מגפת הקורונה הביאה עימה מודעות גבוהה לעשייתם של צוותי רפואה ובריאות. אך בין כל לובשי המדים והצוותים הרפואיים קשה לעיתים להבחין באנשי מקצועות הבריאות, שעוסקים בתחומים שונים כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה וקלינאות תקשורת. למעשה, לקורונה השלכות בריאותיות שלהן אנשי המקצועות הללו נותנים מענה מקצועי ומסור בכל זמן, במיוחד בזמן התפשטות המגפה. כדי לשפוך קצת אור על עבודתם בתקופה זו ולקבל הצצה למקצועותיהם החשובים והמאתגרים, החלטנו לשוחח עם כמה מהם. בואו נתחיל:

"אנשים לא מבינים מה לפיזיותרפיה ולקורונה, ומופתעים מכך שאנחנו נמצאים בחזית"

אם יש תחום רפואי שהקורונה השפיעה עליו בצורה ניכרת - זה עולם הפיזיותרפיה. "התחום של פיזיותרפיה נשימתית הוא מהפחות מוכרים. הרוב אפילו לא יודעים שפיזיותרפיסטים מטפלים במחלות הקשורות במערכת הנשימה, ולפתע הוא עמד בחזית כי אי אפשר להשתחרר מבית החולים ללא פיזיותרפיה נשימתית", אומרת יעל קרבס-כהן, שמנהלת את שירות הפיזיותרפיה במרכז הרפואי הלל יפה. "כך מצאנו את עצמנו בלמידה של מחלה חדשה ולא מוכרת, ונאלצנו ללמוד תוך כדי טיפול. הקורונה הציבה אתגרים חדשים של חולים מורכבים מאוד כאשר הכלל שהנחה אותנו לאורך כל הדרך הוא קודם כל לא לעשות נזק".

"יש לא מעט תסמיני פוסט קורונה - כמו כאבי שרירים קשים וחולשה משמעותית", מסבירה קרבס-כהן, "אנחנו נכנסים גם כאן - בכל שלבי השיקום והטיפול בהחזרה של המחלימים לתפקוד מיטבי".

איך נראית השגרה היום-יומית במקצוע?
"
השגרה היום יומית שלנו מתחלקת לשניים - לעבודה במחלקות הקורונה, ולעבודה במחלקות הסטנדרטיות. מבחינת המחלקות הסטנדרטיות, שגרת העבודה נמשכת, אנחנו לוקחים בחשבון שכל חולה שטיפלנו בו יכול מחר או בעוד שעה להתגלות כחיובי לקורונה. לכן, אנחנו עובדים במיגון מלא. זה לא קל, לא פיזית ולא נפשית ומקשה על התקשורת עם המטופלים", אומרת קרבס-כהן.

יעל קרבס (צילום: המרכז הרפואי הלל יפה)
יעל קרבס|צילום: המרכז הרפואי הלל יפה

"מבחינת מחלקות הקורונה - בכל יום נכנסים פיזיותרפיסטים למחלקות קורונה ומטפלים במטופלים. אחרי רופאים ואחיות, הפיזיותרפיסטים נמצאים הכי הרבה במחלקות, והאמת שאינם זוכים תמיד להתייחסות הראויה. עד היום יש אנשים שלא מבינים מה לפיזיותרפיה ולקורונה ולכן מופתעים לשמוע שאנחנו נכנסים למחלקות על בסיס קבוע", היא אומרת ומפרטת: "היו לנו כמעט 300 טיפולים בחולי קורונה רק בחודש אוקטובר - הצוות שלי עובד במחלקות כל יום 2-4 שעות. אנחנו אלו שמורידים את החולים מהמיטה והולכים איתם במחלקה עם בלון חמצן, מסדרים להם את התנוחה בכיסא ושמים להם יד על הגוף רק כדי להרגיע את הנשימה כי זה נורא מלחיץ לא להצליח לנשום. חוץ מזה, אנחנו מקשיבים לקושי שלהם ולבדידות, מחייכים אליהם מתחת למסכות, נותנים להם תרגילים להסדרת הנשימה ומפעילים אותם".

