ויטמין D זה אחלה דבר, וכולנו אוהבים ללכת לים, אבל חשיפה לשמש מועילה לגוף אך ורק אם היא נעשית בצורה אחראית ומבוקרת. אם עושים את זה נכון, אפשר לזכות בשיפור מצב הרוח, מניעת דיכאון והורדת הסיכון למחלות רציניות יותר. " ויטמין D הנוצר בעקבות חשיפה לשמש הינו פרו-ויטמין המסיס בשומן ודומה להורמון יותר מאפשר דומה לויטמין, הוא מסייע במניעת זיהומים ומתפקד כנוגד חמצון", אומר ד"ר ניר ארדינסט, מרצה מן החוץ בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה. "כמו כן, הוא מסייע בספיגת סידן מהמעי ומקטין את הסיכון לסוכרת, מחלות אוטואימוניות וגידולים סרטניים".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אך לצד כל היתרונות שיש באור השמש, יש סכנות רבות בחשיפה לא מבוקרת וללא הגנה מתאימה. הסיכון לסרטן העור הוא המוכר והמסוכן שבהן, אך חשיפה כזו יכולה לגרום גם לנזקים רבים לעור ולעיניים. להלן כל מה שיכול לקרות לעיניים כתוצאה מנזקי השמש:
קטרקט (ירוד)
קטרקט הוא מצב בו עדשת העין מאבדת את השקיפות שלה. "עכירות העדשה גורמת לירידה באיכות הראייה", מסביר ד"ר סטיב וונטש, אופטומטריסט. "ולבסוף נדרש ניתוח כדי לתקן את העדשה". הסיבות לקטרקט הן מרובות, בין אם מדובר בגיל, חשיפה ממושכת לשמש, טראומה לעין, תרופות מסוימות – כמו סטרואידים ומחלות סיסטמיות – כמו סוכרת.
"בראש ובראשונה הסיבה לקטרקט הינה הגיל, למעשה אצל כולנו אחרי העשור השני של החיים העדשה לאט לאט נעשית עכורה יותר. כאשר הדבר הזה מתחיל להפריע לראייה מתקבלת האבחנה של קטרקט", אומר ד"ר ארדינסט. "בנוסף, גם חשיפה לקרינה אולטרה סגולה נמצאה קשורה להתפתחות קטרקט, גם בניסויים על חיות מעבדה וגם במספר מחקרים".
נזקים ללחמית העין
לחמית העין היא רקמת פני השטח של העין, והיא נמצאת מעל ללובן העין. בשל שטח הפנים הגדול שלה, היא חשופה בצורה ממושכת לקרינה אולטרה סגולה, שגורמת לתהליכי חמצון של תאי הלחמית. "בעקבות חשיפתם לקרינה אולטרה סגולה, מתרחשת סוגים מסוימים של תהליכי תמותה של תאי הלחמית (אפופטוסיס)", אומר ד"ר ארדינסט. "נזק חמור יותר מופיע כגידול מסוג קרצינומה של תאי הקשקש מתחיל באזור שבין החיץ של הלחמית והקרנית (הגובלת)" .
פטריגיום
פטריגיום הוא נגע שפיר שמופיע על העין, נראה בצבע צהבהב או אדום ושכיח בעיקר בארצות שטופות שמש. צורת הפטריגיום נראית כמשולש או טרפז של צמיחת רקמה על פני הלחמית ועל גבי הקרנית. הגורמים לתופעה אינם ידועים לחלוטין, אך ניתן לקשור אותה לחשיפה לקרינת אולטרה סגולה כאשר סביבה של אבק ויובש תורמים להתפתחותה. "בבסיס התהליך של נגע זה מתרחש ניוון של קולגן ושגשוג של פיברובלסטים, תאים ברקמת חיבור", מסביר ד"ר ארדינסט. "בפרופיל שקט זה עלול לגרום לטשטוש ראייה ולגירוי קל, לעומת מצב מגורה שגורם לתחושת גוף זר בעין, צריבה, דמעות, תחושת בערה ויובש.
פינגווקולה
פינגווקולה הינה נגע צהבהב ושפיר הגדל על לחמית העין, אך בניגוד לפטריגיום, הוא אינו חודר לקרנית. אופן ההיווצרות של הנגע הזה דומה מאוד לפטריגיום, והוא שונה בכך שאינו משפיע על הראייה. "הנגע הזה הוא בעיקר אסתטי, ונפוץ בעיקר בארצות שטופות שמש, מה שמאשש את הסברה שמדובר בתוצאה של חשיפה ממושכת לשמש", מסביר ד"ר ארדינסט.
