"כשהייתי אסרטיבית השותפים שלי למשרד אמרו לי שאני תוקפנית, בזמן שגברים אחרים מביעים את דעתם ולא העזו לומר להם שהם תוקפניים". החווייה הזו, אותה מתארת תמי אלטרץ, אינה חריגה. ״הייתי האישה היחידה בהנהלה כולה ושם נפל לי האסימון. הבנתי את האפליה המגדרית וחוויתי את זה על בשרי. התפקיד אליו הגעתי היה תקן חדש שלא היה קיים בעבר, ובאתי להוביל את המודל העסקי עליו עבדתי שנים ארוכות. רבים כנראה הרגישו שאני באה לעשות שינויים שאולי לא בדיוק התאימו להם״.
אלטרץ, מנכ״לית חברת הפארמה MSD ישראל, צברה ניסיון במשך שנים רבות בתחום הפארמה. היא לא נתקלה בקשיים על בסיס מגדרי – עד שמונתה לבכירה בהנהלה הגלובלית בחברה הקודמת שבה עבדה. ״הזלזול בי כאישה יחידה בחדר מלא גברים היה נורא. באחד מהמקרים לאחר דיון, ניגש אליי מי שהיה הבוס שלי באותה תקופה, ואמר לי 'את יודעת שאנשים פה מפחדים ממך?'. בדיונים רבים חיכיתי לתורי לדבר, והצגתי ראייה קצת אחרת לשולחן מזווית שלא חשבו עליה קודם. הסובבים כביכול הקשיבו, וכשסיימתי לדבר הם המשיכו את הדיון כאילו לא אמרתי כלום. למרות שהעלתי נקודות מאוד חשובות שאמורות להשפיע על השיח, הדיון נמשך בדיוק בנקודה בה הוא נעצר. פשוט התעלמות מוחלטת לנושאים שאם גבר היה מעלה אותם, הכיוון של הדיון היה משתנה לגמרי״.
כן, גם ב-2023, גם אם כבר לא נשמעות אמירות מזלזלות ושוביניסטיות כלפי נשים כעניין שבשגרה, קיימים לא מעט חסמים שהן נאלצות להתמודד איתם בזירה העסקית. הן לומדות כל פעם מחדש, שהמאבק לשוויון מגדרי אמיתי לצערנו עוד לא נגמר. ״ישנם מחקרים שמראים שכשאישה תשב לבדה בחדר הקשב יהיה נמוך מאוד, וכן מידת הזלזול תהיה גבוהה, בניגוד למצב בו ישבו מספר זהה של נשים וגברים. זוהי נקודה חשובה שכדאי לזכור, ומכאן הצורך הברור באיזון המגדרי״, אומרת אלטרץ . ״היו מספר מקרים בהם ניהלתי משא ומתן מול גברים, בעמדות מפתח, ונתקלתי ביחס שונה ולעיתים מזלזל רק כי אני אישה. כך למשל, הייתי במשא ומתן עם לקוח מאוד חשוב, וכנראה שהוא ציפה שבגלל שאני אישה אני פחות אעמוד על שלי. בסוף הדיון הוא אמר בשולחן בנחרצות, במילים שאני זוכרת עד היום, ׳אני שונא לנהל משא ומתן עם נשים׳ ויצא מהחדר. אומנם בסוף לאחר דיונים נוספים הגענו להסכמה, אבל התהליך היה מאתגר. זה רק מקרה אחד מתוך רבים שאני זוכרת, שגברים שאני מגיעה איתם לשולחן המשא ומתן, מרשים לעצמם לדבר בצורה מזלזלת, פוגענית ובמקרים מסוימים גם בצורה בוטה במיוחד״.
אף על פי שתחום הפארמה עלול להיתפס כגברי, אלטרץ מעידה שהמצב עובר שינוי, וכיום 75% מהתעשייה הזו - הן נשים: ״תעשיית הפארמה בה אני פועלת נהנית כיום מנוכחות נשית בכל שדרות ההנהלה. נשים מהוות 50% מהנהלות חברות הפארמה. היום העולם שונה לחלוטין וההתפתחות היא מדהימה. היכולות והתפקידים השתנו מאוד, אך השינוי מהותי מופיע כשבחברות קיים רוב נשי מובהק. כיום זו תעשייה בה נשים יכולות לגדול ולהתפתח לתפקידי מנהיגות בכירים״.
