הכירו את אנשי התמר

טל (50) ואלס (54) שיפמן, מתמחים בגידול תמרים בזן מג'הול במטע התמרים בשטחי קיבוץ אליפז בערבה הדרומית. טל חקלאי מזה 25 שנה, ואלס הצטרפה בעקבותיו לתחום לפני כשנתיים

איך הגעתם להיות חקלאים? ולמה דווקא בתחום התמרים?
טל: "בילדותי לקחתי חלק בתנועת נוער, שהשפיעה עליי רבות וגרמה לי להתגייס לגרעין נח"ל במסגרת הצבא. במהלך השירות שלי חוויתי את המפגש הראשון שלי עם החקלאות מה שהוביל אותי לעבוד כמה שנים בתחום הזה גם אחרי השחרור. אל קיבוץ אליפז הגעתי עם אשתי אלסה בשנת 1997, אז התחלתי לעבוד בתור איש המים וההשקיה. בשנת 2000 קיבלתי את האחריות על ניהול מטע התמרים של הקיבוץ וככה התגלגלתי מחקלאות קונבנציונלית של כותנה או תפוחי אדמה לגידול של תמרים. לפני כשנתיים אלסה הצטרפה אליי לעבודה במטע, והיום שנינו חקלאים באותו מטע והתמרים הפכו ממש לחלק גדול מהחיים שלנו".

אלס: "הגעתי לארץ לפני שלושים שנה כמתנדבת מבלגיה, אז הכרתי את טל - מה שגרם לי לעלות לארץ, להתמקם ולגדל פה את המשפחה שלי. במקצועי יש לי תואר בהוראה ואני גם אומנית. כשהקיבוץ נכנס להפרטה לפני כמה שנים, החלטתי לקחת לעצמי זמן כדי לצייר, אבל הבנתי שאני אהיה חייבת להרוויח ממשהו. באחד הימים ראיתי שמחפשים אנשים לגדיד, והחלטתי שאני אגיע לעזור. ממש התחברתי ואהבתי את זה, ולכן החלטתי להישאר בתחום. מצאתי את עצמי עובדת בדיוק כמו העובדים הזרים בשדה וזה היה ממש נחמד. הם אנשים מדהימים עם כבוד גדול לאחרים שעובדים מאוד קשה". 

מה אתם הכי אוהבים בעבודה שלכם ומהי בשבילכם חקלאות?
טל: "ספציפית במקום שאני עובד בו אני אוהב את המיקום המטורף. אתה יוצא לעבודה בבוקר והשדה נמצא במרחק של חמש דקות נסיעה מהבית עם הטנדר. אנחנו נמצאים בבקעת הערבה, עם הרי אדום ממול, שגם בזריחה וגם בשקיעה יש שם נוף משגע. בסופו של דבר, עם כמה שזה נשמע כמו סיסמא – חקלאות היא דרך חיים. אתה לא יכול להגיע לעבודה בבוקר, להחתים כרטיס בשמונה וללכת הביתה בחמש. אתה צריך להאמין במה שאתה עושה ולהיות מחובר אליו עד הסוף. זה משהו שלומדים עם הזמן".

אלס: "למרות שאני באה ממדינה כמו בלגיה שכל הנופים בה ירוקים, אני מאוד אוהבת את הטבע והנוף של הערבה. אני אוהבת את הצבעים והגוונים ואיך שהם כל פעם משתנים לפי מיקום השמש. בכלל, אני גם מאוד אוהבת את החום. בסופו של דבר מי שלא אוהב את החום לא יכול לעבוד בחוץ כל היום. גם לעבודות פיזיות אני מתחברת. אמרתי לעצמי שבגילי, כל עוד אני יכולה להמשיך ולעבוד פיזית - אני אמשיך לעשות את זה כי אני ממש נהנית. לצייר אני תמיד אוכל אחר כך. מבחינתי להיות חקלאית זה לעשות את המקסימום כדי להשקיע בעצים על מנת שיפיקו פרי. זה אתגר מאוד גדול כי בסופו של דבר יש עוד נסיבות להתמודד איתן כמו מזג האוויר או בעלי החיים שנמצאים באזור. לא תמיד יש לך שליטה על הכול, אבל עדיין אתה צריך לתת את כל כולך כדי שהעבודה תצליח".

איך נראה יום עבודה טיפוסי של חקלאים? ספרו לנו על מקרה מיוחד שקרה לכם במהלך יום העבודה
טל: "לאורך כל השנה אנחנו מתחילים את העבודה מוקדם מאוד. חקלאים אוהבים את השעות האלה כי הן הכי נעימות וטובות. במהלך היום אני עובר כל הזמן לראות מה קורה עם העובדים, הכלים וכל המשתנים שיש בשדה. העבודה לא נגמרת בשדה ואני בדרך כלל לוקח אותה איתי הביתה יחד עם כל הדברים שנשאר לטפל בהם כמו משלוחים ושיווק. העבודה ממש הופכת להיות חלק מהחיים שלנו, בכל מקום שאנחנו נמצאים בו. יש הבדלים בגישות בין חקלאים, יש כאלו שלוקחים הפסקות ולא עובדים כל יום, אבל לנו אין את הפריבילגיה הזאת. מהרגע שאנחנו מתחילים עם הגדיד, אלו חודשיים בשיא החום שאנחנו צריכים לעבוד כמעט מסביב לשעון, עם מעט מנוחות והפסקות, אבל בלי ניתוק מגע. הכל קורה בשדה. זה שילוב של עבודה קשה ושמחה שאנחנו מקווים כל פעם שתצליח לנו. בשדה קורים לנו לא מעט דברים, חלקם טובים וחלקם קצת פחות. אחד הדברים שאני הכי אוהב בעבודה שלי הוא מפגשים עם בעלי חיים, מנחשים, ועד צבועים, שועלים ועוד. זה משהו שקורה לנו הרבה במהלך יום העבודה, וזה מכניס לנו אקשן וצחוק לאווירה".