איך מתמודדים עם הקשיים המלווים למקצוע בתקופה הזו?
"על אף שהטיפולים מאוד ארוכים ומאוד מסורבלים בשל הסרבלים והמיגון המלא, התחושה היא של שליחות", אומרת קרבס-כהן בהתרגשות, "כאמור, כשהמטופלים יוצאים ממחלקת קורונה לאחר ההחלמה, הפיזיותרפיסטים מלווים אותם במחלקות הפנימיות בעודם מחכים לשיקום, ולמעשה מתחילים את השיקום כבר במחלקה הפנימית. מדובר במטופלים שלפעמים בקושי עומדים על הרגליים. עצם כך שאנחנו מגיעים אליהם כל יום, לפעמים אפילו פעמיים ביום, מראה לנו כמה הם התקדמו (בזכות טיפול שוטף פעם ואף פעמיים ביום, ניתן לראות שיפור בתפקוד וביכולת נשימה). לפעמים רק היכולת לעמוד וללכת 4 צעדים לכורסא זה שמחה גדולה אשר מעידה על שיפור ענק". 

"יש תחושה כללית של חוסר וודאות בעקבות המגפה - איך עושים, מה עושים, מה מותר ומה אסור"


תחום נוסף ששייך למקצועות הבריאות הוא ריפוי בעיסוק, וביניהם נכללת שרה טורקניץ, שניהלה את מחלקת הריפוי בעיסוק בבית חולים בלינסון ויו"ר ארגון המרפאים בעיסוק, עד נובמבר האחרון – שבו יצאה לפנסיה. "בכל השנים שאני בתחום היה חשוב לי ללוות את המטופלים שלי ולעזור להם לשפר את המצב הרפואי שלהם ככל שניתן", היא אומרת. "זה מקצוע נשמה עם הרגשת שליחות. כל מרפאה בעיסוק שתשאל תגיד לך שזה המקצוע הכי יפה בעולם. אנשים אוהבים את העבודה ומגיעים בשמחה לעבודה למרות הקשיים שקשורים לשכר, עבודה בלחץ, חוסר בתקנים וחוסר המודעות לחשיבות של המקצוע שלנו".

שרה טורקניץ (צילום: באדיבות המצולמת)
שרה טורקניץ|צילום: באדיבות המצולמת

איך הקורונה השפיעה על התחום?
"יש תחושה כללית של חוסר ודאות - איך עושים, מה עושים, מה מותר ומה אסור", משתפת טורקיץ, שעל אף יציאתה לפנסיה, יצא לה לחוות את הקשיים שהמשבר גרם. "אם ניקח לדוגמה את נושא המיגון בבית החולים, לקח לנו כמה שבועות להבין איך להתמגן נכון ומתי. אנחנו נאלצים להתמודד עם אנשים שחווים בדידות גדולה וחרדות אדירות. אפילו ברמה האנושית – כל ציוד המיגון גורם לזה שאין ממש את הקשר האנושי החשוב. אנחנו צריכים להיות גמישים מאוד ויצירתיים".

למרות הקשיים, בתקופת הקורונה ובכלל, טורקיץ מספרת על כמה רגעי אור. "אני טיפלתי בעיקר בשיקום היד. הגיעו אליי מס' רב של אנשים שהיד שלהם הייתה מנוטרלת לגמרי ואחרי עבודה סיזיפית וארוכה של חודשים, חזרו לתפקוד מלא. זו תחושת סיפוק מטורפת שקשה להסביר במילים".

"תזונה יכולה לרפא מחלות מסוימות, ובמקרים רבים אף להציל חיים"

את התחום הבא אין צורך להציג, כי כנראה שכל אחד מאיתנו חווה אי אלו קשיים בהקשר אליו לנוכח המגפה. מדובר כמובן בתזונה ובכל הקשור לאורח חיים בריא – מה שמוביל אותנו לתפקיד הדיאטניות בכלל ובמחלקות הקורונה בפרט.

