100 שנים אחר גילוי האינסולין ותפקידו בגוף, ממשיך הטיפול באינסולין להציל לא רק את חייהם של הסוכרתיים מסוג 1 – אלא גם את אלה של כ-20% מסוכרתיים מסוג 2 שיזדקקו לטיפול זה בשלב כזה או אחר של חייהם. אם בראשית הדרך היה זה אינסולין שהופק מתאי לבלב של בעלי חיים – הרי כיום מדובר על סוגים שונים של אינסולין סינתטי. במקביל, הולכות ומתפתחות טכנולוגיות חדשות לשליטה במינון האינסולין המוזרק, וללא צורך בדקירה חוזרת ונשנית של האצבע על מנת למדוד את רמות הסוכר בדם. העתיד, על פי הערכתה של ד"ר מאיה איש שלום, מומחית ברפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, ורופאה בכירה במכון האנדוקרינולוגי באיכילוב ובמרפאתDMC , שייך למשאבות אינסולין אוטומטיות, שיחקו באופן קרוב ככל האפשר את פעילות הלבלב.
מה זה בכלל אינסולין ולמה אנחנו צריכים אותו?
"אינסולין הוא הורמון חלבוני המיוצר בלבלב. רקמת הלבלב חיונית לעיכול ולקליטה של מזון, אך חלק ממנה קשורה גם למשק הסוכר בגוף. תאי הבטא של הלבלב הם שמפרישים את הורמון האינסולין." מסבירה ד"ר איש שלום, "לאינסולין תפקיד חשוב מאוד בגוף. כשאנחנו אוכלים פחמימות, כמו פירות, לחם, פסטה, אורז, ירקות אדומים או כתומים וכמובן דברי מתיקה, אנחנו מכניסים לגופנו גלוקוז, הסוכר שנמצא בפחמימה, ומאחר שגלוקוז הוא מולקולה גדולה, כדי לחדור לתא הוא זקוק לעזרה מהאינסולין".
מה הקשר בין אינסולין לסוכרת?
"ראשית, יש להבדיל בין שני סוגי הסוכרת" אומרת ד"ר איש שלום, "סוכרת 1 היא כביכול הסוכרת הקלאסית, ובה המערכת החיסונית תוקפת את תאי הלבלב שמפרישים אינסולין והורסת אותם. כלומר, אצל סוכרתיים מסוג 1 יש חסר מלא באינסולין. אצל סוכרתיים מסוג 2, המכונה גם 'סוכרת מבוגרים', המצב הוא שונה. לרוב, בשל נטייה גנטית, היכולת של הלבלב בהפרשת האינסולין טובה פחות והסוכרת נוצרת בשל התנגדות של הגוף לפעילות האינסולין. עלייה במשקל שמלווה בצריכה גבוהה יותר של פחמימות מייצרת דרישה גבוהה לאינסולין, אך רקמת השומן שמתהווה מפרישה חומרים המפריעים לפעילות האינסולין. גם חוסר בפעילות גופנית מעלה את התנגודת לאינסולין". אומנם אצל סוכרתיים מסוג 2, הלבלב יכול להמשיך ולייצר אינסולין אך כשרמות הסוכר גבוהות מאוד גם הלבלב מפסיק לתפקד, מצב זה נקרא 'הרעלת סוכר': "לרמות סוכר גבוהות מלווים תסמינים שונים כמו השתנה מרובה, צמא הנגרם כתוצאה מכך, איבוד אנרגיה וירידה במשקל" מסבירה ד"ר איש שלום.
עובדה מעניינת עליה מצביעה ד"ר איש שלום היא שמבחינה גנטית, כאשר הורה אחד לקה בסוכרת מסוג 1 הסיכוי של ילדיו לחלות עומד על 4% עד 7%. לעומת זאת, אצל ילד שנולד להורה עם סוכרת מסוג 2 הסיכוי לחלות בעצמו מזנק ועומד על 30% עד 50%.
מה קורה כשאין אינסולין או שהוא לא עושה את העבודה שלו?
רמות הסוכר הגבוהות אצל הסוכרתיים הן שאחראיות למגוון סיבוכים של המחלה ובהם מחלות לב ומחלות כליות מסכנות חיים, וכן איבוד הראייה עד כדי עיוורון והתפתחות כף רגל סוכרתית העלולה להסתיים בכריתת גפיים. "ברגע שאנחנו אוכלים פחמימה הסוכר (הגלוקוז) נספג מהמעי לדם, אך כשהאינסולין אינו פועל כמו שצריך או לא מופרש כלל, אין דרך לפנות את הסוכר ורמת הסוכר בדם עולה" מסבירה ד"ר איש שלום. במקרה של סוכרתיים מסוג 1, גם אם ימנעו לחלוטין מהפחמימה - הסוכר בדמם יעלה. ד"ר איש שלום מסבירה כי הסיבה לכך היא שהכבד, שתפקידו בין היתר לווסת את רמת הסוכר בדם, מייצר סוכר כדי להתגבר על המחסור.