אלס: "כמו טל, את היום שלי אני מתחילה ממש מוקדם בבוקר. למעשה, השעות עצמן משתנות בין העונות לפי שעות האור בחוץ, אך לרוב אנחנו מתחילים לעבוד בשעה 6:00 ומגיעים הביתה באזור השעה 16:30-17:00. בעונת הגדיד בקיץ אנחנו מסיימים יותר מאוחר באזור השעה 18:30-19:00. סוג העבודה שלנו גם כן משתנה לפי העונה. עכשיו למשל סיימנו לשים את השקים על אשכולות התמרים ואנחנו לקראת הגדיד. אני בעצמי גם מטפלת הרבה במים ובמערכת ההשקיה של הטפטפות. לאחרונה גם קיבלתי אחריות על ארבע חלקות עם עצים חדשים. אחת מהן הניבה השנה בפעם הראשונה פירות והם יצאו נהדרים. יש לי מזה סיפוק והרגשה מאוד טובה. אחת החוויות שאני זוכרת במיוחד מהעבודה היא שהתיישבנו לאכול בשדה יחד עם הפועלים הזרים. הם הכינו לנו את האוכל שלהם מהמטבחים האסיאתיים. לא רק שהם אנשים מדהימים, גם האוכל שלהם מדהים. לשבת ולאכול איתם במטע, זה אחד הדברים הכי כיפיים שיש. מרגיש ממש כמו מסעדה בטבע".

מהו התמר האהוב עליכם?
טל: "אין ספק שתמר המג'הול הוא הכי גדול והכי יפה, בשרני ונמכר, אבל הסוד של אנשי המקצוע הוא שהם אוהבים מאוד את הדקל-נור".
אלס: "אני מסכימה שהרבה מעדיפים את המג'הול, ואני בעצמי גם משתמשת בו בשייקים בגלל שהוא מאוד מתוק ועסיסי, אבל אין ספק שאני מתחברת יותר לטעם ולמרקם העדין של הדקל-נור".

כמה תמרים אתם אוכלים ביום/בשבוע?
טל: "זה משתנה לפי העונה. בגלל שמדובר בסופר פוד מטורף, אני יכול בעונה להיסחב כמעט כל היום עם שניים-שלושה תמרי מג'הול כל שעתיים. זה נותן בוסט של אנרגיה ומחזיק אותי לאורך זמן. כשאנחנו לא בעונה, התמר חוזר להיות חלק מהצריכה היומית שלנו, אבל פחות מבחינה כמותית. זה יוצא משהו כמו תמר אחד ביום".
אלס: "בדרך כלל זה נע סביב תמר אחד ביום, אבל בעונת הגדיד יוצא לי לפעמים אפילו לאכול שלושה או ארבעה. כשנמצאים בגדיד וכל הזמן רואים את התמרים מול העיניים אז קשה שלא לאכול. זה נראה כל כך טוב אז חייבים לטעום".

כיצד כדאי לשלב תמר בתזונה היום יומית?
טל: "מה שטוב בתמר זה שהוא יכול בעקרון להשתלב בכל מזון, ממנה עיקרית ועד לקינוח. אפשר להוסיף אותו בגלידה או בשייק ואפילו סתם ככה בגרנולה או עם אגוזי מלך. אלו דברים שנשמעים רגילים ובנאליים אבל כולם יוצרים בוסט ענק של אנרגיה. יש גם טיפ קטן על תמרים, במיוחד על אלו מזן מג'הול, שכדאי לשמור אותם במקפיא ולהוציא עשר דקות לפני שאוכלים אותם. ככה מצליחים לשמור על הפרי בדיוק כמו ביום שהוא נגדד גם מספר חודשים אחרי".
אלס: "יש המון דרכים לשלב תמר בתזונה היום יומית. יש לנו אפילו ספר עם מלא מתכונים רק עם תמרים. אפשר לאכול אותו על הבוקר כדי לפתוח את היום, או לצרוך אותו לפני/אחרי פעילות ספורטיבית. בגלל שמדובר בפרי קטן וקומפקטי – אפשר בקלות לשים אותו בכיס ולא צריך מאמץ כדי לסחוב אותו. הילדים שלי הם כדורגלנים והם מקפידים לאכול תמרים במחצית כדי לקבל אנרגיה. בכלל, גם אנחנו במטע לפעמים מגיעים למצב של עייפות אחרי כל כך הרבה שעות של עבודה בגדיד. אבל מספיק שאנחנו אוכלים איזה תמר או שניים וכבר אנחנו מתמלאים בכוח מחדש".

