טרנד ה"התפטרות השקטה" (Quiet Quitting) הפך לנושא שיחה סוער במהלך השנים האחרונות. התופעה, שבמסגרתה עובדים עושים את המינימום הנדרש כדי להחזיק במשרתם, מבלי להגדיל ראש או לעשות מעבר לנדרש מהם, בסך הכל מיתגה מחדש פרקטיקה שבה נקטו רבים עוד בעבר. בכלל, לא ברור גם כיום כמה נפוצה ונרחבת היא הייתה מחוץ לארה"ב, ואפילו בתוכה. סקר גאלופ שפורסם ביוני 2022 חשף שלפחות מחצית מהעובדים בשוק האמריקאי הם "מתפטרים שקטים". אלא שמבט בפרמטרים מבהיר שחוסר תשוקה או מוטיבציה בקרב עובדים יכולים להתפרש בדרכים שונות. או במילים אחרות: רבים לא אהבו את העבודה שלהם קודם, ורבים לא אוהבים אותה גם עכשיו.
כעת מגיעה התגובה מהצד השני של המתרס, עם טרנדים חדשים ומאיימים מצד המעסיקים. הראשון והוותיק יותר נקרא "פיטורים שקטים" (Quiet Firing), והוא מתאר סיטואציה שבה מנהלים בוחרים שלא להדריך את העובדים שלהם או להעניק להם כלים נדרשים לעבודתם, ונמנעים מלהעניק כל פידבק חיובי. המטרה, לכאורה, היא להכשיל את העובד כך שיצטברו מספיק סיבות לפטר אותו. גם במקרה הזה אפשר להתווכח האם מדובר בתופעה מבוססת וממוסדת, או פשוט במיתוג שניתן למנהלים עם כישורי ניהול נמוכים או אכזריים בכוונה.
התופעה החדשה יותר לוקחת את הפאסיב-אגרסיב הזה כמה צעדים קדימה. קיצוצים שקטים (Quiet Cutting) הוא השם שניתן לגל של שינויי תפקידים שמתרחש בשוק העבודה האמריקאי. על פי ה-Wall Street Journal, היקף הפיטורים בחברות אמריקאיות ירד במהלך חודש יולי ב-42% לעומת החודש שקדם לו, וב-8% בהשוואה ליולי 2022. מנגד, חברות גדולות רבות ובהן IBM, אדידס, אדובי וסיילספורס ביצעו שינויים נרחבים באופי הפעילות שלהן משיקולים עסקיים, והעבירו עובדים רבים לתפקידים אחרים. תופעות מקבילות הן העסקה של עובדי קבלן לתקופות קצרות לצורך השלמת פרויקטים מבלי להגדיל את מצבת העובדים, או הגדלה זמנית של תחומי האחריות של עובדים לאותה מטרה - מבלי להגדיל את שכרם.
החברות לא רוצות לשלם פיצויים, ומעדיפות שהעובדים יעזבו בעצמם
החלק המטריד בשינויי התפקוד הוא האופן שבו הם מתוקשרים לעובדים השונים. במקרים רבים מדובר פשוט באימייל שנוחת בתיבה של העובד, ומודיע לו שהתפקיד שאותו הוא ממלא לא נדרש עוד בחברה - ועל כן הוא מועבר מיידית לתפקיד אחר. במקרה הטוב העובד מקבל מספר אופציות לבחור מביניהן, אבל במרבית המקרים האלטרנטיבות שעומדות בפניו הן לקבל את התפקיד החדש או לעזוב.