למעשה, בין התסמינים של מחלת הקורונה ישנם גם אובדן חושי הטעם והריח וחוסר תיאבון. בשל כך, מטופלי הקורונה נמצאים בסיכון לפתח מצב תזונתי ירוד במהירות. כך למשל אוכלוסיית הקשישים שלעיתים נזקקת לעזרה בהאכלה, מצאה את עצמה בבדידות במחלקות הסגורות ללא משפחה או מטפלים שיסייעו להם בפעולה הבסיסית של האכילה. כניסת דיאטניות למחלקות הקורונה והתאמת תפריט מותאם אישית המוגש למטופל על פי צרכיו ומחלות הרקע שלו, יכולה לשפר במידה ניכרת את מצבו התזונתי, למנוע אובדן מסת שריר שנפוץ באשפוזים ממושכים מסוג זה ולקדם החלמה מיטבית. כמו כן, למטופלים המונשמים, הדיאטניות מסייעות בכל הקשור להזנה מלאכותית; הזנה בצינורית למערכת העיכול או הזנה תוך ורידית.

אריאנה כהן (צילום: באדיבות המצולמת)
אריאנה כהן|צילום: באדיבות המצולמת

מלבד מטופלי הקורונה, אוכלוסיות רבות מצאו עצמם בחוסר ביטחון תזונתי בעקבות המגפה. "אנשים שידן אינה משגת כמו קשישים, בעלי מוגבלויות או כאלה שאיבדו את עבודתם – לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש סל מזון בריא ומאוזן בעקבות קשיים כלכליים. כמו כן, השהות הממושכת בבידוד והיעדר פעילות גופנית גרמה לרבים לעלות במשקל ולזנוח הרגלים טובים. גם שיעור הפרעות האכילה עלה וכן שיעור המחלות האוטואימוניות כגון סוכרת, צליאק ומחלות מעי דלקתיות", מספרת אריאנה כהן, דיאטנית בבית החולים קפלן ובמחוז מרכז של קופת חולים כללית.

"על אף הקשיים, אני יכולה להגיד בגאווה שזכינו בעקבות הקורונה להנגיש טיפולים מרחוק בקהילה – מה שלא היה קיים לפני בקופות החולים וכך יכולנו להעניק ייעוץ גם למטופלים שלא התאפשר להם לצאת מהבית", אומרת כהן.

עד כמה הקורונה השפיעה על עבודתך?
"אני עובדת כדיאטנית ילדים ונחשפתי להמון ילדים ונוער שפיתחו בעקבות המשבר בעיות קשות בתזונה. הורים נכנסו לילדים לצלחת, ניסו להשליט חוקים ואיסורים וזה יצר אווירה לא נעימה. מהמקום הזה, בשילוב הבדידות, מתפתחות בעיות שונות כמו הפרעות האכילה, אכילה רגשית, אכילה בסתר ואימוץ נוסחאות דיאטה וצמצום קלורי", אומרת חסון.

איך ניתן להתמודד עם הקשיים הללו?
"הכי חשוב להפחית את הסטרס סביב האכילה וההאכלה של הילדים. לדאוג לשעות שינה, לארוחת מסודרות, למזון מזין ולאווירה נעימה בארוחות", אומרת חסון, "חשוב לדעת שתזונה יכולה לרפא מחלות מסוימות, ובמקרים רבים אף להציל חיים. אנחנו רואים ילדים שיש להם קרון, שברגע שמתאימים להם תזונה - רואים איך הדלקת שלהם חולפת והם גדלים, צומחים, עולים במשקל ומחלימים. יש גם בנות עם הפרעות אכילה קשות שאנחנו מצליחים לעזור ולטפל בשילוב הכלים הנכונים. חשוב לעצור את כל הבעיות האלה בזמן ולכן אני פונה אליכם – אל תהססו ותפנו אלינו לבקשת עזרה וסיוע".