ספרו לנו משהו שלא ידענו על תמרים:
טל: "התמר נחשב לאחד מהפירות הכי בריאים שיש. הוא עשיר מאוד בסיבים ובערכים תזונתיים. פעם הבננה נחשבה לפרי שכולם מזהים כפרי של ספורטאים, המעניק אנרגיה מהירה וזמינה, אבל התמר הוא לגמרי הדבר הבא. היום אפשר לראות טניסאים וספורטאים שצורכים אותו במהלך האימונים או המשחקים. כדאי לשים לב בפעם הבאה שאתם צופים במשחק".
אלס: "עד שלא התחלתי לעבוד עם תמרים, לא ידעתי כמה עבודה כרוכה בלגדל אותם. הרבה אנשים חושבים שאחרי שנגמר הגדיד וקוטפים את כל התמרים, יש הפסקה עד לשנה הבאה. אבל זה לא נכון, כל הזמן יש עבודה מסביב לשעון. לפעמים אני מרחמת על העובדים שרק עכשיו סיימו לגזום וכבר צריכים לשים שקים, או רק סיימו לשים שקים וכבר צריכים להתחיל בגדיד. בחצי השנה הראשונה שעבדתי במטע, חזרתי עם שרירים תפוסים כל יום. בגלל מזג האוויר והעבודה הקשה – אצלנו במטע משתדלים לפנק כמה שיותר את העובדים ולגרום להם להרגיש טוב".

לסיום: למה לדעתכם תמר הוא התשובה הבריאה למתוק?
טל: "בתור מי שסובל משומנים בדם ואוהב מתוקים כמו רובנו, התמר מעניק אופציה להחליף את המתוק במשהו שהוא גם חתיך, גם יפה, גם טעים וגם משביע. נראה לי שכל בר דעת ילך על זה בסוף כל עוד הוא יכול מבחינה בריאותית"
אלס: "לתמר יש את כל היתרונות של משהו מתוק ואת כל היתרונות של משהו בריא וטבעי. אני למשל סובלת לפעמים מצרבות, ולכן אני לא יכולה לאכול הרבה עוגות, עוגיות ומאפים שונים. אם ממש בא לי משהו מתוק ואני יודעת שאני צריכה להיזהר – אני אקח תמר. הוא עונה לי על כל הציפיות".

דרור סיני (50) חקלאי מזה 13 שנים ומומחה לגידול תמרים במטע התמרים במושב ורד יריחו שבצפון ים המלח

איך הגעת להיות חקלאי? ולמה דווקא בתחום התמרים?
"האמת שכל הדרך שלי לחקלאות הייתה די במקרה. כשהתחתנתי עם אשתי ורד, ממושב ורד יריחו, החלטנו שנינו לעבור לגור שם. חמי הוא חקלאי, ובאיזשהו שלב אחרי כמה שנים במושב התחיל 'לגרד' לי לעבוד בחקלאות, הרגשתי שהרצון הזה בוער בי. התחלתי לחפש ולברר מה אפשר לגדל ומה כדאי, ואחרי הרבה סינונים בדרך וכל מיני דברים שירדו מהפרק – הגעתי לתמרים. מהבירורים שעשיתי הבנתי שזה ענף חקלאי מצליח שמתאים במיוחד לאדמות באזור. מכיוון שהתמר הוא עץ חזק הוא יכול לצמוח גם באדמות מליחות או אדמות חוור שצמחים אחרים לא יכולים לגדול בהן. בהתחלה היו לי חששות, אבל עם הזמן נשארתי והתפתחתי. תכננתי לגדל כמה עצים כדי להתפרנס מזה, אבל עם השנים הפכתי להיות מכור לאדמה".

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך ומהי בשבילך חקלאות?
"במשרד שלי יש שלט עם הציטוט של ז'ן ז'אק רוסו – 'החקלאות היא השליחות הראשונה של המבנה האנושי. זהו המקצוע הישר ביותר והאציל ביותר שאדם יכול לעסוק בו'. ככה אני מרגיש ולכן כשנתקלתי לראשונה במשפט הזה – התחברתי אליו מאוד. אני מודה כל יום על כך שאני מגדל תמרים. הרעיון של גידולי שדה שמפיקים את המזון מהאדמה – הוא פשוט מרגש. כשאתה חלק מזה וזה שלך – אתה יכול לראות את זה ממש. היום של תחילת הגדיד בכל שנה הוא החלק האהוב עליי, יש התרגשות באוויר וזה קורה כל פעם מחדש. אחרי שנה של עמל ועבודה מאוד אינטנסיבית, בשיא החום של הקיץ, יש את הדרייב המיוחד הזה של יום חג וזאת הרגשה נפלאה".

איך נראה יום עבודה טיפוסי של חקלאי? ספר לנו על מקרה מיוחד שקרה לך במהלך יום העבודה.
"את היום שלי אני מתחיל בחמש וחצי בבוקר, אז אני קם, יורד לשטח ופוגש את הפועלים. אנחנו מחלקים את העבודה ביננו ונכנסים ליום עבודה לפי הצורך של אותה תקופה. בעצם יש גנריות של עונות חקלאיות כמו קיוץ (הורדת הקוצים בכפות התמרים), איבוק (תהליך ההפריה של התמר בין הזכרים לנקבות), דילול (הורדה של תשעים אחוז מהפרי תוך חודש וחצי), קשירות (קשירת האשכולות לכפות כדי שלא יישברו) ולבסוף הלבשת שקים. תמר המג'הול שאנחנו מגדלים מבשיל באופן סלקטיבי, כך שלא כל הפירות מבשילים ביחד אלא בצורה מדרגית. אנחנו עוטפים את האשכולות כדי שהפרי שנושר באופן טבעי לא יגיע לרצפה ויינזק, וגם כדי שבעלי חיים וציפורים לא יאכלו ממנו. אחרי שבוע אנחנו כבר מתחילים לאסוף את הפירות. השנה הייתה לנו שנה מורכבת בגלל הקורונה, והרבה מהפועלים שלנו שמגיעים מיריחו לא יכלו לחזור הביתה כי הוטל סגר על העיר. בעקבות כך כל העבודה שלי השתנתה והייתי צריך לדאוג להם לכל צרכם כדי שיוכלו להמשיך לנהל את החיים שלהם וכדי שלא נפסיד את העונה. כולנו היינו בלחץ מאוד גדול וזו חוויה שמאוד זכורה לי. אם לא היינו עושים את זה כנראה שהיינו חווים נזק בלתי הפיך. למזלי, כולנו התגייסנו למלאכה כדי לצאת מהעונה הנוכחית עם הראש למעלה".