חדר ישיבות גברי
ועדיין, נשים רבות מתמודדות עם לא מעט אתגרים בעולם העסקים. ״האתגר המרכזי שהתמודדתי איתו בתחילת דרכה של החברה הוא גיוס המשקיעים. היה לא פשוט לגייס משקיעים, ולאו דווקא בגלל המגדר. בעולם הביטוח לא ממש פרגנו והרבה פעמים עסקאות נפלו לי כאשר המשקיעים היו מדברים עם גורמים מהענף ככה שבסופו של דבר יצאנו לדרך עם משקיעים פרטיים שאף אחד מהם לא היה מעולם הביטוח ובסכומים לא גבוהים במיוחד״, מספרת אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ״לית ליברה. ״אירוע נוסף שהתמודדתי איתו שקשור למגדר היה בשלב שהייתי כבר מספר שנים סמנכ"ל כספים ורציתי להתקדם. הצעתי את עצמי להיות מנכ"לית של חברת ביטוח מסוימת, עברתי את כל השלבים והגעתי לפגישה עם הבעלים, שמאוד התרשם ממני והיה נראה שזה הולך להתממש. להפתעתי לאחר כמה ימים קיבלתי ממנו טלפון שהוא מאוד מצטער אך אני לא אקבל את המינוי כי עולם הביטוח הוא גברי במיוחד לחברה שעובדת עם סוכנים כשחזרתי הביתה מתוסכלת, בעלי אמר לי משפט שעד היום הוא מזכיר לי אותו ׳מי שלא רצה אותך כמנכ"לית יקבל אותך כבעלים של חברת ביטוח׳. הוא לא טעה״.
סוגיית הייצוג בחדרי הישיבות – שכיחה. אפילו יעל ארד, אלופה אולימפית וממש סמל להצלחה נשית בספורט, כיום מנהלת הפעילות המסחרית בישראל של קבוצת פראמאונט, מומחית ליזמות ופיתוח עסקי ויו"ר הוועד האולימפי בישראל, מוצאת את עצמה לפעמים בחדרים עם רוב גברי מובהק. ״באופן כללי אני לא מסווגת מקצועות כגבריים או נשיים. ישנן זירות שיש בהם יותר גברים מסיבות שונות ואני חיה עם זה נהדר. לעיתים רבות זה אפילו עשוי להיות יתרון. אני מפרידה בגישה שלי בין הרצון והאמונה שמסביב לשולחן מקבלי ההחלטות כדאי וצריך שיהיו יותר נשים ובואו נחשוב מדוע זה לא קורה ואיך לעודד את זה, לבין המציאות במקרים מסוימים בה אני פועלת בזירה בה יש רוב גברי״, מספרת ארד.
״בעבודתי, בחלק גדול מהזמן אני מנהלת משאים ומתנים ואיני מבדילה מגדרית ביושבים מולי אלא עניינית. אני חיה מעולה בשתי הזירות ולא מאוימת לא מזו ולא מזו. עניינית אני מחפשת את האקס פקטור שלי בחדר – אם זה בפן המקצועי, אם זה בפן האישיותי, אם זה בניסיון ואם זה בערך של ה׳מוצר׳. לא זכור לי שהרגשתי זלזול, בטח לא על הרקע הזה ובטח לא בעולם העסקי״, היא אומרת ומסייגת, ״בעולם הספורט בתחילת דרכי בתחום המנהיגות הציבורית הייתי צריכה לבנות לעצמי קרדביליטי בכמה זירות מול האנשים לפני הרבה שנים ניהלו את הספורט בישראל. חלק בהיותי צעירה מהם בהרבה מאוד שנים, חלק בהיותי ספורטאית עבר שבעיניהם זה נחשב פחות מעניין. בעיני זה בדיוק ההיפך ואני מניחה שהנושא המגדרי ייצר עבורם לפני 20-25 שנה חוסר נוחות, אבל בטח לא זלזול״.
אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר, הוא השילוב בין חיי משפחה לעבודה. ״נושא ההתפתחות בקריירה עבור נשים צעירות תמיד כרוך במוטרדות הגדולה בנושא הילדים – בשעה שגבר רואה את זה כחלק מהחיים ומתמודד עם השינויים בבית מבלי לראות את זה כמעכב קריירה, עבור חלק מהנשים גם תהליך ההיריון, הלידה, חופשת הלידה וגם אחר כך השילוב של האחריות ההורית לתוך האחריות המקצועית – מגיע עם מורכבות״, אומרת ארד. ״העצה שלי היא לשלב את גידול הילדים כחלק בלתי נפרד מחלוקת המשאבים – משאבי הזמן והמשאבים הרגשיים. לייצר עוגן בבית בדמות מטפלת, חלוקת אחריות עם הפרטנר או סיוע משפחתי, כדי לאפשר המשך התפתחות בזירת הקריירה. זה אפשרי וזו זכות. אם מכניסים את זה לתוכנית העבודה השבועית (בדיוק כמו הגברים במשרד), מאזנים בכל תקופה לפי הצורך, מנטרלים את ייסורי המצפון שלעיתים קיימים, אז מגלים שזה עובד נהדר. אני גדלתי בבית עם אמא קרייריסטית וגידלתי ילדים כאשת קריירה ונדמה לי שבשני המקרים האיכות של הזמן עם הילדים והדוגמא האישית שאני קיבלתי – הם חלק מסט הערכים והכלים שקיבלתי לחיים ומאמינה שהענקתי״.
