איך רוב אנשי העסקים בישראל חושבים על רעיון לסטרטאפ או חברה? כנראה שאתם מדמיינים אותם יושבים במשך שעות בחדרי ישיבות, מגייסים שותפים לפרויקט, מחפשים משקיעים ומבצעים סקרי שוק. אלא שבמקרה של עומר בכר, בן 22 מתל אביב, התהליך הזה היה נראה אחרת לחלוטין. יחד עם שותפיו יואב ותמיר, הם נסעו להתבודד בתאילנד למשך חמישה חודשים, עד שהם מצאו את הרעיון המיוחל להקמת החברה.
עומר, יואב ותמיר, משוחררים טריים מהצבא, חלמו להקים חברה מצליחה. ״להחליט לצאת למסע חיפוש רעיון זה החלק הקל", סיפר בכר. ואולם, בדרך, האתגרים רק הצטברו. "החלק הקשה הוא למצוא בעיה ופתרון. מעולם לא דמיינתי כמה זה הולך להיות מורכב, ולאו דווקא מחוסר בעיות, אלא בגלל המיינדסט הנדרש. אחרי חודשיים בהם קראנו כל חומר קיים בנושא ובחנו מספר בעיות במקביל, הרגשנו שזה פשוט לא זה״.
הם הבינו שכדי להצליח בכך הם חייבים להצליח להתרכז בכך ב-100%. ״הבנו משהו מאוד פשוט - יש המון רעשי רקע בסביבה", הסביר בכר. "חברים, משפחה, בילויים, מה לא. הבנו שבשביל לעשות דברים גדולים צריך לעשות מעשים גדולים - והחלטנו שאנחנו פשוט בונים סביבה מלאכותית. אפס התעסקויות במה שלא רלוונטי - לא ניקיון, לא חברים, לא משפחה, לא הסחות דעת, רק מחקר ועבודה עצמית על עצמנו. הבנו שתהליך של מציאת רעיון הוא אומנות טהורה, אומנות של לנתח את העולם כולו ולהבין איפה אנחנו יכולים לפתור משהו, ולהביא את האישיות של כל אחד מאיתנו ושלושתינו יחד לתוך זה". כך, השלושה מצאו עצמם מקימים את אותה סביבה מיוחדת בתאילנד. "זו מדינה זולה מאוד כך שיש אפשרות לרמת מחייה גבוהה מאוד בזול, בנוסף לכך שזה יעד מאוד כיף ואקזוטי לשהות בו לטווח ארוך, עם הרבה חופים וירוק״.
ההכנות לטיסה לא כללו רשימת ציוד לטיול בטן גב, וקריאת מדריך טיולים. ״ברמה האישית - מעולם לא הרגשתי כל כך לחוץ, מהפחד שנחזור לארץ בלי רעיון, בלי חברה ואולי אפילו בלי צוות", הוא משחזר. "במהלך החודש שנותר לפני הטיסה, ארגנו את כל מה שצריך. הכנו מגוון frameworks וחומרים שיעזרו לנו לבצע בריינסטורמינג וניתוח של בעיות — השתמשנו במתודולוגיות חשיבה של חברות מוכרות כמו Meta, בעזרתן בנינו תכנית עבודה לשלושת החודשים הקרובים״.
תשוקה עזה לפתרון בעיות
לא רק הנסיעה הפכה את הסיפור של השלושה למיוחד כל כך, אלא גם התכנית שנבנתה. ״היא כללה ניסוח רשימה של עולמות תוכן שלכולנו יש תשוקה עזה לפתור בהם בעיות", סיפר בכר. "זהו תהליך סדור של מיפוי הבעיות הרלוונטיות באותו עולם תוכן ומתודולוגיה ללקיחת כל רעיון מהשלב הראשון שנמצא מתאים לנו כצוות - ועד לשלב הרביעי. הנחות יסוד עברו בהצלחה, נעשו שיחות עם לקוחות פוטנציאליים, וידאנו שיש היתכנות כלכלית וטכנית. על מנת להצליח להתקיים בזמן הזה, עבדנו בחברת סטארטאפ כפרילנסרים במשך יומיים בשבוע. קבענו זמן חקירה אישי, זמן חקירה קבוצתי, אימון וזמן אישי, כך שזמן חקירה אישי וזמן חקירה קבוצתי קורים מספר פעמים ביום אחד אחרי השני. כדי לא להתעסק בהסחות דעת ולהיות 100% בזה, דאגנו לשירותי ניקיון, ארוחות קבועות במשלוח ווילה במקום שקט וסגור שקרוב לכל מה שאנחנו צריכים״.
אך למרות כל התכנונים, כשהם הגיעו לתאילנד הם גילו מכשולים חדשים. ״הכול פשוט היה מורכב הרבה יותר ממה שיכולנו לצפות. בין היתר, גילינו שזה קשה יותר למצוא דווקא את הרעיון, שכל הצוות מתחבר אליו. אלו הרגעים שהיו בהם המון קושי, שבדיעבד קירבו בינינו, וגרמו לנו להבין שאנחנו בכיוון הנכון – כי הפעם עושים משהו שאנחנו אוהבים״, הוא שיתף. ״גילינו שלא משנה מה, אין לתהליך הזה ׳תכנית מסודרת׳. שלא כמו פיתוח פתרון טכנולוגי מסוים, בתהליך שלנו היינו צריכים להיות במיינדסט ׳חופשי׳, ואפילו ׳אומנותי׳. סוג של לא לדעת לאן אנחנו הולכים, כדי למצוא את ׳הדבר הנכון׳״.