מהו התמר האהוב עליך?
"התמר המועדף עליי הוא תמר ברי. אני אוהב את הטעם העדין שלו, יש לו מתיקות מעודנת שאני מאוד מתחבר אליה. כשמגיעה העונה אני יכול כל היום לשבת מתחת לעץ ולאכול אותו".

כמה תמרים אתה אוכל ביום/בשבוע?
"זה תלוי לפי העונה. כשאנחנו בעונת הגדיד יוצא לי לאכול שני תמרים ביום, אבל מדובר בשני תמרים עסיסיים נורא שמגיעים ישר מהעץ. מבחינתי זה משביע כמו לאכול ארוחת צהריים של אנטריקוט 300 גרם".

כיצד כדאי לשלב תמר בתזונה היום יומית?
"היופי שבתמר הוא שאפשר לשלב אותו בכל כך הרבה דברים. לאשתי יש מסעדה שמגישה מנות מעניינות שמשלבות תמרים כמו למשל ממולאים עם בשר ורוטב סילאן וטחינה, תמר עם גבינת רוקפור ועוד. בסופו של דבר, כל מה שמאזן את המתיקות עם משהו מלוח, הופך את השילוב למעדן. בנוסף לכך, לספורטאים מומלץ לצרוך תמרים בתפריט היומי שלהם לפני או אחרי אימון".

ספר לנו משהו שלא ידענו על תמרים:
"פתגם בדואי עתיק אומר: 'התמר - ראשו באש ורגליו במים'. יש אנשים שנוטים לטעות ולחשוב שתמר לא צריך מים אבל הוא צריך המון מים. אנחנו משקים כל עץ ב-700 ליטרים כל יום, זו כמות המים שהוא צריך כדי להיות פרי מסחרי. כמובן שאנחנו משקים עם מי קולחין שמהווים פתרון טוב בזכות החומרים השונים שהם מכילים. מעבר למים רבים, התמר צריך גם חום מטורף כדי לגדול היטב, לכן הוא גדל בעיקר במדבריות. לא כל אדמה מתאימה לגידול תמרים, וגם האזורים השונים בארץ שמשמשים לגידול תמרים - כמו הערבה, צפון ים המלח או בקעת כנרת - מתאימים לזנים שונים.

לסיום: למה לדעתך תמר הוא התשובה הבריאה למתוק?
"לתמר יש סגולות בריאותיות טובות מאוד, הסוכר שלו מתפרק טוב בגוף והוא מאוד מומלץ כאנרגיה טובה לכל היום. לא סתם הוא הפך לאחד משבעת המינים, הוא ללא ספק פרי ארץ ישראלי טעים ואיכותי".

 

משה גזי (52) חקלאי מזה 31 שנים ומומחה לגידול תמרים במטע התמרים של קיבוץ אלמוג 

איך הגעת להיות חקלאי? ולמה דווקא בתחום התמרים?
"במהלך שירותי בנח"ל הייתי בגרעין של קיבוץ אלמוג. כשסיימתי החלטתי להישאר בקיבוץ ולעסוק בחקלאות. התחלתי קצת בכרם ובעוד ענפים, עד שהגעתי לתמרים. הרגשתי שעולם התמרים הכי מתאים לי ואליו אני הכי מתחבר".

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך ומהי בשבילך חקלאות?
"חקלאות בשבילי היא לא רק עבודה או פרנסה אלא דרך חיים. אני מאושר לקום כל בוקר לעבודה ולחוות את השקט, את הטבע ואת העצים מקרוב".

איך נראה יום עבודה טיפוסי של חקלאי? ספר לנו על מקרה מיוחד שקרה לך במהלך יום העבודה.
"אני מתחיל את היום שלי בחמש בבוקר, כשאני קם ומתארגן עם העובדים. בהתחלה אני עושה סיבוב רגלי ותוך כדי רואה את הזריחה מעל הרי אדום. אחר כך אני נכנס למשרד ועובד גם מול המחשב כדי לסדר את דיווחי השעות, רישום העובדים ועוד כל מיני עניינים ביורוקרטיים. במטע עצמו, שחולש על 800 דונם, יש לנו למעלה משלושים עובדים שאני אחראי עליהם. עם הגיל אני פחות עובד על העצים כמו פעם, אבל עדיין לא מוותר על הסיבובים במטע כדי לראות מה קורה ולהרגיש את השטח.

מקרה מיוחד במטע קרה לי ממש לא מזמן, בעקבות הקורונה. בשבוע השני לגל הראשון, נעלמו לי רוב העובדים הפלסטינים שפחדו להידבק וחזרו הביתה. נוצר מצב שנותרתי בלי כוח אדם, אלא שאז הגיעו בני משק שחזרו מהטיולים הארוכים בחו"ל או תלמידי תיכון שהתגייסו לקחת חלק פעיל במטע. חלק מהעובדים, הם תלמידי תיכון בכיתות י"א-י"ב שנדרשו ללמוד דרך הזום בבית הספר. עקב כך נוצרו מצבים מצחיקים שהם היו עובדים על הכלים ועושים שיעורים במתמטיקה והיסטוריה כשהם בגובה של עשרים מטר מעל האדמה. הצלחנו להעביר ככה עונה מקסימה ומשעשעת".