"המגפה גזלה מאיתנו חלק משמעותי מארגז הכלים שלנו"

התחום האחרון שנתייחס אליו הוא קלינאות תקשורת, שגם כן הושפע באופן חסר תקדים מהמגפה. "הקורונה השפיעה על עבודתנו כמו על כולם אבל אחרי חודשים, אפשר להגיד שהסתגלנו לעבודה קצת שונה ומיוחדת", מספרת ענת גרוס-שיפוני, שמנהלת את צוות קלינאות התקשורת במכון להתפתחות הילד באשדוד של קופת חולים כללית.

כדי להבין כיצד הקורונה השפיעה על התחום, צריך קודם כל להבין את אופי הטיפול שמעניקים קלינאי תקשורת. "טיפול קלינאי תקשורת, הוא טיפול שדורש קירבה בין המטופלים למטפלים", אומרת גרוס-שיפוני, "המסכה והריחוק החברתי הם בדיוק ההיפך ממה שאנחנו צריכים בטיפול. דמיינו לכם ילד שצריך ללמוד את ההגה ל', צריכים להראות לו את הפה, איך הלשון עולה למעלה ועוד - איך אפשר לעשות את זה עם מסכה? אין ספק שהמגפה גזלה מאיתנו חלק משמעותי מארגז הכלים שלנו".

"בנוסף, אנחנו נדרשים להקפיד יותר על היגיינה", מוסיפה גרוס-שיפוני. "למעשה, לא ניתן להעביר משחקים בין ילד לילד בלי שעברו חיטוי. גם חוסר היציבות הכללי, העובדה שהילדים בילו זמן רב בבית ולא למדו השפיעה לרעה על המטופלים שלנו. אנחנו מטפלים בילדים עם קשיים התפתחותיים מאתגרים, וכמו כל ילד ואף יותר, הם זקוקים למסגרת יציבה. מעבר לכך, מטופלים רבים היו בבידוד לתקופות ארוכות, חלקם היו לצערנו חולים, והדבר פגע בתהליך הטיפולי. בעקבות המגפה, אנחנו נתקלים יותר ויותר בילדים שמביעים חרדה וחשש מהמחלה, כלפי עצמם וכלפי בני משפחתם".

ענת  (צילום: באדיבות המצולמת)
ענת גרוס-שיפוני|צילום: באדיבות המצולמת

איך מתמודדים עם הקשיים הללו?
"
בתחילת המשבר, כמו כולם, היינו קצת בהלם. שאלנו הרבה שאלות ולא בהכרח קיבלנו תשובות עליהן – 'איך מטפלים במטופלים שלא יכולים להגיע? איך מתמודדים עם תקשורת באמצעים מקוונים?', נזכרת גרוס-שיפוני. "עם הזמן, למדנו להתמודד עם הקשיים. קופת חולים כללית רכשה מסכות שקופות ולמדנו דרכים יצירתיות לטיפול כמו איך להביע רגשות ואיך ללמד להגות הגאים גם במרחק. למדנו גם איך לחטא במהירות כל משחק בין מטופל למטופל, איך להשתמש בחלק מהציוד קצת אחרת, כך שאנחנו לא מעבירים מילד לילד. כמו כן, למדנו איך להדריך את ההורים ואיך להקנות להם כלים להתמודדות בסביבה כל כך מאתגרת". 

"אני חייבת להגיד שבכוחות משותפים של צוות הקלינאיות, עם הרבה מחשבה ויצירתיות, הצלחנו להתמודד עם האתגרים שהמגפה הציבה בפנינו", היא מסכמת בגאווה.

איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות מאגד בתוכו את עובדי הסקטור הפרא-רפואי ברחבי הארץ. האיגוד פועל לקידום רווחת העובדים במערך מקצועות הבריאות, תוך ייצוג המקצועות השונים בכנסת ובוועדות המייעצות במשרד הבריאות. מאז שהוקם, האיגוד חתם על הסכמים פורצי דרך שעזרו לשפר את מעמד העובדים בתחום. להצטרפות לחצו כאן