גמישות מחשבתית
גם ענת טוקר אלפרט, משנה למנכ״ל קו ירוק בחברת נת״ע, מזדהה עם האתגר. ״גדלתי בבית שסוגית המגדר הייתה בו NON ISSUE מאז שאני ילדה. העמדה שלי לאפליה מתקנת היא דואלית. מצד אחד יש בזה משהו מקטין, מצד שני מקומות שאין בהם ייצוג מגוון עד כדי היעדרות מוחלטת מדליקים נורה אדומה של אנומליה. איזון בית עבודה הוא מזמן לא רק ילדים מול עבודה. צריך לשים לב ליכולת הבחירה - מה חשוב ומול מה מוכנים לשלם מחירים״, אומרת אלפרט ומשתפת, ״לאחר שילדתי, אנשים בכירים שעבדתי מולם ידעו שאני אהיה ואתייצב בכל שעה שיידרש אם זה קריטי, אבל באותה מידה כשאני אומרת שאני צריכה לצאת מוקדם כי בחרתי להיות עם הילדים הם יכבדו אותי. בארגון שמדבר בשפה של תפוקות אפשר וצריך לדעת להציב בעצמך את הגבולות. גם אני כלפי העובדים שלי מסתכלת על היכולת שלהם לייצר להם איזונים בחיים, בין אם מדובר בגברים ונשים. לפני כעשרים שנים כשבעלי הודיע שבכוונתו לצאת מוקדם יום בשבוע להיות עם הבן שלנו הרימו גבה, היום הגמישות המחשבתית והתעסוקתית גבוהה יותר״.
כולן מסכימות על היתרונות שנשים מביאות לשולחן. ״כאישה לפעמים יש את היכולת להגיד את דברים בצורה שעוברת יותר טובה, זה חלק מהעוצמות האלו שיש לנשים״, מספרת עינת מנחם אמיתי, חברת הנהלה וסמנכ״ל משאבי אנוש בשופרסל, ״הן בהחלט באות עם פחות אגו, יש יותר יכולות רכות, הן מייצרות שיתופי פעולה, אמון, שייכות והקשבה. בתפקידי אני כמעט כל יום נדרשת לרתום אנשים, להסתכל על התמונה הרחבה מלמעלה, לייצר אמון עם אחרים ולבנות מערכות יחסים. אלו יכולות שהיום נדרשות בכלל למנהיגים. כאן, לנשים יש יתרון מובהק ולרוב אפשר להשיג כמעט הכל״.
מה היא ממליצה לנשים בתחילת דרכן? ״אחד מהמפתחות להצלחה זה עצמאות כלכלית. חייבים לחנך ולעודד נשים מגיל צעיר לחתור לזה ולהבין את המשמעויות. חופש כלכלי מאפשר חופש פנימי״, אומרת אמיתי ומדגישה, ״סקרים מראים שנשים מרגישות פחות נח מגברים לדבר על כסף. מאז שאני זוכרת את עצמי זה היה לי חשוב. לא היה לי בהכרח מודל לשאוף אליו וזה בא לי בהפוך על הפוך - ראיתי נשים שהיו תלויות באחרים מההיבט הזה, ופעלתי מגיל צעיר כדי להיות עצמאית כלכלית״.
״ראשית אנחנו צריכות להיות יותר מודעות״, אומרת אלטרץ. ״חשוב להאמין במה שאנחנו עושות. כשיש אג'נדה ורוצים לשנות משהו בתוך הארגון, אחד הדברים שיעזרו לך הכי הרבה זה הנטוורקינג בארגון ולרתום את האנשים למטרה הזו. זהו המפתח העיקרי להתקדמות. אז עשיתי את זה בלי מודעות לכך, היום אני מבינה כמה זה חשוב. יש משפט שאני מאוד מתחברת אליו שאומר ׳הקיפי עצמך בנשים שיזכירו את שמך בחדר מלא הזדמנויות והיי האישה הזו עבור אחרות׳. אני מאמינה שבמקומות שיש נשים מנהיגות, צריך למצוא את האחת שתסייע לך, תהווה מודל השראה ותעזור לך לגדול״.
״תהיו מקצועיות. לימדו היטב את התחום שאתן עוסקות ומתפתחות בו. תתעמקו בדברים ותלמדו אותם מהיסוד, לא רק במבט על. שלטו היטב במה שאתן עושות ואל תאמרו דברים שאינם מבוססים. ברגע שאתן שולטות בחומר אף אחד לא מתעסק במגדר או במה שמסביב״, מוסיפה אלישקוב ומדגישה, ״התמידו במה שאתן עושות ואל תתייאשו. חשוב לדעת לקום מהר אחרי שנופלים – גם אם טעיתן או נכשלתן. אלו שמצליחים באמת הם האנשים שנפלו המון פעמים, אבל קמו ולא ויתרו״.