזוג שלי ואמרתי לו ׳דיי, נמאס לי מהעסק. זה לא שווה כלום. לא מספיק המדינה, הבירוקרטיה, רישיון יצרן, עסק, מס הכנסה וביטוח לאומי יושבים לי על הראש, עכשיו גם לקוחות מרמים אותי. חבל שהקמתי את העסק", היא מספרת. 

מתוך התחושה הקשה היא החליטה לכתוב פוסט בפייסבוק, שהפך לוויראלי. "כתבתי מכתב לזייפן וביקשתי שיחזיר לי את הכסף, כדי שאתרום אותו לשיקום זייפנים. הוא לא החזיר לי את הכסף אבל הפוסט הצליח בטירוף, תורגם לאנגלית ופורסם בכל העולם. מאות אלפי אנשים שיתפו אותו. כשהגעתי יום למחרת לדוכן עשרות אנשים חיפשו אותי והגיעו אלי טלפונים בלי הפסקה. בבת אחת העסק התפרסם בטירוף", היא אומרת. 

האירוע השפיע על הגישה המקצועית שלה: "זה שינה את כל התפיסה העסקית שלי. היום אני מבינה שכסף זה רק כלי ואמצעי, אבל הוא לא המטרה עצמה. למדתי שמשבר זה רק הזדמנות לצמיחה. בדיעבד אולי הייתי צריכה את המשבר הזה כדי להתרומם והיום אני מודה לזייפן הזה. עד היום השטר המזויף הזה הולך איתי לכל מקום". 

לאחר הצלחת הפוסט היא פתחה במימון המונים והקימה מפעל בשטח של 120 מטר בירושלים, שהיום כבר הגיע לממדים של מעל 300 מטר ומכיל מרכז סדנאות מצליח. הקפיצה המשמעותית קרתה דווקא בתקופת הקורונה – כשהעסק שלה גדל פי 5. "פתחנו אתר אינטרנט, התחלנו לעבוד בצורה מאוד רחבה והבנו את הערך של השיווק. הייתה לי חרדה שהעסק יקרוס, אבל הבנתי שוב שמשבר זה המקום בו הכי צריכים אותך, כי גם הלקוחות היו במשבר והיו צריכים משהו שישמח אותם ויגיע אליהם עד הבית", היא מסבירה, " מהזמנה בודדת הגענו לעשרות. זה פתח לנו עולם חדש של הזמנות באינטרנט ומאז יש לנו אתר מדהים. האתר היום מוכר בכ-2 מיליון שקל בשנה. לצורך ההשוואה האתר הראשון מכר בקושי אלף שקל בחודש". 

אם יש לה טיפ אחד לתת לבעלי עסקים אחרים, הוא לא לתלות את החזון בכסף. "כשאני שואלת בעלי עסקים מה הם הכי רוצים להשיג והם עונים להרוויח כסף, אני מסבירה להם שזה לא יכול להיות החזון עצמו. חזון חייב להוביל ערכים אמיתיים, לתקן משהו בעולם ולעשות משהו גדול. כמובן שבסוף תרוויח מהעסק, אבל זה לא יכול להיות הערך עצמו", היא אומרת ומדגישה, "תביא בשורה לעולם במקום בו יש נקודה כואבת, לפעמים הנקודה הזאת כואבת ליזם עצמו". 

היום, היא נמצאת בהיערכות לקראת חודש הקניות המקוונות העולמי שייפתח עם אירוע ShoppingIL של Google בין ה-9 ל-10 בנובמבר. האירוע מתקיים זו השנה התשיעית ברציפות ומטרתו לקדם ולתמוך בעסקים קטנים ולגלות מותגים מקומיים חדשים. "זה לא חג קניון במובן השטחי בעיניי אלא חג של יזמות ועסקים קטנים שמניעים את הכלכלה והופכים את המדינה שלנו למה שהיא", היא אומרת.

רוצים לספר את הסיפור שלכם? רוצים לספר לנו על עסק שכדאי לנו להכיר? כתבו לנו: Business@mako.co.il