מפגן עוצמה שכזה לא נראה כאן כבר הרבה מאוד זמן:הדולר דווקא התחזק ביום רביעי בשבוע שעבר מול המטבעות המרכזיים בעולם לאחר הודעת הפדרל ריזרב כי הריבית בארה"ב תישאר ללא שינוי. אלא שלמחרת המטבע האמריקני חזר לרדת כ-0.6% ואף 0.7% במסחר מול השקל והתקרב לשפל של 25 שנה מול המטבע הישראלי. היום (שני) הדולר נסחר ברמה של 3.11 שקל לדולר.
אתמול בישר בנק ישראל על סיום תכנית 30 מיליארדי הדולרים שהוכרזה בינואר השנה. הסכום המדוייק של דולרים שרכש הבנק נכון לאוקטובר הוא 30.05 מיליארדי דולרים, ולמרות זאת השקל ממשיך להתחזק.
"אם לא יהיה משבר במניות בנאסד"ק, השקל יכול לרדת גם מתחת ל-3 שקלים לדולר", אומר גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות מיטב דש. "המסלול די ברור, כי יש פה כמות כסף אדירה שנכנסת לישראל בזכות הייצוא, בעיקר ייצוא ההיי-טק, זרים שמשקיעים בשוק ההון ועודפי גז טבעי (ישראל הפכה ליצואנית בתחום זה). כל העוצמות האלו ביחד יוצרות מגמה מתמשכת של התחזקות השקל".
מני, אחד המשקיעים המוסדיים הגדולים עם תיק המוערך ב-75-80 מיליארד שקל, משרטט את מפת המרוויחים והמפסידים כתוצאה מהשקל החזק.
המפסידים מהתחזקות השקל
סקטור ההיי-טק: מני לא מסכים לטענות שתחום ההיי-טק הוא המפסיד הגדול ביותר מעוצמת השקל. "כאן ההשלכות דווקא יותר מינוריות", הוא אומר, "כי רוב סקטור ההיי-טק עוסק בתחומי התוכנה, הסייבר - תחומים עם שיעורי רווחיות מאוד גבוהים. התחזקות השקל אמנם פוגעת בהם כי יש תקבולים מהמוצרים שהם מוכרים בעיקר בחו"ל בעוד שהמשכורות הן שקליות, אבל הפגיעה אינה עצומה, היא נסבלת".
התעשיינים והיצואנים שאינם היי-טק: כאן, לפי מני, הונחתה המכה במלוא עוצמתה. "מדובר בחברות עם רווחיות יותר נמוכה, שמתעסקות יותר בחומרי גלם ומייצאות לחו"ל", הוא מסביר. "ההוצאות של החברות האלו - ארנונה, חשמל, שכר דירה וכמובן משכורות - הן בשקלים, אבל התקבולים שלהן ביורו אם הן מוכרות לאירופה ובדולר אם לארצות הברית. בחברות כאלו, בגלל ששיעורי הרווחיות יותר נמוכים משמעותית, הפגיעה ברווחיות יותר קשה".
מני רואה אפשרות להתפתחות שלילית נוספת, אם הייסוף יימשך: "בטווח הארוך יותר, זה גם יכול להשפיע על החלטות חברות בינלאומית גדולות כמו אינטל האם להקים את המפעל הבא בישראל או בחו"ל, כי העלויות פה מאוד יקרות בשקל כל כך חזק".
סקטור התיירות הנכנסת: עוד לא התאוששו – וכבר חוטפים עוד מכה. "זה תחום שעד לאחרונה לא היה קיים בגלל הקורונה, אבל ממש בזמן האחרון התחיל לפתוח שערים בפני תיירים מחו"ל", מסביר מני. "הבעיה היא שכיום ישראל הפכה להיות מדינה הרבה יותר יקרה לתיירים מארה"ב או מאירופה. לדוגמא, משפחה מלונדון שרוצה כיום לבוא לחופשה בישראל עם הילדים, תגלה שעלות החופשה כאן התייקרה בכמעט 20% בגלל עליית השקל. ברור שהם עלולים לשקול חופשה במקום אחר".