פעמים רבות, כך לטענתם, הם הבינו שצריך לנוח כדי להתקדם. "צריך להבין שמרבית הזמן הקרוב פשוט לא הולך להיות פרודוקטיבי, כך שהמון פעמים הורגשה חוסר התקדמות שהורידה את המוטיבציה והקשתה מאוד על הצוות, בעיקר מנטלית. דמיינו את התחושה: לשבת חודש שלם בתנאים אידיאלים לכאורה, לחשוב, להתאמץ, אבל שום דבר לא מניב פרי. אין אפילו כיוון לרעיון, שום דבר לא עושה ׳קווץ׳ בלב, אפילו לא קצת. אין ודאות, אין ׳טו דו-ליסט׳ שיגרום לרעיון להיות נכון״.
אחרי חודש וחצי בתאילנד בלי רעיון או כיוון, הקושי הלך והתעצם. ״לכולם התחיל להיות קשה ברמה הנפשית, אבל דווקא שם נמדדנו כצוות, וחיזקנו אחד את השני בלי סוף כמו אחים לקרב. בכל פעם שמישהו הרגיש קצת נפול, השניים האחרים דאגו להעלות את המורל״, הוא מספר. אך בדיוק כשהרגישו שהגיעו לתחתית, הם מצאו נקודת אור. ״פתאום החלו לפנות אלינו בטפטופים חברות שלא הכרנו דרך הנטוורק שבנינו בעבר, שמבקשות פתרון מסוים. פתרון שקשור לעולם תוכן שעסקנו בו בעבר. זה התחיל בגוף קטן שחיפש פיתוח ספציפי, לאחר מכן עוד חברת סטארטאפ שהגיעה והייתה צריכה משהו דומה ועוד ועוד. אחרי חודש וחצי בתאילנד כבר היו ארבעה גופים שפנו אלינו כדי לקבל פתרון מותאם להם סביב אותו עולם, ולאט לאט נפל האסימון״.
"הצוות הטכנולוגי שלנו החל בפעילות מאומצת, חודש וחצי בלי שינה, זמן אישי או אפשרות לחשוב על משהו אחר חוץ מהחוזה שנחתם. בזמנים האלו הבנתי כמה הצוות שבחרתי מיוחד כל כך"
עומר בכר
הם הבינו שהפתרון היה מתחת לאף שלהם במשך כל הזמן. ״שאלנו את עצמנו — אולי יש עוד חברות שצריכות את אותו דבר אבל לטווח הארוך? אחרי סשן מחשבות רנדומלי במקלחת, פניתי בלינקדין לחברה פוטנציאלית, וחודש אחרי סגרנו אותה, עם חוזה לשנה. החלטנו להתמקד ולחקור את השוק בצורה עמוקה יותר". אותו מחקר העלה מסקנה לפיה יש פוטנציאל לרעיון. "הצוות התחבר בפעם הראשונה, אבל האם הרעיון שמצאנו מספיק חזק ללקוחות? האם באמת יש פה מקום להקים חברה גדולה? אחרי פחות מחודש נחתם חוזה עם חברה טכנולוגית שאשכרה הסכימה לשלם בסביבות 72 אלף דולר לשנה. במקביל — הצלחנו להחתים חברה נוספת שעבדה עם אחד המתחרים שלנו, ואז עוד אחת, ועוד אחת״.
הם סימנו מטרה, ונכנסו לעבודה טכנולוגית מאומצת. ״הצוות הטכנולוגי שלנו, המונה שני אנשים, התחיל תהליך של חודש וחצי קשים מאוד בלי שינה, זמן אישי או אפשרות לחשוב על משהו אחר חוץ מהחוזה שנחתם. בזמנים האלו הבנתי כמה הצוות שבחרתי הוא יחיד ומיוחד, והערכתי אותם בצורה יוצאת דופן, ברמה שבחיים לא הערכתי אנשים".
מאז שחזרו לארץ, הם כבר הספיקו לגלגל מאות אלפי דולרים. ״הגענו לכמה מאות אלפי דולרים מכירות שנתיות 4 חודשים לאחר שחרור המוצר הראשון״, אומר בכר ומוסיף, ״בימים אלו אנחנו מתחילים תהליכי עבודה מול כמה מהתאגידים הגדולים בתעשייה שלנו״.
לקום בכל בוקר - ולהמציא
עם חזרתם לארץ לפני כחודש, הם הקימו את החברה. "התחלנו להתחכך עם השוק, אנחנו כבר עם מספר לקוחות משלמים והעתיד נראה מעניין בהחלט. יש המון קשיים וסימני שאלה עדיין, המון החלטות קשות שצריכות להיעשות ברמה יומיומית, אבל המון אמונה ותשוקה - אנחנו בטוחים מתמיד בצוות, קשובים וצמאים ללמוד עוד, ואוהבים לקום כל יום בבוקר לעשות את מה שאנחנו הכי אוהבים - להמציא ולבנות״.
למרות ייחודיות התהליך, בכר אינו ממהר לקרוא ליזמים למהר ולרכוש כרטיסים ליעדים מרוחקים כדי לגבש את הסטרטאפ הבא. ״לא יודע אם הייתי ממליץ על זה, זה ממש תלוי מקרה", אמר. "תלוי מאוד מה הדינמיקה, מה הם מחפשים ואיך הם רואים את העשייה שלהם. הייתי ממליץ על זה לצוותים שרוצים לקחת הפסקה מלאכותית ׳מהשגרה׳, ולעצב מעין בועה כדי ללמוד על עצמם ולהאיץ תהליכים ספציפיים, בידיעה שיש צורך להקריב בכל השאר - מעגלים חברתיים, משפחה, זוגיות וכו'. אבל תכלס? אין על החופים של תאילנד״.