מהו התמר האהוב עליך?
"התמר שאני הכי אוהב הוא דקל נור ישר מהעץ. יש לו טעם פנטסטי וארומה מדהימה ומיוחדת כזאת".

כמה תמרים אתה אוכל ביום/בשבוע?
"זה תלוי בעונה. לאחרונה אני יכול להגיע למצב שאני אוכל 30 תמרים של דקל נור ביום".

כיצד כדאי לשלב תמר בתזונה היום יומית?
"תמר ישתלב נהדר לפני ואחרי פעילות ספורטיבית. אשתי למשל אוכלת תמר כממתק בשילוב עם אגוזים. אפשר לאכול אחד או שניים כאלה ביום כחלק מאורח חיים בריא ומאוזן".

ספר לנו משהו שלא ידענו על תמרים:
"לעץ התמר, כמו אצל בני האדם, יש זכר ונקבה. אם לא מפרים את הנקבה בזמן לא יוצא פרי ולכן צריך לקחת אבקה מעץ זכר, בו יש מיליונים של זרעונים, ולפזר בעצי הנקבה. במטע שלנו יש כמעט 10,000 עצי נקבה וכמאה עצי זכר. רוב המטעים מגדלים בעיקר עצי נקבה בגלל שהם אלו שמניבים פירות".

לסיום: למה לדעתך תמר הוא התשובה הבריאה למתוק?
"תמר הוא פרי בריא, מלא במינרלים וכל טוב, שמספק את המתוק שאנחנו מחפשים רק בצורה בריאה עם ערכים תזונתיים. מי שמבין בתמרים יכול גם ליהנות מכל הסוגים והטעמים ולהרגיש שהוא מגוון כל פעם עם זן אחר".

 
יובל בן עמי (62) חקלאי מזה 36 שנים ומומחה לגידול תמרים מזן מג'הול וענבי מאכל. כיום עובד במושב פצאל בבקעת הירדן

איך הגעת להיות חקלאי? ולמה דווקא בתחום התמרים?
"לחקלאות הגעתי ממש במקרה. לא הגעתי ממשפחת חקלאים, אבל חיפשתי עבודה שקשורה לטבע, בה גם ארוויח יותר ככל שאהיה חרוץ יותר. אחרי חיפושים הגעתי לחקלאות הכללית. לפני עשר שנים החלטתי לעבור מגידול ענבים לגידול תמרים כי אהבתי והתחברתי לעץ הייחודי".

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך ומהי בשבילך חקלאות?
"הדבר שאני הכי אוהב בעבודתי כחקלאי היא לקרוא את הטבע טוב, ממש כמו ספר פתוח. חקלאות בכלל היא להיות קשור לכל עץ ועץ ולהבין אותו ואת הצרכים שלו".

איך נראה יום עבודה טיפוסי של חקלאי? ספר לנו על מקרה מיוחד שקרה לך במהלך יום העבודה
"כחקלאי אני קם כל בוקר מוקדם, כשאני, הצוות שלי וכל העצים במיטבנו. בהתחלה אנחנו מסיירים בשטח ומבינים את הצרכים של אותו היום, ולאחר מכן אנחנו מיישמים את כל המידע שליקטנו. כל יום חדש תחת השמש, מביא איתו סיפורים חדשים ומפתיעים".

מהו התמר האהוב עליך?
"התמר שאני הכי אוהב הוא המג'הול. הוא מספק לי אנרגיה מעולה למהלך היום".

כמה תמרים אתה אוכל ביום/בשבוע?
"אני אוכל כשני תמרים ביום. הכמות הזו היא בול מה שאני צריך כדי לעבור את היום בטוב".

כיצד כדאי לשלב תמר בתזונה היום יומית?
"אפשר לשלב את התמר בהרבה הזדמנויות. אני למשל אוכל אותו בין הארוחות, או לאחר ארוחה - כשאני מחפש לספק את הצורך למתוק".

ספר לנו משהו שלא ידענו על תמרים:
"עץ התמר הוא עץ מרתק, שבתקופת התנ"ך גדל בלי שום טיפול. הוא פשוט היה גדל ליד מקור מים כלשהוא, כמו בנווה מדבר. היום אנחנו לומדים להכיר את העץ הזה ולהביא אותו למקסימום. יש הרבה מקומות בעולם שמגדלים תמרי מג'הול, אבל הישראלים בכלל ואלו מבקעת הירדן בפרט – נחשבים לרולס רויס של התמרים. לא סתם נחשב התמר לאחד משבעת המינים, ואפילו למוביל שבהם. יש לו כושר שימור לטווח ארוך – מה שאין לפירות אחרים".

לסיום: למה לדעתך תמר הוא התשובה הבריאה למתוק?
"תמר הוא המאכל המושלם מהטבע. הוא היחידי שלא מרוסס, מפוצץ באנרגיה זמינה, לא משמין ונותן כוח בכל שעת צורך. כל זה מתאים בדיוק לטרנד העולמי של בריאות, כושר ואורגניות". 

