בזמן האחרון נדמה שצ'רנוביל בכל פינה. בכל מקום שאליו נפנה נשמע על מה שהוגדר כאסון האקולוגי החמור ביותר במאה ה-20, או נכון יותר: על סדרת הדרמה מבית HBO בשיתוף רשת Sky, המתארת את המאורעות שמאחורי האסון בכור הגרעיני של בריה"מ באוקראינה באפריל 1986.
את חלקנו לדיון סביב "צ'רנוביל" נתרום באמצעות אחד מצופי הסדרה הנלהבים - ראש היחידה לפיזיקה ב-SCE, פרופ' לאוניד אוסטר, שמבצע במשך 35 שנים מחקר בתחום פיזיקה ניסיונית של מצב מוצק ופיזיקה קרינתית, שאחת המטרות השימושיות שלו היא להשיג הצלחה מרבית בנושאים הקשורים למדידות קרינה רדיואקטיבית/מייננת (דוזימטריה).
אם אתם מחפשים עוד כמה סיבות טובות לשמוע מה יש לפרופ' אוסטר לומר על אסון צ'רנוביל (והזווית הישראלית שלו), נספר לכם שהוא פרסם יותר מ-100 מאמרים בירחונים מדעיים בינלאומיים מובילים ומשתתף דרך קבע בכנסים בינלאומיים, הוא זוכה למימון המחקר על ידי קרנות חיצוניות מכובדות, והוא משמש חבר הוועדה הבינלאומית לדוזימטריה (ISSDO) וחבר ועדת עריכה של הירחון הבינלאומי Radiation Protection Dosimetry” ("Oxford.
נתחיל אולי במילות הרגעה לשאלה שמטרידה את כולנו כישראלים. לדברי פרופ' אוסטר, אסון כמו צ'רנוביל לא יכול להתרחש בישראל בשום תרחיש, בשל מספר סיבות עיקריות: ראשית, כור צ'רנוביל הוא כור כוח, כלומר כור שמייצר חשמל, ואילו הכורים בארץ הם כורים מחקריים. ההספק הגרעיני המופק בכורים שלנו נמוך מהכורים כמו בצ'רנוביל ב-2-3 סדרי גודל, קרי קטן פי 100-1000; שנית, בכור צ'רנוביל היה כשל בהיבט הבטיחותי של הכור - שימוש בטכנולוגיות ישנות בכל מערכות הכור, אי-בנייה של כיפת מעטה לכור, שחוסמת את מוצרי הביקוע הגרעיני בתרחיש של תקלה, ומערך עובדים לא מיומן ומתאים לתפקוד וביצוע משימות לכור; שלישית, בכל תרחיש תקלה או תאונה קרינתית, שכוללת גם פגיעה מכוונת, בכורים בישראל - הפגיעה תהיה מועטה ומקומית בלבד.
שאלנו האם לגילו של הכור בישראל, שהוא על פי מקורות זרים, הזקן בעולם, יש השפעה על תפקודו. ובכן, פרופ' אוסטר מתקן: "הכור בישראל הוא לא הזקן ביותר בעולם - קיימים גם כורי כוח שגילם מעל 60 שנה. בעבר היה מקובל שאורך חיים של כורים הוא 40-50 שנה, אולם מאז האריכו את משך החיים של חלק מהכורים הישנים באמצעות תחזוקה מתאימה. בהתאם לזאת אם בכור 'זקן' כלשהו ישנה תחזוקה ניאותה ומעקב על מבנה הכור ומערכותיו, הכור יכול לתפקד בבטחה, בפרט כאמור אם מדובר בכור מחקר בעל הספק נמוך".
על הסכנות, אם יש כאלו, הצפויות לישראל בעקבות תחזוקה לקויה של כורים במדינות אחרות במזה"ת, אין לפרופ' אוסטר מידע, אולם על סביבת צ'רנוביל הוא אומר, כי "היו שינויים סביבתיים באזור לא קטן סביב הכור, הן בזמן האסון וגם שנים רבות לאחר מכן. הדבר התבטא בסגירת שטחים נרחבים לכניסת אנשים באזור. מאידך, לא נגרמו שינויים אקלימיים-סביבתיים גלובליים".
לסיום, ביקשנו מפרופ' אוסטר לנסח עבורנו את הלקח שלנו כמהנדסים וכמדענים מאסון צ'רנוביל. פרופ' אוסטר מציע להימנע מקיצורי דרך בכל תהליך שבו אנו מעורבים בתכנון ובבנייה של מערכות ומבנים, כלומר לבצע תכנון מפורט ולהימנע מתרבות ה"סמוך" וה"חסוך"; להשתמש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתכנון המערכות הגרעיניות, קרי בטכנולוגיות מוכחות; להכניס דרישות מתאימות מבחינת היבטי הבטיחות בכל מערכת שאנו בונים, ובכל ניסוי שאנו מתכננים; ולבסוף, להכשיר צוות עובדים מיומן, שיהיה אחראי על תפעול מערכות ועריכת ניסויים מתוכננים באותן מערכות.
עכשיו, אחרי שאמרנו את כל זה, אתם יכולים לחזור ליהנות מהצפייה בסדרה, ולא פחות מכך – מהדיבור עליה.