לפעמים, הגלוקוז יכול להיכנס לתא גם בלי האינסולין "כשאנחנו עושים ספורט, כיווץ השריר מסייע לכניסת הסוכר. זו הסיבה שפעילות גופנית כל כך חשובה שכן היא עוזרת לפינוי הסוכר מהדם בלי קשר לכמות האינסולין שיש לנו או לתפקוד הלבלב שלנו. אך חשוב לשים לב שאם הסוכר גבוה מאוד, למשל כשהוא עומד על 400, האדרנלין והקורטיזול עלולים דווקא להעלות את רמת הסוכר, ואז הגוף חייב להיעזר באינסולין כדי לפנות את הסוכר" היא מסבירה.
מה אפשר לעשות כדי להתגבר על החסר באינסולין?
"סוכרתיים מטופלים היום באינסולין המיוצר בהנדסה גנטית" מסבירה ד"ר איש שלום, "לא פשוט לחקות את הפעולה של האינסולין המופרש בגוף: האינסולין הטבעי מופרש בפולסים משתנים לפי הצורך והוא מגיע הישר לזרם הדם. האינסולין המלאכותי מוזרק לתת העור ולוקח לו זמן רב יותר להיספג בגוף". כדי לתת מענה לקושי הזה פותחו סוגים שונים של טיפולים, ובהם האינסולין הארוך שמשפיע למשך כ- 24 שעות ומספק רמת אינסולין בסיסית המדכאת את ייצור הסוכר על ידי הכבד, והאינסולין הקצר שמשפיע על רמות הסוכר שעולות בזמן הארוחות. "לאינסולין הקצר לוקח בערך חצי שעה לעבוד והשפעתו נמשכת כ- שלוש שעות, כלומר יותר זמן מהרצוי. השאיפה שלנו היום היא לייצר אינסולין קצר שיכול להשפיע תוך עשר דקות ולעבוד למשך שעה או שעתיים בלבד" מסבירה ד"ר איש שלום. בשנים האחרונות, הופיעו גם משאבות האינסולין שמטרתן לחקות טוב יותר את פעילות הלבלב. "במשאבות האינסולין אין צורך באינסולין הארוך: האינסולין הקצר נותן את המענה הבסיסי ומאפשר לשנות את הפרשת האינסולין משעה לשעה בהתאם לצורך המשתנה של הגוף".
מי זקוק לטיפול באינסולין?
"סוכרתיים מסוג 1 תלויים באינסולין. הם מקבלים לרוב זריקה אחת ביום של אינסולין ארוך וזריקות נוספות – שלאינסולין קצר – בהתאם לארוחות ולרמות הסוכר" מסבירה ד"ר איש שלום, "אצל סוכרתיים מסוג 2 המצב שונה. יש חולים שיקפידו על הרגלי חיים ולא יזדקקו לטיפול באינסולין, אך פעמים רבות אחרי שנות מחלה רבות או במקרה בו המחלה הוזנחה ולא טופלה כראוי, הלבלב יינזק והחולים יזדקקו לטיפול. אצל חלקם תספיק זריקה אחת ארוכה במקביל לטיפול תרופתי ושמירה על אורח חיים בריא, אצל אחרים יהיה צורך גם באינסולין קצר. טיפול זה יכול להיות זמני עד שרמות הסוכר מתנרמלות, ובמקרים אלו אפשר יהיה להפסיק את הטיפול באינסולין ולהמשיך בטיפול תרופתי נוסף כמו תרופות המשפרות את תפקוד הלבלב או תרופות שמורידות את רמות הסוכר בדם ומאפשרות גם ירידה במשקל".
איך הסוכרתי יודע מתי הגוף שלו זקוק לאינסולין?
הצורך באינסולין תלוי ברמת הסוכר בדם, אך לפי ד"ר איש שלום, מאחר שרמות הסוכר בדם משתנות מדקה לדקה קשה להתאים את האינסולין לצרכים של החולה: "כל אדם מגיב אחרת לפחמימה: אצל אחד אורז יכול להעלות את הסוכר ואצל האחר לא. יש עוד גורמים שמשפיעים על רמות הסוכר כמו שינה, ספורט וכיוצא בזה" מסבירה ד"ר איש שלום. אם בעבר ניטור רמות הסוכר דרש מהחולים דקירות אצבע מרובות לאורך היום, כיום עומדים לרשותם מכשירים שמאפשרים ניטור סוכר רציף כמו מערכת הפריסטייל ליברה. המערכת מבוססת על טכנולוגיית פלאש לניטור סוכר ומאפשרת לעקוב אחר רמת הסוכר בגוף בעזרת חיישן המחובר לזרוע עד 14 ימים. יתרונה של המערכת הוא בהימנעות מדקירת האצבע השגרתית עבור הסוכרתיים, והאפשרות לנטר את רמות הסוכר באופן מדויק ורציף. כמו כן, מציגה המערכת חיצי מגמה המראים את תנודות הסוכר וכן, תצוגה גרפית של רמות הסוכר ב-8 השעות האחרונות. מידע זה מסייע לצוות הרפואי לקבל את התמונה המלאה לגבי מצב הסוכרת, ובהתאם לכך לקבל החלטות טיפוליות מותאמות אישית ולבנות תוכנית טיפול באופן ספציפי לכל מטופל ומטופל."
