בלי סגרים, בלי גרפים של תחלואה ובלי דיבורים על עוד ועוד מאומתים – אם היו לנו תקוות כלשהן לגבי יריית פתיחה אופטימית יותר לרגל השנה העברית החדשה, הרי שגל התחלואה הנוכחי סחף אותנו בחוזקה בחזרה אל הקרקע. "מבחינה פסיכולוגית, כבר היינו בשלב התאוששות מהמשבר", מסבירה הללי יבנאי, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית, מטפלת ומרצה. "הרגשנו חופשיות מסוימת, שמחנו להרפות קצת מההגבלות, היינו אופטימיים לגבי חזרה מסוימת לשגרה ובעיקר - ראינו את האור בקצה המנהרה. כעת, העלייה בתחלואה מחדירה סוג של מחט לבלון האופטימיות הזה, ואנחנו מבינים שהמצב שונה ממה שקיווינו - אין פה תמונת ניצחון אלא מצב משברי מתמשך".
יבנאי מציינת שלצד תחושות האכזבה, חוגגת גם תחושת הבלבול: "תו סגול, תו ירוק וגם בדיקות סרולוגיות שיעילותן לא ברורה - ההנחיות משתנות באופן תכוף, ותחושת העמימות מעיבה אף היא על הנפש שלנו".
תשישות מול אופטימיות
בניגוד לגלים הקודמים שהיכו אותנו בהלם והובילו להתמודדות מאתגרת וחדשה, הפעם מדובר בסוג שונה של התמודדות: "בשלב הנוכחי כבר מדברים על 'תשישות קורונה' – "רבים מדווחים על עלייה במתח, בעייפות, לצד חוויות של אכזבה ותסכול מכך שהחיים לא חוזרים למסלולם והאיום הבריאותי גובר", אומרת יבנאי. "מצד שני, בגל הזה אנחנו כבר לא נמצאים מול איום חדש ולא מוכר. בשנה וחצי האחרונות למדנו מהם המקומות בהם אנחנו מרגישים בטוחים יותר ואילו דברים מחזקים אותנו במהלך ההתמודדות.
יתרה מכך, אפילו מקבלי ההחלטות כבר מבינים כיום שאי אפשר לעסוק בפן הבריאותי מבלי להתייחס להשלכות התעסוקתיות, הרגשיות, החברתיות והנפשיות; וגם הרווחה האישית של האזרחים היא חלק מרכזי מהשיקולים בהתמודדות עם הקורונה".
לרכישת מגנוקס, מגנזיום בתוספת ויטמינים B6, לחצו כאן>>
נקודת אור נוספת שמציינת יבנאי היא השיפור בהתמודדות בקרב הגיל השלישי: "כולנו זוכרים את המראות של הדור הוותיק מנופף מהמרפסות אל עבר הנכדים. אם לפני עידן החיסונים, אנשים בגיל מבוגר באמת היו מבודדים מאוד, היום, הודות לחיסונים המצב שונה והמפגשים נעשו זמינים יותר והם גם מלווים בפחות חשש".
לעומת זאת, לדבריה קהל המתבגרים עדיין מדווח על מצוקות. "בגל הקודם, מתבגרים היו מנותקים מהמסגרות הלימודיות לפרקי זמן ממושכים, מה שפגע במסלול ההתפתחות הטבעי שלהם במובן מסוים. כעת, כשהלימודים שלהם תלויים בין היתר במידת ההתחסנות של חבריהם לכיתה, המתיחות לקראת תחילת שנת הלימודים והלחצים החברתיים גדולים מאוד. עולות דאגות, כעסים וגם האשמות אחד כלפי השני, וכל זה בתקופת גיל ההתבגרות שמאתגרת גם בלי קשר למצב".
כך תחזירו את השליטה במצב
אז מה עושים כדי להפחית את המתח ולהתמודד טוב יותר עם המציאות הנוכחית? ובכן, לדברי יבנאי שם המשחק בתקופה הזאת הוא ניהול סיכונים והגברת השליטה. במילים פשוטות - להפריד בין דברים שיש לנו שליטה עליהם לבין כאלה שלא ובעיקר להתמקד במה שתלוי בנו. והנה עוד כמה הצעות תכליתיות:
היצמדו לעובדות: מצאו מקור מידע אמין עליו אתם סומכים, כמו למשל אתר משרד הבריאות, ושאבו ממנו את המידע. הגבילו את זמן החשיפה לידיעות החדשותיות ואל תסתמכו על חוות דעת ברשת שאינן מוסמכות.
מצאו דרכים שיעזרו להפיג את המתיחות והחששות: שתפו אחרים ברגשותיכם, בצעו פעילות גופנית, הקפידו על הסחות דעת ונסו להימנע ממחשבות טורדניות. ישנן דרכים שונות שיסייעו במשימה: תרגול מיינדפולנס, טכניקות הרפיה, יוגה, דמיון מודרך, שמירה על קשר עם אנשים קרובים ועוד.
הישארו פעילים: אקטיביות מוציאה אותנו ממצב של חוסר אונים ומסיחה ממחשבות טורדניות. המשיכו לעבוד, צאו לטייל, חזרו לתחביב שאתם אוהבים. גם אם הגבלות הריחוק הפיזי דורשות התאמות תוכלו למצוא את הדרכים שיועילו לכם.
נסו להיות קשובים יותר: בתקופה הנוכחית קל מאוד להיגרר לעימותים. בדיקות, חיסונים – לא חשוב מהי העמדה שלכם, כדאי שתאמצו גישה נעימה וסובלנית כלפי הצד השני. גם אם אינכם מסכימים, תמיד כדאי לשמור על שפה מכובדת ונינוחה במהלך השיחה.
אל תזניחו את הגוף שלכם: נסו לאכול ארוחות בריאות ומאוזנות, שתו מספיק מים והיתאמנו בקביעות. הליכה, ריצה או רכיבה על אופניים למשל הן פעילויות שיכולות לשפר את מצב הרוח שגם יעזרו לנקות את הראש. הקפידו גם על שעות שינה סדירות שיתרמו למערכת החיסון, לבריאות ולתחושה הכללית.
"בשורה תחתונה, כולנו עשויים לחוות קשיים בתקופה הנוכחית, וזה בהחלט טבעי. אולם, כאשר מזהים נסיגה משמעותית בתפקוד/ירידה במצב הרוח, או כאשר מנסים להפחית את רמת החרדה ולא מצליחים, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. חשוב לזכור שהקורונה כאן בינתיים וכדאי לקחת אוויר ולנסות ללמוד לחיות לצדה, תוך שמירה על הבריאות שלנו עם מינימום פגיעה בשגרת החיים", מסכמת יבנאי.