השנה מציינים 35 שנים לגילוי הנגיף ו-20 שנה להשקת הטיפול בקוקטייל. אם בשנות ה-80 ותחילת ה-90 מעל נשאי איידס הייתה מרחפת הילה של מוות, בשנים האחרונות איידס הפך למחלה כרונית. אצל רוב הנשאים המטופלים רמת הנגיף בגוף כה נמוכה, עד כדי סיכויי הדבקה אפסיים, דבר המאפשר להם קיום יחסי מין ללא קונדום.
נכון להיום יש בישראל כ-9000 נשאים של HIV, אך מסקר שערך הוועד למלחמה באיידס עולה כי 66 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 18 לא נבדקו מעולם בדיקת HIV, ולכן ההשערה היא שיש לא מעט נשאים אשר לא גילו עדיין את דבר מחלתם. על פי המעבדה למרכז נגיפים בתל השומר בשנת 2015 התגלו 453 נשאים חדשים של HIV (בוגרים מעל גיל 15) וזהו בממוצע מספר הנבדקים שמקבלים תשובה חיובית בשנים האחרונות. 70 אחוז מהנדבקים הם גברים, וקבוצת הסיכון הגדולה ביותר היא עדיין גייז או ביסקסואלים, המהווים שלושים אחוז מתוכם. קבוצת הסיכון השנייה בגודלה היא יוצאי מדינות אנדמיות כמו ברית המועצות לשעבר ואפריקה.
תוך 5 שנים יהיו יותר נשים שחיות עם הנגיף מאשר גברים
בבית החולים רמב"ם בחיפה ניכרת ירידה במספר המטופלים החדשים במכון האיידס, וצוות המכון מדווח שמגמה זו נמשכת מזה מספר שנים. אולם מגמה הפוכה נרשמת דווקא בקרב מטופלי המכון מהמגזר הערבי, שם נרשמה עליה בשלוש השנים האחרונות מ-5% ל-10%.
להבדיל מקהילת ההומואים, שם יש בלימה מסוימת בשל המודעות לבדיקות ואמצעי מניעה, דווקא בקרב נשים סטרייטיות ניכרת מגמה של עלייה. בארץ אמנם יש 30 אחוז נשים נשאיות, אך בעולם החלוקה היא 48 אחוז נשים ו-52 אחוז גברים. הצפי הוא שתוך כ-5 שנים יהיו יותר נשים שחיות עם הנגיף מאשר גברים.
עוד ב-mako בריאות:
>> הזוי: התסמונת שגורמת לאנשים לשמוע כל דבר קטן
>> רוצים לשרוף 1,000 קלוריות בשבוע?
>> מקללים הרבה? זה מה שזה אומר עליכם
"בקבוצות הסיכון המסורתיות יש יותר מודעות", אומר ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, "בעבר היה אמצעי מניעה אחד ויחיד – הקונדום - ואילו כיום יש ארסנל של אמצעי מניעה כמו הטיפול המונע לאנשים בקבוצת סיכון מוגברת, שקיים במדינות אחרות אך ייקח זמן עד שיגיע לישראל".
האם איידס עדיין נחשב למחלה חברתית?
"לצערנו כן. עדיין קיים פחד ובורות רבה בקרב הציבור. נשאים מספרים לנו שהמשפחה מתרחקת מהם, הם לא מורשים להרים על ידיהם את האחיינים שלהם, הם נתקלים בקושי למצוא בני זוג, ויש גם מקומות עבודה שמפטרים נשאים, למרות שהדבר אסור על פי חוק זכויות החולה, למעט עבודה של רופא מנתח, אשר רשאי לעבוד בתנאי שהוא בטיפול תרופתי ובהתאם לאישור ממשרד הבריאות. היום יש כבר נשאים מתבגרים ובבתי אבות לא מוכנים לקבל אותם", אומר ד"ר ליבנת, "יש פער גדול בין ההתקדמות הרפואית המאוד מרשימה בתחום של HIV לבין ההתקדמות או אי ההתקדמות מבחינה חברתית. אמנם הסטיגמות על נשאי איידס לא קיימות רק בישראל אבל ברוב מדינות המערב המצב הרבה יותר טוב מאשר בישראל".
ד"ר ליבנת מספר כי כחלק מפעילויות הוועד, מנסים להגיע לשטח עם ניידות לבדיקת HIV, למועדונים של קהילות שונות, ומעלים קמפיין המיועד לנשים הרות שלא נבדקות. "מאוד חשוב לגלות את המחלה מוקדם ככל האפשר, על מנת למנוע הדבקה".
בטיפול תרופתי קבוע הנגיף לא נמצא בדם
"בשנת 1996 קרתה המהפכה הגדולה במחלת האיידס - הומצא הקוקטייל המורכב, ובחמש השנים האחרונות נעשה פיתוח ושיפור בטיפול התרופתי. אם בעבר נשאי איידס נאלצו ליטול כמות גדולה של טבליות מספר פעמים ביום, היום הם נוטלים כדור אחד ליום שבו יש את מרכיבי הקוקטייל. הטרנספורמציה בתרופה שינתה את היענות החולים גם בגלל שלתרופה החדשה יש מיעוט תופעות לוואי", אומרת ד"ר מרגלית לורבר, מנהלת היחידה למחלות אוטואימוניות ברמב"ם, חברת ההנהלה של החברה לרפואת HIV בישראל.