 
הילה אלבז (47) חקלאית מזה 15 שנים ומתמחה בגידול תמרים מזן מג'הול, דקל נור, מכוורת ואירוח כפרי. כיום עובדת במטע התמרים במושב חצבה

איך הגעת להיות חקלאית? ולמה דווקא בתחום התמרים?
"נולדתי ביפו העתיקה ומחלון בית הוריי נשקפים תמרים. כשהגעתי לערבה בשירותי הצבאי כמדריכת טיולים בבית ספר שדה חצבה בשנת 1991, יצא לי במהלך השנים הראשונות להכיר את עצי התמרים בטיולים כפי שמופיעים במדבר, בנאות המדבר בערבה, בנגב ומאוחר יותר במרוקו. הוקסמתי מן העץ, התרבות סביבו, ההיסטוריה החקלאית שלו והסיפורים על איך השיבו את עצי התמר ארצה. התחברתי לעובדה שניתן להשתמש בכל חלקיו לצרכים שונים, בעת העתיקה וגם בתקופתנו. כשעברנו להתגורר במושב חצבה עבדתי מספר שנים במטע המשותף ושם למדתי להכיר את הגידול החקלאי ונפתח בפני עולם ומלואו. עץ שלכאורה נראה פשוט טומן בחובו כל כך הרבה. אז גם הבנתי שזו הבחירה שלי, להיות תמרנית בעלת מטע משלי"

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך ומהי בשבילך חקלאות?
"אני אוהבת צמחים ועצים. המטע שלנו הוא לא רגיל, הוא מוקף בצמחיה מדברית כמו עצי שיטה ובפנים מלא בצמחיה ארץ ישראלית. אנחנו מתייחסים למטע כמו גן, כמו בנאות המדבר שעץ התמר הוא המרכז אך מסביבו גידולים שונים של עצי פרי ופרחים. אני אוהבת את כל סוגי העבודה, אוהבת לחקור לעומק את הסיבות לתופעות שונות ולאתגר את עצמי ואת העצים ליצירת פרי טוב".

איך נראה יום עבודה טיפוסי של חקלאית? ספרי לנו על מקרה מיוחד שקרה לך במהלך יום העבודה.
"יום טיפוסי שלי מתחיל מוקדם מאוד, בחמש וחצי בבוקר עם בוקר טוב לעובדים ודרישה לשלומם. אנחנו מקפידים ליצור זיקה ותחושת שייכות שלהם למטע ולכל מה שנמצא שם, כולל הכלבים שלנו. אחר כך אני מחלקת אותם לצוותי עבודה ועוברת ביניהם. אני עושה סיבוב רגלי בכל המטע ובודקת בכל פעם משהו אחר בהתאם לעונות השנה: השקיה, צימוח, מצב פרי ועוד".

מהו התמר האהוב עלייך?
"התמר האהוב עליי הוא הדקל-נור. הטעם שלו עדין יותר והוא פחות מתוק מהמג'הול אז אני יותר מתחברת אליו".

כמה תמרים את אוכלת ביום/בשבוע?
"זה קצת אבסורד אבל במקרה שלי הסנדלר הולך יחף. אני אוכל בערך תמר אחד ביום של דקל-נור וזהו".

כיצד כדאי לשלב תמר בתזונה היום יומית?
"מבחינתי לאכול תמר זה פשוט לקחת אותו כמו שהוא, מהמקרר או המקפיא, ופשוט לאכול אותו. לא צריך יותר מזה".

ספרי לנו משהו שלא ידענו על תמרים:
"החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, יצאו בן ציון ישראלי, ממייסדי כנרת, ואנשים נוספים למסעות במצרים, עירק, כורדיסטאן ופרס במטרה לחפש זנים שונים של עצי תמר ולהביאם לארץ ישראל. למסעות אלו חשיבות גדולה בשל המפגש עם הקהילות היהודיות השונות והבאתן ארצה".  

לסיום: למה לדעתך תמר הוא התשובה הבריאה למתוק?
"התמר הוא התשובה הבריאה למתוק כי הוא פשוט מתוק. תמר המג'הול לדוגמא הוא סופר מתוק ומשביע, אין צורך לאכול אחריו שום דבר מתוק אחר. הוא נותן את המענה בצורה הבריאה ביותר עם ערכים תזונתיים רבים".

 
קובי טובול (40) חקלאי מזה 19 שנים ומרכז את התחום המקצועי ואת התחום הטכני במטע התמרים בקיבוץ גרופית שבערבה

איך הגעת להיות חקלאי? ולמה דווקא בתחום התמרים?
"מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד אהבתי את אזור המדבר וחקלאות נשמעה לי כמו אתגר משמעותי ומעניין. לכן, לאחר שהשתחררתי מהצבא, החלטתי לעבור יחד עם חבר בין הקיבוצים בערבה הדרומית, עד שהגענו לקיבוץ גרופית. עלינו על הגבעה, ראינו את הנוף ופגשנו את האנשים. כשהם הציעו לנו להצטרף לצוות המטע – הקליק היה מיידי והשאר היסטוריה. היום אני נשוי לענבר, בת הקיבוץ, ושמח לגדל פה גם את שלושת ילדיי: אלה, גיל ואופק".

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך ומהי בשבילך חקלאות?
"אני הכי אוהב לראות את העצים גדלים. כששתיל ששתלתי בשתי ידיים בגומה קטנה הופך לעץ איתן וזקוף שנותן פרי - יש בזה סיפוק אדיר. החקלאות בשבילי היא החיבור לאדמה ולארץ. במקורות כתוב "בזיעת אפך תאכל לחם" ואכן מי שהולך לחקלאות לא מחפש את הדרך הקלה - באנו למדבר הלוהט, לגדל עצים שדורשים המון עבודת כפיים פיזית, כדי לייצר את התמר הכי טוב בעולם. לא מתעשרים מזה בכסף, אבל זה ממלא ומספק, ואני לא מתבייש לומר שאני גאה בעצים שנטעתי ובפירות שגידלתי, כמו אבא שגאה בילדים שלו".