מומחים שהתראיינו לעיתון מסבירים שהדברים לא בהכרח מעידים על כוונת זדון, אלא על תגובה הגיונית לשינויים בכלכלה העולמית. אחרי מספר שנים של גיוסי טאלנטים אגרסיביים, בעיקר בתחום ההייטק, חברות נקלעו לקשיים שגרמו להן לשנות אסטרטגיה עסקית, או שנדרשו להגיב לשינויים מהירים בתחום הפעילות שלהן (למשל, עליית הבינה המלאכותית). אלא שאחרים מפרשים את הפרקטיקה כאמצעי של החברות להימנע מתשלום פיצויים גבוהים, בכך שהן מציבות עובדים בתפקידים שהם לא מעוניינים בהם - ומקוות שיעזבו מרצונם החופשי.
עובדים שקיבלו את ההודעה על ההעברה מתפקידים, מעידים על בלבול וחשש ממשמעות הצעדים. בחלק מהמקרים, התפקיד החדש מצריך יכולות או כישורים שאינם קשורים בהכרח ליכולות של העובד, ודורשים ממנו להתאים את עצמו במהירות. ישנם עובדים שעברו את התהליך יותר מפעם אחת במהלך השנים האחרונות, וכתוצאה מכך חוו חרדות וקשיים שהשפיעו על מצבם הנפשי.
הפתרונות: תקשורת טובה או מעבר פנימי בתוך החברה
בשלב זה אין נתונים שמספרים על עומק התופעה בישראל, אבל מכיוון שחברות גלובאליות לא מעטות מחזיקות בשלוחה ישראלית, וטרנדים אמריקאים נוטים להגיע לכאן במהירות - סביר להניח שאם לא התפשטה עדיין, היא עשויה להגיע אלינו בקרוב. בתור התחלה, שינוי תפקיד אינו מעיד בהכרח על חוסר הערכה כלפי העובד. אפשר לראות את המהלך דווקא כאיתות מצד המעסיק על הנכונות שלו להפעיל יצירתיות כדי לשמר עובדים טובים, תוך כדי שינויים נדרשים באופי הפעילות של החברה.
דרך טובה לבחון את הכוונה שמאחורי המהלך היא בחינה של התפקיד החדש. אם הוא דורש יכולות נמוכות הרבה יותר מהתפקיד שקדם לו, או שמיועד בדרך כלל לבעלי שכר נמוך יותר; אם הוא מאלץ את העובד לשנות את מקום מגוריו אף שאין לו יכולת לכך, או אם המשרה החדשה היא במחלקה או בתפקיד שצפויים להיסגר. ישנן עדויות על מקרים שבהם רק עובד אחד מתוך מחלקה הועבר מתפקידו בטענה ל"שינוי מבני", אף שכל חבריו המשיכו לעבוד כרגיל. כל אלה הם מן הסתם סימנים מעוררי חשד.
אלא אם כן מדובר בהרעת תנאים, אין לעובדים כלים משפטיים להיאבק בתופעה. החברות יכולות לטעון שמדובר במהלך עסקי לגיטימי ונדרש, ושאינן יכולות להחזיק במשרות לא רווחיות רק כדי לרצות עובדים. מכאן נובעת גם החרדה שמביעים עובדים רבים מהתחושה שהם נדחקים אל מחוץ למקום עבודתם בשקט, וזאת בתקופה שבה מצבו של שוק העבודה אינו מזהיר.
בתור התחלה, הצעד המתבקש כדי להתמודד עם התופעה הוא ליזום שיחה עם המנהל הישיר כדי להבין את נסיבות המהלך, ולקבל סיוע וכלים שיאפשרו לצלוח את המעבר. דרך התמודדות נוספת היא מעבר פנימי בתוך הארגון אל מחלקות אחרות עם משרות פתוחות שדורשות את סט הכלים של העובד. כמובן שכל דרכי ההתמודדות יוצאות מנקודת הנחה ששינוי התפקיד נעשה מטעמים מקצועיים, ולא כאמצעי ענישה. בסופו של דבר, אם מקום העבודה שלכם עושה שמיניות באוויר כדי לפטר אתכם מבלי לפטר אתכם - כנראה שהגיע הזמן שתמצאו אחד טוב יותר.