לפני כשבועיים, חוק האומנה, שקידמה ח"כ קרין אלהרר, עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
כ- 3,200 ילדים מלידה ועד 18 כולל ילדים עם צרכים מיוחדים, חיים היום במשפחות אומנה. כאשר שירותי הרווחה בוועדת תכנון טיפול דנים בילד הנמצא במצב סיכון או סכנה, ונראה שבשלב הנוכחי לא נכון להשאירו בבית הוריו, לתקופה זמנית. חלק מהילדים מוצאים למשפחות אומנה. חוק האומנה החדש עתיד לשפר את מציאות חייהם של ילדים אלו ואת יכולת התפקוד של משפחות אומנה. אילו שינויים הוכנסו בחוק, וכיצד הם ישפיעו על ילדי האומנה?
>> חושבים שאתם מתאימים להיות משפחת אומנה? היכנסו
היכן עומד היום חוק האומנה?
מהם החידושים בחוק?
איש רישוי - כל משפחה אומנת תקבל רישוי, שיעמוד למבחן מחדש כל שלוש שנים. בתקופה זו יכול להשתנות מצבה של המשפחה מבחינה בריאותית, פלילית, וגם משפחתית (כמו גירושין). לכן הוחלט לבדוק את הפרמטרים הללו מעת לעת.
מנגנון תלונות – יוקם מנגנון תלונות ויהיה נציב תלונות עבור ילדי האומנה. "עד כה, לא היה מנגנון תלונות, ואדם מחוץ למערכת האומנה שבודק את התלונות לעומק, בראייה נקייה ולא מעורבת. עד כה, כשילד הרגיש שהוא נפגע במשפחה אומנת, המקום היחידי שיכל להעלות את התלונות היה מול מורה או יועצת בית הספר, היום יש נציב תלונות שבידיו סמכויות לבדוק לעומק את הדברים".
ועדת ערר - משפחה שלא עברה את תהליך הבדיקה להיות משפחה אומנת, ומבקשת לערער על כך תוכל לפנות לוועדה חיצונית ולערער.
סמכויות הורים אומנים בחיי היום יום– לראשונה מוגדר אילו החלטות הקשורות לחיי היום יום של הילד מותר להורים אומנים לקבל. בין אם מדובר בתספורת חדשה, יציאה לטיול, חוגים, בחירת מוסד חינוכי (אבל לא זרם חינוכי), יציאה מהארץ לתקופה של עד שבועיים וכו'. לעומת זאת החלטות כמו שינוי שם או ברית מילה אין להורים האומנים את היכולת לקבל. "עד היום ההורים האומנים היו אמורים לבקש אישור מההורה הביולוגי של הילד. החוק מגדיר בדיוק אלו החלטות מותר להורה האומן לקבל, ואלו לא".
זכויות הילד באומנה – החוק מתייחס לזכויותיו של הילד במשפחה אומנת בכל תחומי החיים: החינוך, הבריאות, ביטוח לאומי ועוד".
העדפה לאומנת קרובי משפחה - כל קרובי המשפחה הביולוגית, כולל סבים וסבתות, דודים ודודות יהיו מוכרים כאומנים ויעברו תהליך של בדיקה, ליווי ושיתוף פעולה כמו כל משפחה אומנת אחרת. כמו כן, לא תהיה יותר השמה של הילד במשפחה שאיננה מוכרת כמשפחת אומנה. "ועדת רוט לוי קבעה שברגע שמוציאים ילד מביתו, צריך לבדוק את קרובי המשפחה ממעגל ראשון ושני. עד היום, לא כל קרובי המשפחה שאצלם גדל הילד הוכרו כמשפחות אומנה, כי לעיתים הם עצמם לא רצו להיות מחוברים לממסד ולחובות, הם לא קיבלו את התשלומים שהגיעו להם ולא הייתה בדיקה מדוקדקת האם הם מתאימים או לא. החוק אומר שאין יותר אופציה כזו. כל משפחה שמגדלת ילד שאיננו שלה, חייבת לעבור את תהליך הבדיקה".
הכשרות – של מנחי אומנה, משפחות אומנה וגורמים אחרים המעורבים בתהליך האומנה יהיו באחריות משרד הרווחה.
כיצד החוק מיטיב עם הילדים ומשפחותיהם?
"החוק קובע את זכויות הילדים באומנה, את זכויות וחובות משפחת האומנה, את החובות והאחריות של אנשי המקצוע המלווים את הילדים ומשפחות האומנה. החוק מתייחס למעמד ההורים של הילד באומנה בכל מה שקשור במידע בהשתתפות בתהליכים שהילד עובר בזמן שהוא במשפחה האומנת", אומרת לייבוביץ', "אמנם ההורים הביולוגים לא אמורים לאשר דברים מסוימים בחיי היום יום של הילד , אבל יש ליידע אותם, ולהתייעץ איתם, והחוק מתייחס לאופן ההתנהלות במקרים בהם ההורים הביולוגים מתנגדים למהלכים כאלה או אחרים בזמן שהילד שלהם במשפחה האומנת".