איך נראה יום עבודה טיפוסי של חקלאי? ספר לנו על מקרה מיוחד שקרה לך במהלך יום העבודה
"יום העבודה שלי מתחיל מוקדם בבוקר, סביב השעה חמש ורבע. אני יוצא מהבית עם אור ראשון, כשבידי כוס קפה חזק. מדי יום אנחנו מחלקים את הצוותים למשימות היומיות ויוצאים לשטח. אני מעביר חלק נכבד מהיום בין החלקות השונות, עולה לעצים עם הצוותים, מדריך, מכוון ומסביר, וגם בוחן את התפתחות הפרי ואת המצב בחלקות, כי הכל מתחיל בפרטים הקטנים. הטנדר שלי הוא לא רק התחבורה שלי, הוא גם המשרד שלי, ארגז הכלים הנייד שלי, והמפלט היחיד מהחום האכזרי של הערבה. אחד הדברים המיוחדים בלהיות כל הזמן בשטח הוא המפגשים עם חיות הבר, שמבחינתן המטעים הם חלק משטח המחיה. בשעות המוקדמות אפשר לפגוש בזאבים, צבועים, דורבנים, צבאים וגם במגוון מרשים של ציפורים מקומיות ונודדות".

מהו התמר האהוב עליך?
"זה קצת כמו לשאול ילד את מי הוא אוהב יותר, את אמא או את אבא. אני מאוד אוהב את המג'הול, מלך התמרים, בעיקר במצב של 'ישר מהעץ', כי ככה הוא הכי טעים. חוץ מהתמרנים, אף אחד לא באמת זוכה לאכול אותו בצורה הזו".

כמה תמרים אתה אוכל ביום/בשבוע?
"זה מאוד משתנה. בזמן הגדיד, יוצא לי לאכול די הרבה. כשאני עובר בין הצוותים ומבקר את העבודה, יוצא לי לראות לפעמים 'יהלום' שקשה לעמוד בפניו, אבל מחוץ לעונה, כשכל הפרי כבר נקטף ונשלח הלאה, אם יש לי מזל אני מספיק לזרוק כמה קילו למקפיא למשך השנה. אם פיספסתי - אין תמרים בבית. גם אשתי והילדים מאוד אוהבים תמרים, ככה שגם מה שהצלחתי לשמור - לא מחזיק להרבה זמן".

כיצד כדאי לשלב תמר בתזונה היום יומית?
"אני מעדיף תמר טבעי על פני תוצרי תמרים. התמרים הם פצצת אנרגיה, וכשצריך רגע להחזיר כוחות או להרגיע את הרעב בין הארוחות, שני תמרים סוגרים יפה את הפינה".

ספר לנו משהו שלא ידענו על תמרים:
"לא הרבה יודעים שמוצאו של תמר מג'הול הוא בנאות המדבר של מרוקו, אולם שם הוא נכחד לפני עשורים בגלל מחלה שהשמידה מאות אלפי עצים במדינה. לישראל שתילי המג'הול הראשונים הגיעו במסלול סיבובי דרך ארצות הברית בראשית שנות השבעים, ומאז ישראל הפכה למעצמה בתחום גידול מג'הול איכותי".

לסיום: למה לדעתך תמר הוא התשובה הבריאה למתוק?
"תמר הוא פרי טבעי, לא מעובד ובעל ערכים תזונתיים גבוהים. במילים אחרות: גם מתוק וגם בריא!"

 
נירית קטנר (59) חקלאית מזה 26 שנים ומתמחה בגידול תמרים אורגניים וטיפול בפרי לאחר הגדיד. כיום עובדת במטע התמרים האורגני בקיבוץ סמר 

 
איך הגעת להיות חקלאית? ולמה דווקא בתחום התמרים?
"גדלתי בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל, שם עבדתי במטע האבוקדו כך שתמיד הייתי קשורה לטבע ולצומח. בשנת 1994 עברתי לערבה מתחום הדרכת הטיולים, ובאופן טבעי בחרתי ב'יערות' של הערבה – שהם מטעי התמר".

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך ומהי בשבילך חקלאות?
"בשבילי חקלאות היא דרך חיים. אני גאה בכל יום ויום לעסוק בייצור מזון בריא ואורגני ולעבוד בסביבת עבודה מושלמת עם עצים, צל, פיכפוך מים בצינורות ונוף הרי אדום מסביב. אני נוהגת לומר שבחרתי בעבודה הזו כי איפה עוד אישה בגילי יכולה להמשיך לטפס על עצים בלי שיצחקו עליה?"

איך נראה יום עבודה טיפוסי של חקלאית? ספרי לנו על מקרה מיוחד שקרה לך במהלך יום העבודה
"זה משתנה לפי העונה. בגדול עולים עם כלי גובה לעצים ומבצעים גיזום, קיוץ, הפריה, דילול, קשירת אשכולות, עטיפת האשכולות בשקים, ניטור מזיקים - כל עבודה בעונתה. לעיתים פוגשים קן של ציפור עם ביצים או גוזלים, ואף בעונות הסתיו והאביב מי שמרים ראש מעל לצמרות הדקלים – יכול לצפות בלהקות של חסידות ודורסי יום חולפות בשמיים".

מהו התמר האהוב עלייך?
"למרות שכולם אוהבים את המג'הול - אני אוהבת את הזנים בעלי הארומה שמעבר למתיקות, והכי מכולם את הדקל נור. בעיני הוא הממתק המושלם".

כמה תמרים את אוכלת ביום/בשבוע?
"בעונת הגדיד יוצא לי לאכול המון, אולי אפילו עשרים ביום, כי זה כל כך טעים וטרי. בשאר השנה אני אוכלת בין שניים לשלושה תמרים וכמובן מכינה כדורי תמרים ואגוזים מצופים בשוקולד מריר שקשה לעמוד בפניהם".