ד"ר לורבר מסבירה שהקוקטייל מעכב את התחלקות הנגיף וההתרבות שלו בדם עד למצב שבו הוא בלתי מדיד בדם. מעבר ליעילות התרופה, המשמעות הנוספת היא שהנשא יכול לקיים יחסי מין מבלי להשתמש באמצעי מניעה ולא להעביר את הווירוס לבן או לבת הזוג, כל עוד שהוא נוטל את התרופות באופן קבוע, ורמת הנגיפים בלתי מדידה. "כמובן שאסור לנשא להפסיק ליטול את התרופות אפילו לא ליום אחד, אך אין ספק שהתקדמות זו שינתה את פני הרפואה. היום זוג יכול לקיים יחסי מין לצורך רבייה, ללא הצורך לבצע שטיפת זרע, כדי להיפטר מהנגיף, ועדיין להביא לעולם תינוק בריא".
מהן תופעות הלוואי של הקוקטייל הניתן כיום?
"איידס הפך למחלה כרונית. אורך החיים של נשאים שווה לשאר האנשים, בהנחה שהם מקבלים טיפול קבוע. על פי הנתונים של השנים האחרונות יש אמנם תחלואה בקרב נשאים, שסובלים יותר ממחלות לב, מחלות ממאירות, מאוסטופורוזיס ופגיעה כלייתית, אך חלק מהתחלואה נגרם על ידי התרופות שקיבלו בעבר. ההנחה כיום היא שנשאים חדשים, המקבלים טיפול מדור חדש, לא צפויים לסבול מתחלואה נוספת, למעט פגיעה במערכת הלב הנגרמת בחלקה על ידי הוירוס, וחלקה על ידי התרופה. קיימת תרופה חדשה ללא תופעות לוואי שהוגשה השנה לסל התרופות, אשר אמורה להחליף את התרופות הקיימות".
מהי סיבת ההדבקה הכי רווחת?
"יחסי מין אנאליים, אבל גם נשים נדבקות ביחסים וגינליים. יש מעט הדבקות בהזרקות סמים גם בגלל שנציגי משרד הבריאות מחלקים מזרקים. אחת הבעיות היא שלא קיימת המלצה של משרד הבריאות לבדוק נשים הרות, למרות סל ההמלצות הגדוש של נשים הרות, וישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם שבה זה לא נהוג. התוצאה היא שעדיין ב-2016 נולדים ילדים נשאים וזו טרגדיה נוראית. באופן סטטיסטי 8 נשים חיוביות יולדות ילדים נשאים מדי שנה, אך אם היו מגלים זאת בתחילת ההיריון והאישה הייתה מקבלת טיפול אפשר היה למנוע את הדבקת הילד", אומרת ד"ר לורבר ומוסיפה שגם בקרב ציבור הרופאים יש צורך לעודד בדיקות HIV מדי שנה, על מנת שנוכל למנוע הדבקה נוספת.
איידס: המיתוסים ושברם
1. המיתוס: יש לי איידס אבל אני לוקח תרופות אז אני לא יכול להדביק אחרים.
האמת: לא נכון! גם אם אתם לוקחים תרופות ולא מוצאים את הנגיף בדם, הוא עדיין עשוי להיות בנוזל הזרע או הנרתיק ולגרום להדבקה. טיפול תרופתי עשוי להפחית את הסיכון להדבקה אבל לא למנוע אותו באופן מוחלט. ולכן, הדרך היחידה המוכרת כיום להימנע מהדבקה היא שימוש קבוע בקונדום.
2. המיתוס: הטיפול באיידס מצריך נטילת תרופות מרובות.
האמת: לא מדויק. כיום ניתן לקחת כדור אחד ביום ( מכיל בתוכו 2 קבוצות של תכשירים- אך עדיין , כדור אחד פעם ביום).
3. המיתוס: שכבתי אתמול עם מישהו והיום נבדקתי ויצאתי שלילי, זה אומר שהכול בסדר.
האמת: ממש לא! בבדיקת איידס רגילה בודקים את הנוגדנים שמייצרת מערכת החיסון נגד נגיף ה- HIV. למערכת החיסון לוקח כשישה שבועות עד שהיא מייצרת נוגדנים בכמות גדולה מספיק כדי שהבדיקה תוכל לגלותם, ולכן יש תקופת "חלון" בת 6-12 שבועות במהלכה הבדיקה תצא שלילית (כלומר שלא נדבקתם) גם אם היתה הדבקה. אם יש חשש, יש לחזור על הבדיקה 6-12 שבועות לאחר החשיפה.
4. המיתוס: התחלואה הנלווית ל-HIV מסכנת מבוגרים בלבד.
האמת: לא נכון! הסיכון לתחלואה הנלווית תלוי במספר גורמים: כמה זמן את/ה מאובחנים, מספר השנים בהם את/ה מטופל/ת תרופתית עישון וכמובן גיל המטופל/ת.
5. המיתוס: תוחלת החיים של חולי HIV נמוכה משמעותית מתוחלת החיים הממוצעת.
האמת: לא נכון! כיום תוחלת החיים של נשאי HIV קרובה לתוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה. יחד עם זה, נשאים מבוגרים סובלים מטווח רחב של תחלואה נלווית, בשיעור גבוה יותר ובגיל מוקדם יותר מכאלה שאינם נשאים. בין המחלות הנלוות ניתן לציין: מחלות כבד, ממאירויות שונות, אוסטאופורוזיס, מחלות כליה והפרעות נוירו-פסיכיאטריות. ממחקר שפורסם לאחרונה בהולנד, ונדון לצד מחקרים דומים בכנס בינלאומי שהתקיים באוקטובר בגלזגו, עולה הנתון המשמח כי תוך 15 שנה אוכלוסיית נשאי ה- HIV המתבגרת (65-67) תגדל מ- 4% ל- 37%. מה שפחות משמח הוא ש- 34% מהנשאים יהפכו למוגבלים ויתקשו בפעילויות יומיומיות עצמאיות. ניהול נכון של המחלה על ידי הרופא המטפל ועל ידי המטופל יוכל להכין את הנשא לחיים בריאים יותר.