למרות הבעת הזלזול הפומבית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', להחלטת סוכנות דירוג האשראי מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל יהיו השלכות לא פשוטות על כלכלת ישראל. הן על ההשקעות כאן, והן על הצרכנים "הפשוטים", ברמה ההתנהלות הכלכלית היומיומית. לצד הורדת תחזית הדירוג של ישראל לשלילית, מודי'ס על אפשרות שתוריד שוב את דירוג האשראי של ישראל בטווח שבין שנה לשנה וחצי מהורדת הדירוג הנוכחית.
"מדובר בהורדה ראשונה בדירוג של ישראל מתחילת הדירוג של המדינה ב-2008", מציינת רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברדסטריט. "על אף ניסיונות הממשלה להקטין את מהותיות הורדת הדירוג ולפטור את זה במשפט 'כשתיגמר המלחמה יהיה בסדר', אנו חלוקים וחושבים כי להורדת הדירוג השפעה מאוד מהותית על המדינה בכלל ועל הכלכלה בפרט".
מה מדאיג את מודי'ס במיוחד?
"דברי ההסבר שמלווים להורדה מתארים בעיקר דאגה בזירה הפוליטית והחברתית של ישראל. אין להתעלם מהמלחמה ששוררת פה, אך יחסית לא נראה כי היא הגורם העיקרי להורדת הדירוג. חוסר היציבות השלטונית מדאיג יותר את חברת הדירוג.
"הורדת דירוג האשראי משפיעה ישירות על הריבית בה המדינה מגייסת כספים, דווקא בתקופה שאנו זקוקים לגיוס כסף רב. ההורדה עלולה להשפיע לרעה על ביצועי קרנות פנסיה והשתלמות של כלל התושבים במדינה, בנוסף לתרחישים נלווים של ירידה בהשקעות כאלו ואחרות מחו"ל. צריך להתייחס בכובד ראש להורדת הדירוג ולחשוב על צעדים להחזיר אותו לדירוג הגבוה שאיבדנו. בטווח המיידי, חייבים גם לבלום אפשרות להורדת דירוג נוספת – אופציה שנראית כיום רלוונטית ומדאיגה באופק הלא רחוק".
"סערה פיננסית שתשפיע על כולנו"
ההחלטה של מודי'ס לא מסתכמת באמירות כלליות על השוק, אלא גם על החשבון החודשי של כל אחד ואחת מאיתנו. "צריך להבין שהמחיר של הורדת הדירוג מתגלגל לכיסים של כולנו", אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי, BDO . "בשלב ראשון, עלויות גיוס החוב של המדינה מתייקרות, והיא צריכה לממן את זה בהעלאות מיסים. אז הנה, כבר פגיעה ישירה ראשונה בצרכן הפשוט. הממשלה גם תיאלץ לקצץ בתקציב המדינה, כי נתח גדול יותר יצטרך לשמש אותה לתשלום חובות, אז גם השירותים השונים הניתנים לאזרחים ייפגעו".
איפה עוד האזרחים צריכים לחשוש מפגיעה?
"צריך לדבר על כספי הפנסיה של כולנו, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות – כולם נמצאים בסיכון לאבד מיליארדי שקלים מערכם. מעבר לכך, אם משקיעים זרים ירצו פחות להשקיע כאן כי פרמיית הסיכון עלתה, זה עלול להתגלגל גם למחירי המוצרים, בגלל ירידה בתחרות. צריך להבין: כשעלויות החוב של הסקטור העסקי גדלות, זה כמעט תמיד מתגלגל בסופו של דבר על הציבור – אם דרך יוקר המחיה, אם דרך מיסים ואם דרך רמת השירותים שאנחנו מקבלים".
איך זה משפיע על הלוואות של חברות ועסקים קטנים ובינוניים?
"קודם כל, הממשלה והגופים הפיננסיים הגדולים במשק שבדרך כלל מגייסים כסף בחו"ל, צפויים להתחיל לגייס גם בארץ ולהתחרות על מקורות המימון עם עסקים קטנים ובינוניים שמעולם לא התכוונו לגייס בחו"ל. התוצאה תהיה העלאת הריבית לכולם. זה תהליך מתגלגל, שבסופו של דבר ישפיע על עלויות המימון של כלל העסקים בישראל".
הרצוג מדגיש שהורדת תחזית הדירוג מצד מודי'ס שנוספה להורדת הדירוג, מחמירה את המצב: "אנחנו (מדינת ישראל) נמצאים כרגע תחת אזהרה להורדת דירוג נוספת. אם אכן תהיה הורדה כזו, ההשפעה הכלכלית תהיה קשה הרבה יותר. למעשה, מודי'ס נתנה לממשלת ישראל מועד ב' לאחר שאמרה להם: 'נכשלתם אמנם בבחינה במועד א', אבל יש לכם עוד הזדמנות לתקן בתקציב המדינה שאינו התקציב הנכון להתמודד עם האתגרים הכלכליים שעומדים בפני מדינת ישראל היום".
לפי תגובת סמוטריץ', לא נראה שהמסר הזה עבר.
"בוא נאמר ככה: אם מנכ"ל או סמנכ"ל כספים של חברה עסקית עומדים במצב של הורדת דירוג, המשקיעים מצפים מהם לפעול ככל הניתן למען האיתנות הפיננסית של החברה. גם כאן, כאשר חברות הדירוג מניפות דגל אדום, הממשלה מחויבת כלפי אזרחיה לעשות ככל הנדרש כדי להימנע מהפגיעה הזו, או לפחות למנוע את החמרת המשבר. צריך גם לזכור שחברות הדירוג האחרות (פיץ' וסטנדרד אנד פורס) עלולות לראות אותם נתונים ולהסיק אותן מסקנות. אנחנו נמצאים בעיצומה של סערה פיננסית, שפוגשת אותנו, האזרחים, בהרבה מאוד זירות".