כיצד כדאי לשלב תמר בתזונה היום יומית?
"תמרים יכולים להשתלב בתזונה היום יומית בכמה צורות: כמו שהם כחטיף בריא ומתוק, בסילאן – כסירופ תמרים ממתיק ומלא טעם לבישול או בתוך מוצרים משולבים בתמרים כמו חטיפי בריאות עם אגוזים וכדומה".

ספרי לנו משהו שלא ידענו על תמרים:
"עץ תמר מזן מג'הול, כמו יין טוב, הולך ומשתבח עם השנים. בשיאו הוא יכול להגיע לתפוקה של 170 קילוגרמים של יבול איכותי לכל עץ".  

לסיום: למה לדעתך תמר הוא התשובה הבריאה למתוק?
"קודם כל בגלל הערכים התזונתיים המוכחים שלו - מינרלים, ויטמינים, נוגדי חימצון ועוד. מעבר לכך בעיני הסוד של כל תמר ותמר הוא שבתוכו טמונה שמש קטנה וחייכנית. בכל ביס נכנסים אור וחום לגוף, אז מה יכול להיות יותר טוב מזה?"

 
אבנר רותם (45) חקלאי מזה 15 שנים ומשמש בתפקיד ניהולי במטע התמרים של קיבוץ טירת צבי

איך הגעת להיות חקלאי? ולמה דווקא בתחום התמרים?
"בתור ילד בן 12, בקיבוץ שלוחות השכן, הייתי צריך לבחור, כמו כל הילדים בקיבוץ, ענף בו היינו לוקחים חלק יומיים בשבוע. בגלל שאני פחות אוהב ריח של רפת, דגים או לולים – האופציות שנשארו היו גידול שדה או תמרים והעדפתי את התמרים כי זה בא עם מזמרה. אפשר להגיד שההחלטה שלקחתי בגיל 12 סללה את המקצוע שלי לחיים".

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך ומהי בשבילך חקלאות?
"הדבר שאני הכי אוהב בחקלאות זה את החיבור לטבע, ההסתובבות בחוץ ואת מעגל השנה. בחקלאות תמיד יש לך אפשרות לתקן כי כל שנה היא שנה חדשה. בניגוד לחברות אחרות שמתקדמות תמיד לכיוון אחד – קדימה, החקלאות היא מחזור חיים ומחזור של גידולים. אם לא הצלחת השנה – יש לך הזדמנות לתקן בשנה הבאה ולעשות משהו יותר טוב. בשביל חקלאות צריך הרבה אמונה כי יש המון נסיבות ודברים שלא תלויים בך".

איך נראה יום עבודה טיפוסי של חקלאי? ספר לנו על מקרה מיוחד שקרה לך במהלך יום העבודה
"זה מאוד תלוי בעונה. מה שכן - תמיד קמים מוקדם, זה דבר אופייני לרוב החקלאים וגם כיף גדול. אנחנו מתחילים את היום עם סיבוב בשטח וממשיכים עם קצת עבודה משרדית, פגישות וטלפונים. כשהייתי יותר צעיר הייתי גם מטפס על העצים הרבה יותר, אך עכשיו אני בתפקיד ניהול וקצת פחות יוצא לי. יש לנו במטע הרבה מקרים מיוחדים כמו למשל מפגשים עם חיות מעניינות כמו צבאים. רק לפני שבוע זה קרה לי שוב. המפגשים האלה מרגשים בכל פעם מחדש".

מהו התמר האהוב עליך?
"שאלה קשה. אני חושב שהכי אני אוהב את הברי, אבל לא במצב שהוא בוסר שאנשים רגילים למצוא אותו בסופרים לפני ראש השנה, אלא כשהוא מתייבש על העץ והוא הופך להיות מעדן כמו טופי. יש הרבה כאלה ששמים אותו במקפיא ומביאים אותו להבשלה מלאכותית, אבל אם משאירים אותו על העץ ונותנים לו להתייבש לבד – הוא פשוט נהדר".

כמה תמרים אתה אוכל ביום/בשבוע?
"גם כאן זה תלוי בעונה. עכשיו, בגדיד, לפעמים אני אוכל כמה עשרות ביום, אבל במהלך השנה אני לרוב אוכל 5-10 תמרים ביום".

כיצד כדאי לשלב תמר בתזונה היום יומית?
"אני ממליץ להניח את התמרים בצלחת על השולחן ולא במקרר. זה תלוי כמובן בזן התמרים – מג'הול צריך מקרר אבל יש זנים יותר יבשים ואז אפשר להניח אותם בחוץ ואז אם מישהו מבני המשפחה קצת רעב או מחפש מה לנשנש במהלך היום הוא מוצא משהו בריא".

ספר לנו משהו שלא ידענו על תמרים:
"במשנה כתוב שבעץ התמר אין פסולת ואפשר להשתמש בכל החלקים שלו: תמרים למאכל, ענפים לסכך ולולבים, סנסנים לסלסלות. בנוסף, מחרצני התמרים אפשר אפילו להפיק קפה מיוחד שניתן למצוא בחנויות טבע".

לסיום: למה לדעתך תמר הוא התשובה הבריאה למתוק?
"התמר הוא מוצר טבעי שלא עובר שום עיבוד, אנחנו אפילו לא מרססים אותו ככה שהוא כמעט אורגני באופן מלא. יחד עם זאת, יש לו טעם מדהים ועז שעונה על החשק למתוק. לגמרי שילוב מנצח".