עוד ב-mako בריאות:
>> בקרוב אצלנו: האם נמצאה התרופה האולטימטיבית לפסוריאזיס?
>> לא מסוגלים להתרכז? הנה מה שכדאי לכם לאכול
>> זה רק ספורט: 9 תרגילים פשוטים שיזיזו לכם את השרירים
קרטוקונוס
מחלת הקרטוקטנוס היא למעשה תהליך בו הקרנית הופכת ליותר ויותר דקה. "ישנן מספר קטן של עדויות במחקרים אפידמיולוגים שונים כי קרינת אולטרה סגולה עלולה להיות קשורה לאחד מגורמי הסיכון של קרטוקונוס", אומר ד"ר ארדינסט. "יתכן שקרינת ה-UVB שנספגת על ידי הסטרומה של הקרנית גורמת להידקקות הקרנית ולהיווצרות מחלת הקרטוקונוס".
קרטופתיה (Keratopathy)
"קרטופתיה הינה התנוונות ושינוי פתולוגי קבוע המתאפיין בהצטברות של נגעים דמויות טיפות בסטרומה הקדמית של הקרנית בעקבות חשיפה לקרינה אולטרה סגולה", מסביר ד"ר ניר ארדינסט.
ניוון מקולרי (ניוון רשתית)
תהליך המתרחש עם הזדקנות העין, ונגרם מחשיפת יתר לקרינה אולטרה סגולה. מדובר במחלת העיניים השכיחה ביותר בעולם המערבי הפוגעת במרכז הראייה ומובילה לאבדן ראייה ולעיוורון אצל אנשים מעל גיל 50. "ניוון מקולרי גורם לירידה באיכות הראייה, והטיפול בו תלוי בחומרת המצב, ולרוב כולל תוספי תזונה או זריקות", מסביר ד"ר וונטש. בנוסף, ד"ר ארדינסט מסביר כי המחקרים המתארים קשר ישיר בין קרינה אולטרה סגולה לבין ניוון מקולרי אמנם חלוקים, אך מחקר שנערך לאחרונה בדק את הקשר בין חשיפה לשמש וניוון מקולרי גילי במהלך 10 שנים ומצא קשר בין חשיפה לשמש לבין פגיעה במקולה.
עיוורון שלגים (פוטוקרטיטיס)
עיוורון שלגים הינו נזק מהיר וחריף הנגרם מקרינה אולטרה סגולה. למעשה, מדובר בכווייה בקרנית ובלחמית של העין. ד"ר ארדינסט מסביר כי "השם נגזר מתוך השכיחות הגבוהה של התופעה בשהייה באזור הררי עם שלג, באזור הררי רמות הקרינה האולטרה סגולה גבוהות בגלל הגובה הרב (פחות שכבות אטמוספרה) וההחזר משלג טרי עומד על עד 80 אחוז. עיוורון שלגים יגרום לדמעת, כאבי עיניים חריפים, פוטופוביה (רגישות לאור) ואודם", הוא אומר. "חשיפה רצופה בת שעה אחת לקרינה המשתקפת משלג טרי, או חשיפה של שמונה שעות לקרינה המשתקפת מחול בסביבות הצהריים תגרום לכוויה בקרנית".
כדי להימנע מהנזקים מומלץ להרכיב משקפי שמש עם מסנן UV. במקרה שמרכיבים עדשות מגע, מומלץ להצטייד באלה המכילות הגנה מהשמש, ובכל מקרה כדאי להרכיב גם משקפי שמש בעת היציאה מהבית, לצורך הגנה נוספת.
* ייעוץ מקצועי:
ד"ר סטיב וונטש, אופטומטריסט, אופטיקה וונטש & ווינטר
ד"ר ניר ארדינסט, מרצה מן החוץ בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה
לקריאה נוספת על הגנת UV לעיניים
* עדשות מגע חוסמות UV אינן מהוות תחליף למשקפיים חוסמי UV כגון: משקפי מגן או משקפי שמש חוסמי UV, מאחר והן אינן מכסות לחלוטין את העין והאזור סביב לה. המשיכו להשתמש במשקפי שמש חוסמי UV כפי שהומלץ לכם על ידי המומחה לבריאות העין.