זוג קשישים כבני 80 ממושב עובדים בדרום ביקשו בשנת 2015 להסדיר את בעלותם על המשק שהוקצה להם בשנת 1968, בשטח של 2,178 מ״ר. בהסכם מול האגודה השיתופית, מבלי שנתנו את הדעת למשמעויות השונות של ההגדרה הפורמלית הזו, הוגדרה החלקה שלהם כ-״בית מקצועי״.
אלא שאותה הגדרה אחת, גרמה למנהל מקרקעי ישראל להחליט לחלק את השטח שלהם ולהקצות להם רק 800 מ״ר בלבד. ההחלטה התקבלה בהתאם ל-״הוראת אגף חקלאי״ משנת 2010 הקובעת כי שטחו של בית מקצועי מוגבל ל-500 מ״ר בלבד. הרשות מצדה, טענה שהיא הולכת לקראת הזוג כשהסכימה להגדיל את המגרש שהיא תקצה להם לשטח של 800 מ״ר, עדיין קטן משמעותית מהמגרש המקורי.
בעוד רשות מקרקעי ישראל טענה כי כיוון שהזוג ניגש בעת האחרונה להסדיר את חזקתו בקרקע, תקפים על בקשתו הכללים של היום. עו״ד איל סודאי, ממשרד חיימסון סודאי ושות', המתמחה בדיני רמ״י, ייצג את הזוג וטען מנגד כי הכללים שחלים הם אלו שהיו תקפים עת נמסרה להם החלקה בשנות ה-60.
בפסק דין יוצא דופן, התערב בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בשיקול הדעת של רשות מקרקעי ישראל. ״ניתן לראות את העניין שבפני כחריג ויוצא דופן״, קבעה השופטת, ״גם בשל גילם של העותרים והשנים הרבות שהם מתגוררים במגרש״. השופטת החליטה לחרוג מההוראה הנכונה כיום ולהעניק להם את מלוא המגרש. היא אף חייבה את רשות מקרקעי ישראל ב-7,500 ש״ח הוצאות.
הזכות לגור במקום ניתנה לזוג במקור לאחר החלטת מועצת מקרקעי ישראל משנות ה-60 שאפשרה להחכיר קרקע כמשק עזר. משק העזר הוקם על קרקע הצמודה לבית המגורים של הזוג, ובוצעה פעילות חקלאית מסוימת כמו גידול תרנגולות.
כמו כן, בתב״ע החלה על המגרש שנכנסה לתוקף בשנת 1972 צוין כי ייעוד הקרקע ״מגורים ומשק עזר״. הבעיה החלה כשבשנת 2015 ביקשו הזוג להסדיר את רישומם בקרקע שהייתה עד אז רשומה על שמה של האגודה השיתופית ובשנת 2016 פנו גם לרמ"י. בני הזוג חתמו על הסכם עם המושב בו הוגדרה החלקה במינוח ״בית מקצועי״, הגדרה שכאמור הביאה את רשות מקרקעי ישראל להחליט לחלק את השטח.
עו״ד אייל סודאי, מסר: ״אני מברך על ההחלטה התקדימית של בית המשפט, אשר משקפת שנים של עבודה קשה בתיק זה ובתיקים אחרים בהם אנו טוענים, כי אין להחיל אוטומטית את המדיניות העכשווית של רמ״י, ויש לבחון כל תיק לגופו, ולהחיל את המדיניות לה זכאי האזרח, גם אם מדיניות זו שונת״.
״אני סבור״, הוא הוסיף, ״כי לפסה״ד השלכות רוחב על עמדת רשות מקרקעי ישראל, אשר גורסת בעניינים רבים, כי ההחלטותיה התקפות היום, חלות על כל עיסקה או בקשה של אזרח, גם אם ההחלטה לא סבירה והוגנת, וגם אם החלטה זו פוגעת בזכויות היסטוריות של אזרחים״.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "מדובר במגרש ביישוב חקלאי בשטח של כ-2,718 מ"ר עליו בנוי בית מגורים בשטח של כ-130 מ"ר בוקר מתגוררים העותרים.
העותרים פנו לרמ"י, לראשונה, בשנת 2016 בבקשה להקצאת המגרש על שמם. רמ"י הסכימה להקצאת המגרש כמגרש מבונה (בית מקצועי), אך התנתה זאת בפיצול המגרש וזאת בהלימה למדיניותה הנוהגת מזה כ-30 שנה שנועדה, בין היתר, להגדיל את היצע יחידות הדיור ביישובים חקלאיים.
פסק הדין שהורה לרמ"י להקצות את המגרש על מלוא שטחו התקבל אצלה אתמול. רמ"י לומדת אותו ותבחן את האפשרות להגשת ערעור בגינו".