באחת הסצנות בסרט "זיכרון גורלי", ארנולד שוורצנגר משדר את ההולוגרמה שלו למקום אחר כדי להילחם ברעים, ולתעתע בהם. סרטי מדע בדיוני אמנם מבשרים על העתיד, אך לפני שנוכל להשתמש בטכנולוגיה ולשדר את ההולוגרמה שלנו למקסיקו, נוכל להסתפק במה שמאפשרת לנו האמנות. בשבוע הקרוב תעלה הטכנוגרמה - תערוכה ייחודית של הולוגרמות וצילומים תלת מימדיים בטכנודע חדרה - אז איך מייצרים אמנות בטכניקה הזו?
מה זה בכלל הולוגרמה?
מקור המילה "הולוגרמה" הוא בשפה היוונית ופירושה "התמונה כולה". בשנת 1947 פיזיקאי בריטי בשם דניס גאבור המציא במקרה את ההולוגרפיה כאשר הוא ניסה לשפר את מיקרוסקופ האלקטרונים. ב-1971 הוא אף זכה בפרס נובל לפיזיקה על המצאתו.
בניגוד לצילום רגיל שקולט את הבהירות והניגודיות, ההולוגרמה מכילה מידע על מימדי החפץ: הגודל והצורה במרחב שתופס האובייקט המצולם. את ההולוגרמה יוצרים באמצעות שתי קרני לייזר - האחת מאירה את העצם, והשנייה מתארת את איך שהוא נראה. דרך העיניים שלנו התחושה המתקבלת היא שהעצם נמצא ממש בתוך התמונה.
ההולוגרפיה מאפשרת לראות את הגוף המצולם ללא אביזר מתווך, כל מה שנחוץ זו רק מנורת הלוגן פשוטה שתאיר את סרט הצילום וכך אנו רואים את השחזור של הדמות התלת מימדית אשר צולמה במעבדה.
אמנות נדירה
"מגיל צעיר אהבתי פיזיקה וצילום, לאחר השירות הצבאי למדתי את החיבור בין השניים - לימודי פיזיקה ואמנות. היום אני ילד בן 60 פלוס, ואני ממשיך לחקור את תורת ההולוגרפיה ובמקביל ליצור איתה אמנות", מספר שמעון המאירי, אומן ההולוגרפיה שעבודותיו יוצגו בתערוכה. המאירי הוא אומן ההולוגרפיה היחיד בארץ ואחד מבין 20 אמנים בעולם שמשתמשים בהולוגרפיה לביטוי אמנותי. עד היום יצר למעלה מ-500 עבודות בהולוגרמה במגוון רחב של נושאים ומוטיבים: מבני אדם ועד לוחות הברית, מיודאיקה ועד פורטרטים אישיים. "בתערוכה יוצגו מספר פורטרטים שלי מהדור הקודם של הלייזר, וכאלו שמצולמים עם הטכניקה העכשווית של שלושה לייזרים. אפשר לראות את ההתפתחות הטכנולוגית בד בבד עם השינויים הפיזיולוגיים שקרו לי עם השנים". את תורת ההולוגרפיה למד בבית ספר למדעים ואומנויות בלונדון ועבודותיו של המאירי הוצגו בעבר במוזיאון המדע בחיפה, מוזיאון האדם והחי ברמת גן, בגלריה בפאריז ובדרום אפריקה, ובקרוב יציג את עבודותיו בברזיל.
>> לעוד פרטים בקרו באתר הטכנודע - חדרה
העבר וההווה מתאחדים
זוהי תערוכה ראשונה מסוגה בטכנודע חדרה שתהיה פתוחה לקהל הרחב החל מה-17.7 ותימשך כל חופשת הקיץ. "השילוב של מדע ברמה גבוהה ומתוחכמת מבחינה טכנולוגית עם אומנות הצילום האנושית, יוצרת תצוגה מרשימה וייחודית מאוד של יצירות", מספרת חווה קונטיני, אוצרת התערוכה, "הקו שהנחה אותי היה מוטיב התלת מימד, שהדור הצעיר חשוף אליו ומתעניין בו. ההולוגרמות נעשות באמצעות לייזר, היוצר אשליה של תלת מימד. השילוב של מדע וטכנולוגיה יכולים להתאים לקהל מגוון מבחינת הגיל והרקע. אחד הדברים היפים ביצירות הוא שבכל תזוזה ובחינה מנקודות מבט שונות, נחשף עוד פרט ועוד רובד שלהן. בכל פעם כשפוגשים את היצירה היא מתגלה בפנינו באופן אחר", מוסיפה קונטיני.
התערוכה מציגה אוסף של כ-50 עבודותיו של המאירי משלושים השנים האחרונות, וניתן לראות את השינויים וההתפתחות הטכנולוגית: הדור הקודם של ההולוגרפיה שצולמה עם לייזר אחד והייתה מונוכרומטית (צבע הלייזר הוא שקבע את צבע היצירה), וההתפתחות האחרונה, לפני 8 שנים, שבה המאירי צילם עם שלושה לייזרים והתוצאה היא הולוגרמה צבעונית.
כמה זמן עובדים על יצירה כזו?
"נגטיב המאסטר הראשוני אורך חודשיים - שלושה, לאחר מכן אני עושה העתק שאורך בין חצי יום ליום לעבודה. אם יש אנשים שיש להם סבלנות של פיל, על הולוגרף אומרים שיש לו סבלנות של עדר פילים, כי זהו תהליך של ניסוי וטעייה, שדורש דיוק רב ברמת המיקרו מילימטר", אומר המאירי.
הולוגרמה או תעתועי ראייה?
מעבר לערך האמנותי של ההולוגרמה, משתמשים כיום בטכניקת ההולוגרפיה כדי לאחסן מידע בצורה אופטית, דוגמא לכך היא המדבקות המבריקות בשלל צבעים, שעל מוצרים כמו כרטיסי אשראי, על מנת למנוע זיופים. השימוש בה נעשה גם לצרכים מדעיים וטכנולוגיים כמו צילום תלת מימדי במיקרוסקופ, ובעתיד ישתמשו בהולוגרמות לשם הדמיות בעולם הרפואה על מנת לתכנן לדוגמא ניתוח פולשני מבלי לחתוך את האיבר עצמו.
"יש טעות נפוצה בעולם שלכל תצוגה תלת מימדית קוראים הולוגרמה", מציין המאירי, "יש את טכניקת PEPPER GHOST שהשתמשו בה כבר בתיאטרון האנגלי ב-1890. לקהל שיושב באולם זה נראה כמו דמות תלת מימדית שזזה. בטכניקה הזו גם משתמשים בכל ההופעות של מייקל ג'קסון ש"חזר לחיים", אך זו לא הולוגרמה אלא תעתוע ראייה תלת מימדי".