משפטה של צ'ארלי ג'אוויס, המואשמת באחת מההונאות הגדולות ביותר בתולדות ההייטק האמריקאי, נפתח שלשום בבית המשפט במנהטן שבניו יורק. ג'אוויס, בת 31, התפרסמה כסטארטאפיסטית צעירה ומבטיחה, ואף הופיעה ברשימת "30 מתחת ל-30" של פורבס - עד שהתברר כי הצליחה לרמות את הבנק הגדול ביותר בארה"ב - ג'יי. פי מורגן - בעסקה שעבורה שילם 175 מיליון דולר, ושהתבססה לכאורה על מצג שווא. ג'אוויס וענת להגנתה כי הבנק מתרץ את החרטה שלו על העסקה בטענה להונאה כדי לסגת מהרכישה.
האפליקציה שפיתחה החברה של ג'אוויס, Frank, נועדה לסייע לסטודנטים אמריקאים במילוי טפסים בירוקרטיים לבקשת סיוע כספי. הבנק התלהב מהשירות שפיתחה, ובשנת 2021 רכש אותו. אלא שתוך זמן קצר התברר כי ג'אוויס הטעתה אותו במהלך שלבי הרכישה, והעבירה לו נתונים מפוברקים. בין היתר, היא מסרה לבנק פרטים של כ-4.5 מיליון משתמשים שהתברר שאינם קיימים.
ג'אוויס מואשמת בעבירות של הונאת ניירות ערך, הונאה בנקאית וקשירת קשר, וטוענת לחפותה. לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, עורך דינה טען בפני המושבעים בפתח המשפט כי הבנק ביצע בדיקת נאותות מקיפה ל-Frank, וידע כמה לקוחות יש לה בטרם הושלמה הרכישה. לטענתו,הבנק "נדהם" מההונאה לכאורה רק כשנה לאחר מכן, כשתקנות הסיוע הפיננסי (שהאפליקציה נוגעת להן) השתנו, והונאה הייתה התנאי היחיד שאפשר לו לסגת מהעסקה שכבר לא השתלמה לו. מנגד, דווח, התביעה טענה כי ג'אוויס אספה שמות וכתובות בדויים מכיוון שג'יי.פי מורגן דרש את הנתונים בנוגע ללקוחות.
"אי אפשר לחזות כל תרחיש"
ג'יימי דיימון, יו"ר ומנכ"ל ג'יי פי מורגן, כבר הודה כי העסקה היתה טעות ענקית. הסיפור של Frank מלמד בעיקר על רשלנות של משקיעים שהלכו שבי אחרי ההתלהבות מפיתוח מבטיח ולא שמו לב בזמן לתמרורי אזהרה חשובים. הלקח העיקרי שלו הוא שדווקא השקעות בסטארטאפים מבטיחים, במיוחד בשלבים מוקדמים, מחייבות ביתר שאת זהירות מוגברת וירידה לפרטים.
"המקרה של צ'ארלי ג'אוויס מדגיש את החשיבות הקריטית של בדיקת נאותות מקיפה", מסבירה יעל בלגראי כהן, מנהלת תחום ההייטק בדן אנד ברדסטריט. "כמי שמלווה חברות טכנולוגיה בשלבי צמיחה, אני ממליצה למשקיעים מוסדיים לא להסתנוור מהבטחות מרשימות או צמיחה מהירה לכאורה. חיוני לוודא שקיים מוצר עובד עם לקוחות אמיתיים, לבחון את הטכנולוגיה עם מומחים בלתי תלויים, ולאמת את כל הנתונים הפיננסיים והעסקיים מול מקורות חיצוניים".

הפרשה זכתה לסיקור נרחב גם בזכות דמותה של ג'אוויס, שהצליחה לייצר לעצמה מוניטין של סטארטאפיסטית מבטיחה ומנהלת מקצועית. עובדה זו מאירה צד נוסף שחשוב לבחון כשמגיעים להשקיע בחברה צעירה: מי האדם שעומד מאחוריה. "חשוב להקדיש תשומת לב מיוחדת לצוות המייסדים - הרקע שלהם, הניסיון הקודם, והמוניטין בתעשייה", מדגישה כהן בלגראי.
לצד אלו, מוסיפה כהן בלגראי, אלמנט נוסף שחשוב לבחון כמשקיעים הוא ההתאמה לשוק ולצרכים שלו. "תעשיית ההייטק נעה בקצב דינמי מאוד וטכנולוגיות, מפותחות ככל שיהיו, נדרשות שיהיה להן שוק", היא אומרת. "בהעדר הלימה ביניהם, וזה משהו שלרוב קרנות וחברות כבר מספיק מנוסות בו, זה הזמן לחשוב מחדש על הדברים ולהבין האם יש כאן הזדמנות ריאלית או מקרה שאולי חדשני מאוד אך לא ברור מי הקהלים שישלמו עליו".
לדברי כהן בלגראי, השקעה בשלבים מוקדמים טומנת בחובה סיכונים מובנים, ואי אפשר לחזות כל תרחיש. אלא שלצד זאת, "בדיקה יסודית של נקודות אלו יכולה למנוע הונאות משמעותיות ולהגן על ההשקעה".