זה יותר משנתיים שענף הנדל"ן נתון לקשיים משמעותיים, שהחריפו עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. אלו כוללים בין היתר סביבת ריבית גבוהה, אי וודאות רגולטרית ומעל לכל – משבר כוח האדם שהחריף עם הפסקת הכניסה של פועלים פלסטינים במלחמה. על אף היצע תכנוני גבוה, תמונת המצב בענף היא של חוסר ודאות, התייקרויות של עלויות הבנייה ועיכובי ביצוע המעיבים על הכדאיות הכלכלית של פרוייקטים רבים.

חוסר הוודאות בנוגע לעתיד הענף משתקף גם בסקר שנערך אתמול (שלישי) בכנס Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט לבכירי המשפטנים בענפי הנדל"ן וההתחדשות העירונית. על פי התוצאות, 35% סבורים כי שיעור חברות הנדל"ן שיתקבלו לגביהן אינדיקטורים שליליים צפוי לעלות בשנה הקרובה. 46% מהמשתתפים סבורים כי נתון זה צפוי להתייצב השנה – אחרי שבשנה שחלפה הוא עלה בכמעט 50%; ורק 19% מהמשתתפים סבורים כי האחוז יירד.

אל מול חוסר הוודאות, רוב מובהק בקרב הבכירים שהשתתפו בכנס סבור כי הרגולציה בישראל מכבידה על הענף. 77% מהמשיבים על הסקר ענו כי לדעתם מדיניות הרגולציה מעכבת פרוייקטים בשל חוסר ודאות. 10% מהם השיבו כי מדיניות זו מגדילה את עלויות הפרוייקטים, 10% סבורים כי היא מקדמת פתרונות אזוריים רחבי היקף ואילו רק 3% סבורים שמדיניות הרגולציה לא משפיעה על הענף באופן ניכר.

אתר בנייה (צילום: rasika108, shutterstock)
אתר בנייה בתל אביב. רוב מובהק בקרב הבכירים בכנס סבור כי הרגולציה מכבידה על הענף|צילום: rasika108, shutterstock

לשאלה "עד כמה לדעתך פעילות משרד השיכון והבינוי אכן נותנת מענה לאתגרי ענף הנדל"ן?" השיבו 60% מהמשתתפים בסקר כי היא משפיעה במידה מועטה. 27% השיבו כי היא כלל לא נותנת מענה, ורק 13% השיבו כי היא נותנת מענה לאתגרים במידה רבה.

מסקירה של דן אנד ברדסטריט של תמונת המצב בענף, שהוצגה בפתח הכנס, עולה כי במחצית השנייה של 2024 חלה עלייה של 47% בכמות החברות בענף קבלנות הבנייה והתשתיות שהתקבלו לגביהן אינדיקציות שליליות. עוד עולה מהסקירה כי היקף המשכנתאות זינק באופן דרמטי לכ-13.8 מיליארד. נתון זה עשוי לשקף עלייה בהלוואות בלון, המהוות כ-23.3% מכלל המשכנתאות שנלקחו בדצמבר אשתקד. לשאלה האם נדרשת התערבות רגולטורית לאור העלייה החדה בהלוואות הבלון השיבו 47% באופן חיובי, ואילו 53% מהמשתתפים השיבו כי לא נדרשת התערבות.

בכנס השתתף גם רפי אלמליח, מנכ"ל מנהל התכנון, שהתייחס למשבר הדיור בישראל ולפער בין היצע הדירות התכנוני להיצע בפועל. "מבחינת תכנון אנחנו במקום טוב יותר", אמר אלמליח. "המשבר קיים... המדינה התעסקה באיפה היה אפשר לייצר ולא הסתכלו על התשתיות. הדברים לא נעשו בצורה מסודרת. היום אנחנו נמצאים במקום טוב יותר מבחיינת תכנון, יש יותר תוכניות על המדף. אישרנו 204 אלף תוכניות דיור - זה שיא. לבוא ולעלות (במספר הדירות) בתקופת מלחמה זה היה מאוד שאפתני ובלתי אפשרי".

משתתפי הכנס הביעו אי שביעות רצון מהמדיניות הרגולטרית לנוכח המשבר, אולם מהסקר עולה כי רובם המכריע לא רואה בה את הפקטור שמניע השקעות בנדל"ן מניב. לשאלה בנושא השיבו 44% מהמשיבים כי בעיניהם הפקטור שמניע השקעות כאלה הוא מיקום הנכס. 25% אחוז השיבו שמדובר בתשואות יציבות, 25% השיבו "עלויות המימון" ואילו רק 6% ענו כי בעיניהם הפקטור הוא מדיניות רגולטורית. לשאלה האם הורדת דירוג האשראי פוגעת בכדאיות ההשקעה בנדל"ן בישראל השיבו 36% כי ההורדה תחמיר את המשבר בענף ו-64% סבורים כי לא תהיה לה השפעה דרמטית.