ד"ר איש שלום מסבירה כי החשיבות בניטור הרציף היא לא רק בכך שהוא מספק את רמת הסוכר ברגע נתון אלא שהוא מציג מגמות: "אדם שמקבל את התוצאה 80 אך הוא בעלייה צריך אולי יותר אינסולין, אך יכול להיות שהוא בירידה ואז הוא צריך להיזהר: ייתכן שהוא הולך לקראת רמת סוכר נמוכה מדי. כ- 20% מהסוכרתיים מסוג 2 מזריקים אינסולין. חולים אלה, נדרשים לנטר את רמות הסוכר שלהם באופן תדיר 6-10 פעמים ביום– לפני ואחרי ארוחות, לפני השינה ולאורך היום, על מנת להימנע ממצבים מסכני חיים. עבור אלה המעקב והטיפול דומה לסוכרת מסוג 1. מערכת ניטור סוכר רציף כמו הפריסטייל ליברה מסייעת להם לדעת מה מצב הסוכר שלהם בכל רגע נתון. מדובר על מהפכה אמיתית בה אפשר לראות את המצב הנוכחי ואף לקבל מידע על המגמות ב-8 שעות האחרונות מה שבמד סוכר רגיל בלתי אפשרי.
ניטור סוכר רציף מאפשר למטופל להבין את מצבו בכל דקה ודקה, להימנע מעליות וירידות קיצוניות ברמת הסוכר, ולמעשה לנהל טוב יותר את הסוכרת. מלבד זאת, סוכרתיים מסוג 2 שזקוקים רק לאינסולין ארוך או אינם זקוקים לאינסולין כלל יכולים להתאים את התזונה שלהם טוב יותר בזכות הניטור הרציף ובכך אולי לבטל את הצורך לטיפול באינסולין".
איך יראה עתיד הטיפול באינסולין?
כבר היום, חולי סוכרת מסביב לעולם נהנים מהתפתחויות בתחום. למי שמשתמש במשאבה ישנן משאבות אינסולין מתוחכמות הפועלות כמערכת סגורה וכוללות חיישן שיכול להתריע על רמת סוכר נמוכה מדי ולעצור את פעילות המשאבה, או לחדש אותה כשרמת הסוכר חוזרת להיות תקינה. ישנן אף משאבות שיודעות להעלות את רמת האינסולין בעת הצורך. ובעתיד צפויים פיתוחים מעניינים שיחברו בין נתוני חיישני הסוכר בפיקוח של אלגוריתם שיקבע גם את מינוני האינסולין ("הלבלב המלאכותי"). בימים אלו מנסים לייצר משאבה שבנוסף לאינסולין תדע להפריש בעת הצורך גם את הורמון הגלוקגון, הורמון שתפקידו לאותת לכבד לייצר סוכר. "משאבה שתוכל לספק לסוכרתי שני הורמונים בהתאם לצורך על פי הוראות החיישן מקרבת אותנו עוד לפעולה הביולוגית של הלבלב" מסבירה ד"ר איש שלום.
פיתוח נוסף שכבר משווק במספר מדינות ומתאים לרוב חולי הסוכרת התלויים בזריקות אינסולין הינו ה"עט החכם". העט החכם הוא עט להזרקת אינסולין שאוגר את הנתונים הקשורים בהזרקה (מינון האינסולין, זמן ההזרקה) ומשדר אותם לאפליקציה בטכנולגיית "שן כחולה" Bluetooth .העט החכם הופך את הזרקת האינסולין לבטוחה יותר (עם פחות טעויות) על ידי כך שעוקב אחר כמות האינסולין הפעילה בגוף וגם ומחשב את כמות האינסולין שהמטופל צריך להזריק לפני הארוחה. העט החכם מאפשר לסוכרתי ולצוות הרפואי המטפל לקבל דוח משותף של נתוני מדידות הסוכר וזריקות האינסולין יחד, ובכך להחליט החלטות טיפוליות בצורה יעילה וקלה יותר.
"כל החידושים האלו עוזרים לנו לאזן את המטופלים טוב יותר ונראה שבעתיד הם גם יאפשרו למטופלים לקבל מענה אופטימלי ללא צורך בכל התערבות מצדם".