יצרנים ישראלים שמוכרים לשוק המקומי: לכאורה, גם הסקטור הזה אמור להיפגע בגלל תחרות מול מוצרי יבוא מקבילים, שהפכו לפתע פתאום ליותר זולים. במציאות, מסביר מני, זה לא בהכרח עובד ככה. "רבים מהמוצרים הישראלים מוגנים במכסים ומעבר לכך יש תחומים, למשל תחום המזון, שבהם זה לא רק עניין של מחיר, אלא גם של שינוי טעמים שלוקח זמן. בשורה התחתונה, זה נראה לי תחום שבו ההשפעה תהיה פחות דרמטית".
המרוויחים מהתחזקות השקל
לכל מטבע, גורסת הקלישאה, יש שני צדדים – והשקל אינו יוצא מהכלל מבחינה זו. וכך, לצד רשימת הגורמים הארוכה שפשוט מקללים את הייסוף מדי יום ביומו, יש גם לא מעטים שנהנים מהמגמה המתמשכת.
הצרכנים הישראלים: "מי שנוסעים לחו"ל ומי שקונים באתרים כמו אמזון ועלי אקספרס – ברור שהם מרוויחים", אומר מני. "אם קנית מוצר ב-100 דולר ופעם הוא עלה לך 370 שקל, כיום הוא עולה רק 310. זה הבדל משמעותי".
החדשות הטובות לא מסתיימות כאן. "מבחינת הצרכן הישראל, יש כאן עוד בשורה טובה", אומר מני. "אנחנו רואים לאחרונה עליות מחירים במשק הישראלי - בסופר, במחירי הדיור ובמקומות נוספים. השקל החזק מעדן את המגמה הזו בחיתוך מחירים למוצרים המיובאים".
היבואנים: מה שמוביל אותנו כמעט באופן טבעי למי שנתפסים כמרוויחים הגדולים מהייסוף. מני: "יבואנים, בעיקר יבואנים של מוצרי צריכה ומוצרי חשמל שמיוצרים בחו"ל - הדולר-שקל והיורו-שקל משחקים לטובתם. בינתיים עוד לא ידוע אם הם נותנים גם לצרכנים ליהנות מכך, אבל להגנתם צריך לציין כי רוב חומרי הגלם בעולם התייקרו. היבואן קונה אותם עכשיו יותר ביוקר, אבל יש לו כרית של הוזלה בזכות שער החליפין והוא יכול להחליט מה הוא עושה איתה".
שקל חזק – זה טוב או רע?
מעבר לרשימת המרוויחים והמפסידים עולה כמובן השאלה מה עדיף בשורה התחתונה – שקל חזק או חלש, או אולי משהו באמצע. "ישראל נתפסת כיום כמדינת היי-טק חזקה והקורלציה בין השקל למדד הנאסד"ק היא כמעט אחד לאחד", אומר מני. "לכן, בסופו של דבר, יש עדיפות למצב של שקל חזק וכלכלה חזקה על פני מצב של שקל חלש וכלכלה פחות חזקה. תראו את טורקיה או ברזיל: בכלכלות חלשות המטבע מפוחת באופן משמעותי והאזרחים שם כל הזמן רצים לקנות מוצרים לפני שיעלו. זה קרה גם בישראל, בשנות השמונים. השקל צריך להיות חזק, אבל לא חזק מדי. אם הוא יגיע ל-2.5 שקל לדולר, כמובן שזו תהיה בעיה. בתרחיש כזה, הצמיחה של ישראל תקטן מאחר שהייצוא שלה יקטן".
לפי מני, מגמת הייסוף צפויה להימשך, אבל "כולם יודעים שאנחנו לא שוויץ. יש לנו לבנון וסוריה למעלה, עזה בדרום ומתיחות מול איראן. אם יקרה משהו בתחום הזה, השקל יירד, אבל זו תהיה כנראה ירידה נקודתית".
ירידות בנאסד"ק יפילו את השקל?
"כן, זה התרחיש השני. במצב של נפילה של 20%-25% בנאסד"ק, אני בהחלט רואה פיחות בשקל. בכל מקרה, אני מעריך שבכל מקרה הירידות יהיו קצרות והמגמה ארוכת הטווח תהיה המשך התחזקות השקל. בנפילות החדות של 2020, בתחילת משבר הקורונה, השקל זינק מ-3.30 ל-3.85 בשבועיים כי היה מחסור בדולרים - ואז הוא חזר".